מ"ג ויקרא טז ג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּזֹ֛את יָבֹ֥א אַהֲרֹ֖ן אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ בְּפַ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר לְחַטָּ֖את וְאַ֥יִל לְעֹלָֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | בְּדָא יְהֵי עָלֵיל אַהֲרֹן לְקוּדְשָׁא בְּתוֹר בַּר תּוֹרֵי לְחַטָּתָא וּדְכַר לַעֲלָתָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | בַּהֲדָא מִידָה יְהֵי עָלִיל אַהֲרן לְקוּדְשָׁא בְּתוֹר בַּר תּוֹרֵי דְלָא עֵירוּבִין לְקָרְבַּן חַטָאתָא וּדְכַר לַעֲלָתָא: |
רש"י
"בזאת יבא אהרן וגו'" - ואף זו לא בכל עת כי אם ביוה"כ כמו שמפורש בסוף הפרשה בחדש השביעי בעשור לחודש
ואפילו אם תאמר דודאי אף לעתיד גם כן נתקדש, לכך נאמר "בזאת יבא אהרן" לומר שיש הפרש, דלאחר שחרב הבית לא הוזהר עליו אביאה ריקנית, כיון שלא נבנה, עד שנבנה. ואף על גב דהאי קרא "בזאת יבא אהרן אל הקדש" בבית ראשון איירי, דהא כתיב "בזאת", והוא בגימטריא ת"י, אפילו הכי מרבינן ממנו בית שני שהוא בבל יבא, והיינו מדאפיק בית ראשון בלשון "אל הקדש", שמע מינה דהוא מחייב על בית ראשון משום קדושה, אם כן בית שני נמי קדוש - וחייב, כך פירושו:
[ו] כי אם ביום הכפורים. פירוש, אף על גב שהכתוב אומר "בזאת יבא אהרן", דמשמע לעולם כשהיה מקריב הקרבנות הכתובים כאן יכנס, זה אינו, דבפירוש כתיב בקרא (פסוק כט) "והיתה זאת לכם וגומר [בחודש השביעי בעשור לחודש]", דמשמע ביום הכפורים דוקא. והא דדרשינן בתורת כהנים "ואל יבא בכל עת" זה יום הכפורים, "אל הקדש" לרבות שאר ימות השנה, והכי פירושא, מדכתיב "ואל יבא בכל עת" שמע מינה דיש עת שהוא נכנס, והוה אמינא כיון דניתן רשות ביום הכיפורים - נכנס כל היום, לכך כתב "ואל יבא בכל עת". וכדי שלא תאמר דוקא ביום הכפורים אסור, כיון דביום הזה יש לו לכנוס במצוה - אין לו לכנוס שלא במצוה בחנם, אבל בשאר ימות השנה שאינו נכנס במצוה, אם נכנס פטור. ועוד, דעל ידי העבודה ביום הכיפורים השכינה שם, ואסור לו לכנוס תמיד, אבל בשאר ימות השנה אינו אסור, לכך אמר "אל הקדש", דתלה טעמא שאין לו לכנוס בכל עת למקום הקדושה מפני מעלתו של קדש, ומכיון דבשביל מעלתו של קדש, מהשתא בכל ענין אסור לו לכנוס, אפילו בשאר ימות השנה. דמשמע מזה שלמדו מדכתיב "אל הקדש" לרבות שאר ימות השנה, ולא למדו זה מן "והיתה זאת לכם וגו'", כמו שפירש רש"י, דזה לא קשיא, דרש"י לא בא ללמד רק שדבר זה "כי בזאת יבא אהרן" משמע מצוה שיבא כך אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה, ועל זה אמר כי אין המצוה בכל עת, רק בעשור לחדש, כמו שמבואר בסוף הפרשה (פסוק כט), ומכל מקום מהך קרא לא נוכל ללמוד אזהרה שאסור בלאו לכנוס בשאר ימות השנה, וזה צריך ללמוד מדכתיב "ואל יבא אל הקדש", יש עת שאסור בלאו "ואל יבא":
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ועל דרך המדרש בזאת, בית ראשון היה קיים ת"י שנה כמנין בזא"ת, יבא לרמוז זמן עמידת המקדש העתיד הקרוב.
וע"ד הקבלה בזאת היא כנסת ישראל, והעד על זה לשון יבא כי משם יתחיל ויעלה ויבא אל הקדש שהיא החכמה, והיא מקור הברכה, והוא שכתוב (תהלים קלד) שאו ידיכם קדש וברכו את ה', ומזה אמרו חכמי האמת במדרש, והוא באור לזה בזאת יבא אהרן אל הקדש, כשהיה כהן גדול נכנס לבית קדש הקדשים חבילות חבילות של מצות יש בידו, בזכות התורה, שנאמר (דברים ד) וזאת התורה, בזכות מילת שנאמר (בראשית יז) זאת בריתי אשר תשמרו, בזכות שבת שנאמר (ישעיה נו) אשרי אנוש יעשה זאת, בזכות ירושלים שנאמר (יחזקאל ה) זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה, בזכות השבטים שנאמר (בראשית מט) וזאת אשר דבר להם אביהם,בזכות יהודה שנאמר (דברים לג) וזאת ליהודה, בזכות ישראל שנאמר (שיר ז) זאת קומתך דמתה לתמר, בזכות התרומה שנאמר (שמות כה) וזאת התרומה, בזכות המעשרות שנאמר (מלאכי ג) ובחנוני נא בזאת, בזכות הקרבנות שנאמר בזאת יבא אהרן אל הקדש. כל הדברים האלה רומזים אל המדה הזאת כי ענין אחד לכלם והכל הולך אל מקום אחד, הוא העשירי קדש שמשם יבא אל הקדש, וזה מבואר.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] "בזאת יבא אהרן אל הקדש"-- מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "אל הקדש...אל פני הכפרת אשר על הארון" יכול אין לי אלא קדש שיש בו ארון וכפורת, שאין בו ארון וכפורת מנין? ת"ל "בזאת יבא אהרן אל הקדש"-- לעשות קדש שאין בו ארון וכפורת כקדש שיש בו ארון וכפורת. [ב] אתה אומר לכך נאמר "אל הקדש" לעשות קדש שאינו כזה בפר זה, או אינו אומר אלא לעשות פר שאינו כזה בקדש זה, ואיזה? זה פר הבא על כל המצות... [ג] הלא דין הוא: ומה פרו הבא על לא הודע-- דמו נכנס לפני ולפנים, פר הבא על כל המצות אינו דין שיכנס לפני ולפנים?! ת"ל "בזאת יבא אהרן אל הקדש"-- למעט פר הבא על כל המצות שלא יכנס בו לפני ולפנים.
[ד] "בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה"-- יכול מקום מתן דמו של פר, שם מתן דמו של איל? אמר ר' יוסי, מה תלמוד לומר "לא תעלו עליו קטרת זרה עולה ומנחה"? איזהו עולה שצריך הכתוב למעטה? זו איל העולה, לכך נאמר "בפר בן בקר לחטאת ואיל לעולה".