עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִקְרִ֛יב הַמַּקְרִ֥יב קׇרְבָּנ֖וֹ לַֽיהֹוָ֑ה מִנְחָה֙ סֹ֣לֶת עִשָּׂר֔וֹן בָּל֕וּל בִּרְבִעִ֥ית הַהִ֖ין שָֽׁמֶן׃
[ג] תקריבו מנחה ונסכים. פירוש, שאין "והקריב המקריב" ענין בפני עצמו, ורצה לומר כשירצה המקריב להקריב מנחה, כמו "ועשיתם אשה" הכתוב לפניו (פסוק ג), זה אינו, רק אדלעיל קאי, שאם יעשו עולה או זבח או במועדיכם - תקריבו לכל בהמה מנחה ונסכים, ולקבוע חובה אתא לכל המקריב זבח. ומפני שהכתוב קאי למעלה אקרא של "ועשיתם עולה", שהוא נזכר בלשון רבים, כתב נמי בלשון רבים 'תקריבו מנחה ונסכים', ולא כתב בלשון יחיד 'יקריב מנחה ונסכים' (כ"ה ברא"ם):
[ד] והיין לספלים. ספל היה בראש המזבח שבו היה מנסך היין (סוכה דף מח:), ונקב היה בספל, ויורד היין דרך נקב המזבח אל תחת המזבח, לנקבים שהם לתחת המזבח עמוקים מאד. ולא היה מנסך היין על האש (רש"י פסוק י):
והקריב וגו'. טעם שהגביל ה' בנסכים ובשמן המנחה רביעית שמן לעשרון שהם ג' לוגין, וכמו כן רביעית יין לנסך, ובב' עשרונים יצו ה' שלישית ההין שמן ושלישית ההין יין שהם ד' לוגין ובג' עשרונים חצי ההין שמן וחצי ההין יין שהוא ששה לוגין שעולה כפי החשבון ב' לוגין לעשרון בין במנחת ב' עשרונים בין במנחת ג' עשרונים, ולמה במנחת עשרון הצריך ה' ג' לוגין, על דרך מה שכתוב במשנה במנחות (דף קז.) וכתבו רמב"ם בפרק י"ז מהלכות מעשה הקרבנות וזה לשונו מתנדב או נודר אדם יין בפני עצמו ואין מתנדבין לוג יין ולא ב' לוגין שאין בנסכים לא לוג ולא שנים עד כאן. והוא טעם הכתוב שלא נתן לעשרון ב' לוגין הגם שהספיק בשני עשרונים שלישית ההין שהם ד' לוגין להעירך שאין קרבן מהיין מב' לוגין:
ואם תאמר יוצדקו הדברים לגבי היין אבל השמן שגם הוא מצינו שבא לבדו בנדבה שאמר ר' טרפון (זבחים צא) מתנדב אדם שמן, ונחלקו רבותינו במנחות (שם) מהם אמרו שלא יפחות מג' לוגין ומהם אמרו מתנדב אפילו לוג מטעם דון מינה ואוקי באתרה אם כן בשלמא למאן דאמר לא יפחות מג' לוגין הוא הטעם שהצריך ה' ג' לוגין בעשרון, אלא למאן דאמר אפילו לוג למה לא עשה כפי החשבון, יש לומר שהשוה ה' מדות שמן ומדות יין בקרבניהם כדין ב' וג' עשרונים:
ד. והקריב המקריב אין לי אלא איש אשה מנין ת"ל והקריב המקריב מכל מקום . והקריב המקריב [קרבנו] ר' נתן אומר זה בנה אב לכל המתנדב במנחה שלא יפחות מעשרון. ולוג שמן ויין לנסך רביעית ההין שמן לבילה וין לנסך
מלבי"ם - התורה והמצוה - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה
ד. והקריב המקריב קרבנו מפי שאומר דבר אל בני ישראל וכל מקום שאומר בני ישראל צריך ריבוי כל נשים, כמו שאמרו ( ויקרא ח ) לכן הוסיף מלת המקריב, כל מקריב שהוא. וכבר בארתי ( ויקרא יג) שכל מקום שבא שם הפעולה נוסף על הפועל כמו הקריב קרבנו, יש בו דרוש. ולמד ר' נתן שמלמדנו שזה שעור הראוי להיות קרבן והקדש ופחות מכאן לא יתנדב [ועיין במנחות (דף פט) לרבנן למד זה מן למנחה ולוג שמן. וי"ל שר' נתן יסבור כר' נחמיה ור"א שם. ולא סבירא ליה דתרתי שמע מינה]. ודייק בכולם שכתב בלולה אצל שמן ונסך אצל יין ללמד שלא ינסך השמן ולא יבלול היין.
