מפרשי רש"י על במדבר טו ד
<< | מפרשי רש"י על במדבר • פרק ט"ו • פסוק ד' | >>
• ג • ד • ה • ו • י • יב • יח • כ • כב • כד • כה • כז • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לט • מא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהִקְרִ֛יב הַמַּקְרִ֥יב קׇרְבָּנ֖וֹ לַֽיהֹוָ֑ה מִנְחָה֙ סֹ֣לֶת עִשָּׂר֔וֹן בָּל֕וּל בִּרְבִעִ֥ית הַהִ֖ין שָֽׁמֶן׃
רש"י
"והקריב המקריב" - תקריבו נסכים ומנחה לכל בהמה המנחה כליל והשמן נבלל בתוכה והיין לספלים כמו ששנינו במסכת סוכה (סוכה נה)
רש"י מנוקד ומעוצב
וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב – תַּקְרִיבוּ נְסָכִים וּמִנְחָה לְכָל בְּהֵמָה: הַמִּנְחָה כָּלִיל, וְהַשֶּׁמֶן נִבְלָל בְּתוֹכָהּ (שם), וְהַיַּיִן לַסְּפָלִים; כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה (סוכה מ"ח ע"ב).
מפרשי רש"י
[ג] תקריבו מנחה ונסכים. פירוש, שאין "והקריב המקריב" ענין בפני עצמו, ורצה לומר כשירצה המקריב להקריב מנחה, כמו "ועשיתם אשה" הכתוב לפניו (פסוק ג), זה אינו, רק אדלעיל קאי, שאם יעשו עולה או זבח או במועדיכם - תקריבו לכל בהמה מנחה ונסכים, ולקבוע חובה אתא לכל המקריב זבח. ומפני שהכתוב קאי למעלה אקרא של "ועשיתם עולה", שהוא נזכר בלשון רבים, כתב נמי בלשון רבים 'תקריבו מנחה ונסכים', ולא כתב בלשון יחיד 'יקריב מנחה ונסכים' (כ"ה ברא"ם):
[ד] והיין לספלים. ספל היה בראש המזבח שבו היה מנסך היין (סוכה דף מח:), ונקב היה בספל, ויורד היין דרך נקב המזבח אל תחת המזבח, לנקבים שהם לתחת המזבח עמוקים מאד. ולא היה מנסך היין על האש (רש"י פסוק י):