מפרשי רש"י על במדבר טו לג
<< | מפרשי רש"י על במדבר • פרק ט"ו • פסוק ל"ג | >>
• ג • ד • ה • ו • י • יב • יח • כ • כב • כד • כה • כז • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לט • מא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
פסוק
(לג) וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל הָעֵדָה.
רש"י
"המצאים אתו מקושש" - (ספרי) שהתרו בו ולא הניח מלקושש אף משמצאוהו והתרו בו
רש"י מנוקד ומעוצב
הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ – שֶׁהִתְרוּ בּוֹ, וְלֹא הִנִּיחַ מִלְּקוֹשֵׁשׁ, אַף שֶׁמְּצָאוּהוּ וְהִתְרוּ בּוֹ (ספרי שם; סנהדרין מ"א ע"א).
מפרשי רש"י
[כז] וימצאו שהתרו בו וכו'. כלומר, אף על גב שכתב (פסוק לב) "וימצאו", לא היה חיוב שלו בשביל שמצאו אותו, שהרי צריך לומר שאחר שמצאו אותו שהוצרכו להתרות בו, ושיעשה מלאכה אחר ההתראה, ולפיכך צריך לומר דודאי התרו בו, והיה מקושש אחר ההתראה. והא דכתיב "וימצאו", שלא תאמר שראוהו מרחוק ולא התרו בו, ולפיכך כתב "וימצאו", שהיו אצלו, ובא לומר שהתרו בו, ולא הניח מלעשות: