מ"ג אסתר ז ה
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וַיֹּאמֶר לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה מִי הוּא זֶה וְאֵי זֶה הוּא אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֙אמֶר֙ הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ וַיֹּ֖אמֶר לְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה מִ֣י ה֥וּא זֶה֙ וְאֵֽי־זֶ֣ה ה֔וּא אֲשֶׁר־מְלָא֥וֹ לִבּ֖וֹ לַעֲשׂ֥וֹת כֵּֽן׃
תרגום שני (כל הפרק)
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- מהו ויאמר ויאמר,
- כפל מי הוא זה ואי זה הוא,
- כבר העירותי הלא אחשורוש עצמו הסכים ע"ז ומה שאל עתה :
מדרש רבה
ר' פנחס אמר שני עשירים עמדו בעולם אחד לישראל ואחד לעובדי כוכבים ולא עמד להם ממונם אלא לרעתם, קרח בישראל שמצא אוצרות של כסף וזהב שהטמין יוסף, והמן בעובדי כוכבים לקח אוצרות מלכי יהודה וכיון שראה המלך את עשרו ועשרת בניו לפניו שרים עמד וגדלו ורוממו הה"ד אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי וינשאהו וצוה המלך שיהו כורעים ומשתחוים לו, מה עשה המן עשה לו צלם מרוקם על בגדיו ועל לבו וכל מי שהיה משתחוה להמן היה משתחוה לעבודת כוכבים.
פרק ז/פסוק ה
ויאמר המלך ויאמר לאסתר המלכה (שם ז, ה) לפי פשוטו היה נראה לפרש כי לכך כתיב שני פעמים ויאמר ללמד כי תכף ומיד התחיל לומר כמו מי שהוא נבהל על הדבר שהוא שומע ומתחיל מיד לשאול על הדבר ששמע לכך ויאמר הא' לא בא רק שהתחיל מיד להשיב על הדברים ויאמר השני בא לומר מה הם הדברים שאמר לאסתר המלכה, ומה שאמר (שם) מי הוא זה ואי זה הוא וגו' וכי לא ידע אחשורוש בעצמו כי המן עשה והלא אחשורוש נתן לו רשות שיעשה המן זה ויראה כי כך אמר אחשורוש כי אף אם נתתי לו רשות מ"מ הי' לו לחזור ולשאול בשעת מעשה כאשר ירצה לשלוח ולא לכתוב הספרים ולשלוח אותם מעצמו לכך אמר מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן, ועוד כי בשביל שאמרה אסתר אני ועמי כלומר כי היה כונת המן עלי לכך אמרה אסתר אני ועמי ואל"כ שהיה שונא את יהודים בלבד היה לו למכור אותם לעבדים ודבר זה היה טובה למלך רק כי כוונתו להרוג אותי כמו שעשה לושתי ודבר זה לא היה יכול אם מכרם לעבדים ומה שלא אמר אחשורוש למכור אותם לעבדים בשביל שהמן היה חפץ לאבדם לכך אמר והעם לעשות בו כטוב בעיניך כלומר מאחר שכן הוא טוב בעיניך לאבדם ואמרה אסתר בודאי אמר לאבדם בשביל שכוונתו היה עלי ועל זה אמר מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות ואחשורוש חשב מתחלה כך שאמרה אסתר כי נמכרנו אני ועמי כונתה כי בפי' אמר המן להרוג את אסתר ועמה ולכך אמר מי הוא זה ואי זה הוא וגומר וכאשר אמרה אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה (שם ו) הבין וידע כי מפני כך אמרה אסתר כי נמכרנו אני ועמי (שם ד) כמו שאמרנו למעלה כי מאחר שלא מכר אותם לעבדים ולשפחות בודאי היה כוונתו על אסתר, ורז"ל פרשו במדרש (ילקוט שמעוני אסתר סי' תתרנח, ז) כי לכך כתיב ויאמר שני פעמים כי מתחלה לא היה מדבר רק על ידי מתורגמן וכיון שאמרה אליו אסתר משאול קא אתינא אשתעי מיד בהדה וזהו ויאמר ויאמר, וכך פירושו שאלו כתיב ויאמר המלך לאסתר המלכה בלבד הייתי אומר לאו דוקא שאמר לאסתר המלכה בעצמו רק שהיה על ידי שליח ולכך קאמר אחר כך עוד ויאמר המלך לאסתר פעם שנית שדבר המלך לאסתר המלכה ולא על ידי השליח וממילא כי לפני זה (ספר אור חדש עמוד קצא) היה מדבר על ידי השליח וגם לפירוש זה צריך לומר מה שאמר מי זה ואיזהו וגומר כמו שאמרנו ונראה כי לדברי רז"ל בא לאשמעינן מה שאמר ויאמר ויאמר שני פעמים שעתה היה מדבר בעצמו עמה היינו שלא היתה ראויה שתבוא הגאולה כי אם על ידי שהיה לאסתר חבור גמור אל המלך אחשורוש וזהו כאשר היה מדבר עמה פה אל פה לא על ידי מתורגמן אבל ע"י מתורגמן אין זה חבור גמור כי אחשורוש כ"כ רשע היה והיה נוטה להמן הרשע לגמרי כמו שהתבאר גודל רשעתו ועל ידי אסתר שהיא צדקת הגיע לו הסלוק מן הרשעות בדבר מה ולכך צריך שיהיה לאחשורוש חבור הגמור אל אסתר והיה נפרד מהמן הרשע ולכך כאשר כתיב ויאמר ויאמר להורות על חבור הזה לאסתר תכף אמר מי זה ואיזהו ג"כ כי מכאן ואילך היה נפרד החבור מהמן והיה מתחבר לאסתר שעל ידה היה הגאולה.