ברטנורא על הוריות ג

משנה הוריות, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

כהן משיח שחטא ואח"כ עבר ממשיחותו - ולא הספיק להביא קרבנו עד שעבר מכהונתו:

כהן משיח מביא פר - ואפילו עבר לאחר שהעבירוהו ממשיחותו, אמרינן לקמן במתניתין דמביא פר. ולא נקט ליה אלא משום דאיצטריך למתני דנשיא מביא שעיר כשחטא קודם שהעבירוהו, תני נמי בכהן משיח מביא פר. ונשיא מביא שעיר. דכתיב (ויקרא ד) על חטאתו אשר חטא , מלמד שמביא חטאת כמו שהיה חייב בשעה שחטא:

(ב)

כהן משיח שעבר ממשיחותו וכו' - אע"פ שאינו עובד, בקדושתו הוא עומד. שאין בין כהן העובד לכהן שעבר, אלא עבודה ופר יום הכפורים ועשירית האיפה שמקריב בכל יום, כדלקמן. אבל נשיא כיון שהעבירוהו הרי הוא כהדיוט:

(ג)

הרי אלו כהדיוט - שנאמר בנשיא (שם) אשר נשיא יחטא, שחטא כשהוא נשיא. וכן בכהן המשיח נאמר (שם) ואם הכהן המשיח יחטא, שחטא כשהוא משיח:

(ד)

המרובה בבגדים - לאחר שנגנזה צלוחית של שמן המשחה היה כ"ג נכנס לכהונה גדולה בלבישת שמונה בגדים, כדכתיב (שם כא) ומלא את ידו ללבוש את הבגדים:

אלא פר הבא על כל המצות - שאין מרובה בבגדים מביא פר על שגגתו, דכהן המשיח כתיב:

בעבודת יוה"כ - שאין עבודת אותו היום בשרה אלא בכ"ג בלבד, וכהן המשמש וכהן שעבר שוין בה:

ולא פורעין ולא פורמין - כדכתיב בכהן גדול (שם) את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום:

ומחזירין את הרוצח - אם מת אחד מהם, חוזר הרוצח מעיר מקלטו, כדכתיב (במדבר לה) עד מות הכהן הגדול:

(ה)

כ"ג פורם מלמטה - אם מת לו מת שחייב לקרוע עליו, קורע מלמטה בכנף בגדו הסמוך לרגליו. והאי דכתיב ובגדיו לא יפרום, שאינו פורם כשאר כל אדם:

מלמעלה - כנגד החזה סמוך לכתף, כשאר העם:

אונן - מי שמת לו אחד משבעה קרובים שחייב להתאבל עליו, יום המיתה כולו בין נקבר המת בין לא נקבר, הוא אונן דאורייתא, ומיום המיתה ואילך כל זמן שלא נקבר המת הוא אונן דרבנן, ויום הקבורה הוא אונן דרבנן כל אותו היום אפילו לאחר קבורה, ומשנקבר המת ביום ראשון של מיתה כל הלילה שלאחריו הוא אונן דרבנן:

כ"ג מקריב אונן ולא אוכל - מן הקדשים. שכן מצינו באהרן ביום שמתו נדב ואביהוא אמר ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה', על האכילה היה מקפיד לא על ההקרבה. ודוקא אהרן שהוא כ"ג, אבל בניו שהיו כהנים הדיוטים היו אסורים אותו היום בין להקריב בין לאכול:

(ו)

התדיר מחבירו הוא קודם - דאמר קרא (במדבר כח) מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד. מכדי כתיב עולת הבוקר, אשר לעולת התמיד למה לי, אלא אמר רחמנא האי משום דתדיר, קדים ברישא:

וכל המקודש מחבירו וכו' - דהכי אשכחן בכהן, דכתיב ביה וקדשתו, ואמרינן לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון:

פר משיח קודם - הואיל ומשיח מכפר ועדה מתכפרת, בדין הוא שיקדים מכפר למתכפר. וכן הוא אומר (ויקרא טז) וכפר בעדו ובעד ביתו, ואח"כ ובעד כל קהל ישראל:

(ז)

האיש קודם לאשה - שהוא מקודש ממנה, שהאיש חייב בכל המצות והאשה אינה חייבת במצות עשה שהזמן גרמא:

והאשה קודמת לאיש בכסות - שבושתה מרובה מבושתו של איש:

לקלקלה - לביאה. ולמשכב זכור:

האיש קודם - שזו דרכה בכך וזה אין דרכו בכך:

(ח)

לוי קודם לישראל - דכתיב (דברים י) בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי מתוך בני ישראל:

ישראל קודם לממזר - האי מיוחס והאי לאו מיוחס:

ממזר קודם לנתין - זה בא מטפה כשרה וזה בא מטפה פסולה :

נתין קודם לגר - זה גדל עמנו בקדושה וזה לא גדל עמנו בקדושה:

גר קודם לעבד - זה לא היה בכלל ארור וזה היה בכלל ארור :

ממזר ת"ח קודם לכ"ג עם הארץ - דכתיב (משלי ג) יקרה היא מפנינים, יקרה היא מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים: