הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

לתת מים ולחם לפליטי מלחמה

העולם הערבי מסביבנו שקוע במלחמות, וכתוצאה מכך ישנם פליטים רבים הבורחים מארצם. הנביא ישעיהו תיאר מצב דומה:

(ישעיהו כא יג): "מַשָּׂא בַּעְרָב: בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת דְּדָנִים"

(ישעיהו כא יד): "לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם, יֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא, בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נֹדֵד"

(ישעיהו כא טו): "כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ, מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה, וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה, וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה"

(ישעיהו כא טז): "כִּי כֹה אָמַר ד' אֵלָי: בְּעוֹד שָׁנָה כִּשְׁנֵי שָׂכִיר, וְכָלָה כָּל כְּבוֹד קֵדָר"

(ישעיהו כא יז): "וּשְׁאָר מִסְפַּר קֶשֶׁת גִּבּוֹרֵי בְנֵי קֵדָר יִמְעָטוּ, כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר"

תימא, קדר הם מבני ישמעאל, ודדן הוא צאצא של קטורה; שלושתם צאצאים של פילגשי אברהם, שגרו בחצי האי ערב.

הנביא מנבא, שבעוד שנה בדיוק תבוא פורענות על חצי האי ערב, תהיה מלחמה כבדה, ושיירות של פליטים ינדדו ביער הערבי וילונו בין עשבי המדבר.

הנביא קורא לנו: לקראת צמא התיו מים - צאו לקראת הפליטים הצמאים, והביאו להם מים! בלחמו קדמו נודד - צאו לקראת הנודדים וקדמו אותם בלחם!

בתורה נאמר, שיש להרחיק מקרבנו את בני עמון, משום שלא קידמו אותנו בלחם ובמים כשיצאנו ממצרים, (דברים כג ד): "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה', גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד עוֹלָם; עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאֶתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ את בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ". בפסוקים שלנו, קורא לנו הנביא ישעיהו שלא להיות כמו אותם בני עמון, אלא לצאת ולקדם את הפליטים בלחם ובמים.

וכך הציע בימינו ח"כ איוב קרא - לשלוח משט של מזון וציוד לפליטים הסורים בתורכיה .

מקורות ופירושים נוספים

מי הגולה?

1. פירשנו שהקטע כולו מתאר את גלותם של בני הגר וקטורה - קדר, תימא ודדן, וקורא לנו - בני ישראל - לרחם עליהם ולתת להם אוכל ומים (פירוש דומה נמצא ב"דעת מקרא" בהערת שוליים) . לפי זה, הביטוי יושבי ארץ תימא בפסוק יד הוא תמורה של צָמֵא: "לקראת צמא הביאו מים. ומי הם הצמאים? - יושבי ארץ תימא". בפסוק טז, במקום תימא מזכירים את קדר, אולם הכוונה לאותו עם, שניהם בני ישמעאל.

2. רוב המפרשים שהקטע מתאר את גלותם של הערבים בני קדר בלבד (הנזכרים בפסוק טז), ופסוק יד קורא לבני תימא - שהם אחיהם ושכניהם של בני קדר - לרחם עליהם ולתת להם אוכל ומים, למשל " "אתם, יושבי ארץ תימא, אשר דרך ארצכם יעברו פליטי קדר הבורחים מחרב אויב, קדמו אותו במים" " (מלבי"ם) .

בכל מקרה, מסתבר שהקטע מתייחס להגליה על-ידי הכובשים האשורים: " "משא בערב - על מפלת בני קדר נבא, שנפלו ביד סנחריב" " ( מלבי"ם ) .

3. ויש שדרשו, שהקטע מתאר בכלל את גלותם של בני ישראל, והוא מוכיח את הערבים על כך שלא הביאו מים לקראת הפליטים הישראלים הצמאים. רש"י פירש, בהתאם לתקופה שבה חי הנביא, שהכוונה לגלות עשרת השבטים על-ידי אשור: " "משא בערב - על ערביים, ביער בערב תלינו - ראיתי מה עשיתם בהגלות אשור את עמי, והיו מבקשים לשבאים שלהם להוליכם דרך עליכם, לפי שאתם בני דודיהם, אולי תרחמו עליהם, ואתם הייתם יוצאים ולנים ביער דרך העברת שיירות, אורחות דדנים - בני דודכן, לקראת צמא דרך להביא מים, ואתם יושבי ארץ תימא לא עשיתם כן, אלא בלחמו קדמו נודד, הביאו להם מיני מאכלים מלוחים, ונודות נפוחים מלאי רוח, והיה אוכל ומבקש לשתות, ונותן פי הנוד לתוך פיו, והרוח נכנס במעיו והוא מת. דבר אחר: לקראת צמא התיו מים - לא כן עשיתי לאביכם? כשהיה צמא גליתי לו" "באר מים!... כי מפני חרבות נדדו" "- עמי..." " ( רש"י ) ; אך המדרש שעליו הסתמך רש"י פירש שהכוונה לגלות יהודה על-ידי נבוכדנאצר מלך בבל, כמה דורות מאוחר יותר: " "שמונים אלפים פרחי כהונה בקעו בחיילותיו של נבוכדנאצר, ובידן מגיני זהב. הלכו להם אצל ישמעאלים, והוציאו להם מיני מלוחים ונודות מנופחות, אמרו להם נשתה קדמיי, אמרו להן אכלו קדמיי ולבתר כן אתון שתיין, מן דאכלון הוה נסיב כל חד וחד מינייהו זיקא ויהב ליה בפומיה והוה רוחא עליל בכריסה ובקעה ליה. הה"ד מַשָּׂא בַּעְרָב בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת דְּדָנִים, לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם יֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נֹדֵד: מי נתון ביער הלבנון בערב תלינו אלא ארחות דדנים, ארחהון דבני דדנייא עבדין כן. וכי כן עבד אבוהון לאבוכון? מה כתיב באבוכון (בראשית כא, יט): "וַיִּפְקַח אֱלֹהִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם וַתֵּלֶךְ וַתְּמַלֵּא אֶת הַחֵמֶת מַיִם וַתַּשְׁקְ אֶת הַנָּעַר", ואתם לא קיימתם לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם. וכי מטיבותהון אייתן לגביכון? כִּי מִפְּנֵי חֲרָבוֹת נָדָדוּ, מפני חרבו של נבוכדנצר נדדו, מִפְּנֵי חֶרֶב נְטוּשָׁה, מפני שלא היו שומרים שמיטותיהן כראוי, כמה דאת אמר (שמות כג, יא): "וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ", וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה, ע"י שלא היו שומרים שבת כראוי, כמה דאת אמר (נחמיה יג, טו): "בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דֹּרְכִים גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת", וּמִפְּנֵי כֹּבֶד מִלְחָמָה, מפני שלא היו נושאין ונותנין במלחמתה של תורה, דכתיב בה (במדבר כא, יד): "על כן יאמר בספר מלחמות ה'"..." " ( איכה רבה ב ד ) .

בלחמו קדמו נודד

1. פירשנו שהמשפט הוא ציווי: " "לקראת צמא - לקראת ערב, הצמא בלכתו בגולה, הביאו לו מים לשתות. יושבי וגו' - אתם, היושבים בארץ תימא, קדמו, כל אחד בלחמו, לקראת ערב הנודד ממקומו" " ( מצודות , ודומה לזה רד"ק) .

2. אולם לפי הניקוד, קִדְּמוּ, מתאים יותר שהמשפט הוא חיווי, ומתאר את מנהגם של בני ערב: " "ובני קדר היו מכניסי אורחים, שכן מנהג בני ערב עד היום... ביאור המילות:" "אם היה ציווי, היה צריך להיות קַדּמוּ בפתח אם היה מהכבד, או בלא דגש אם היה מהקל, בשגם כי לא נמצא פעל זה בקל בתנ"ך, ולכן פירוש המפרשים לא ישר בעיני. ביאור העניין:... הלא בני ארץ קדר היו תמיד מכניסי אורחים, וקִדְּמוּ את כל נודד בלחם ומזון, ראוי שתקדמו אותם עכ"פ במים שהם בזול" " ( מלבי"ם ) .

3. ויש שפירשו, שגם תחילת הפסוק - "לקראת צמא התיו מים" - היא משפט חיווי המתאר את מנהגם של בני ערב. לפי זה, כל המשפט מביע צער על יושבי ארץ תימא, אשר תמיד היו מביאים מים ואוכל לנודדים, ועכשיו הם עצמם הפכו לנודדים (ראיתי ב"דעת מקרא" בהערת שוליים) .

עוד פירושים ממקראות גדולות:

" ביער אשר בערב תלינו ", מעתה אתם " ארחות " ושיירות של בני דדן, שהיו נוסעים דרך ארץ קדר, ובני קדר היו מכניסי אורחים, שכן מנהג בני ערב עד היום, ולנו שם מעתה שחרבה קדר תלינו ביער באין מקום מושב:

ביאור המילות

" ביער בערב ". ביער אשר בערב. ויל"פ ערב מענין זאבי ערב, יער המלא אילנות ושיחים.

" ארחות ", כמו אורחות ישמעאל, והיה מקום לבאר, אתם בני ערב תלינו ביער כשתלכו לארחות בני דדן שדרך שם תגלו, כמו ארחות דרכם (איוב ו'): " ( מלבי"ם )

"" ביער בערב וגו'" - אתם שיירות בני דדן שהייתם רגילים ללון באהלי אנשי ערב הנה עתה שחרבו אהליהם תלינו ביער אשר בערב.

" בערב" - על ערב והם בני קדר.

" בערב" - הבי"ת היא במקום על כמו כן ינתן בו ( ויקרא כד )ומשפטו עליו.

" תלינו" - מלשון לינה.

" ארחות" - שיירות הולכי אורח" ( מצודות )

" חרב נטושה" - פשוטה על פני הארץ כמו (שמואל א' ל) והנם נטושים על פני כל הארץ (שם כה) וינטשו בעמק רפאים ד"א נטושה כמו לטושה כל אותיות אשר מוצאיהם קרובים להיות ממקום אחד מתחלפות זו בזו נו"ן בלמ"ד כענין שנאמר ( נחמיה יג ) לעשות לו נשכה כמו לשכה " ( רש"י )

" כי, בפרט שלא הלכו מארצם ברצונם רק מפני חרב אויב, והחרב היתה " נטושה " על פני כל ארצם עד שלא יכלו לעמוד, וגם לא הועיל להם גבורתם שהיו מלומדי מלחמה בקשת, כי גם האויב בא " בקשת דרוכה ", ובכל זאת לא ברחו תיכף בהחל המלחמה רק ברחו מפני כובד מלחמה שלחמו בכל כחם, רק יד צורריהם גברה ותכבד ידו עליהם: " ( מלבי"ם )

" כובד מלחמה" - חוזק מלחמה

" חרב נטושה" - אשר פשטה בארצם

" קשת דרוכה" - הדרך לדרוך ברגל על הקשת למותחו היטב לירות למרחוק

" כי מפני וגו'" - כאומר ואם תשאלו למה נדדו ממקומם אשיב לאמר שנדדו מפני חרבות האויב

" חרבות" - מלשון חרב

" נטושה" - ענין התפשטות כמו וינטשו בלחי ( שופטים טו )" ( מצודות )

עוד מאמרים מאתר ויקיטקסט:

עוד פירושי מילים:

משא = נאום רציני ו'כבד', או שיר ומשל, או נבואת פורענות
אורח = אדם העובר בדרך
" "התיו - הביאו. קדמו - הביאו לפניו, וכן "אשר לא קדמו" (דברים כג)" " ( מצודות )
דרך = הכין נשק לירי

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל

מדרש תנחומא - יתרו : והן נושכין בשיניהם באותן נודות, ונכנסו רוח חמה לתוך מעיהם ומתים, שנאמר, משא בערב , ביער בערב תלינו, ארחות דדנים (שם כא יג). מהו משא בערב. ... ( cache )
הקשר הקדום בין העם היהודי לאומה הערבית : 12 מרץ 2004 ... ישעיהו, כ"א, 13: משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים. ירמיהו, ג, 2:... ישבת להם כערבי במדבר... ירמיהו, כ"ה, 24: ואת כל מלכי ערב ואת כל ... ( cache )
ג. חירם גר תושב היה - מכון התורה והארץ : בקשו לברוח למזרח והיו מסגירים אותם שנאמר: "כה אמר ה' על שלשה פשעי דמשק" (עמוס א, ג), בקשו לברוח למערב והיו מסגירים אותם שנאמר: " משא בערב ביער בערב תלינו ... ( cache )
תבואות הארץ - פרק ה' - תולדות בני נח. : ובישעיה כ"א י"ג משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים. מוכח שתכונת ארץ דדן בערב היא. אכן נמצא עוד עד היום במדינת עפירוס במחוז מוקדון עיר ומחוז "דאדאנא". ... ( cache )
ישעיהו : יג משא, בערב: ביער בערב תלינו, אורחות דדנים. יד לקראת צמא, היתיו מים; יושבי ארץ תימא, בלחמו קידמו נודד. טו כי-מפני חרבות, נדדו; מפני חרב נטושה, ... ( cache )
מושבם של איוב ורעיו / מ. הראל : " משא בערב ביער בערב תלינו אורחות דדנים. לקראת צמא התיו מים יושבי ארץ תימא בלחמו קידמו נודד". ברי לנו שאין כל קיום לשיירות המסחר ולהולכי הנתיבות בארץ בני קדם ... ( cache )
מדרש רבה - איכה : ... לא אשיבנו על הסגירם גלות שלמה לאדום ולא זכרו ברית אחים בקשו לברוח כלפי מערב ולא הניחום דכתיב (ישעיה כ"א) משא בערב ביער בערב תלינו ארחות וגו' כי אתה עשית ... ( cache )
ילקוט שמעוני - האזינו : ... בקשו לברוח כלפי דרום היו מסגירין אותן שנאמר כה אמר ה' על שלשה פשעי דמשק, לברוח כלפי מערב היו מסגירין אותן שנאמר משא בערב ביער בערב , בשעת טובתן הן מכחשין ... ( cache )
more "משא בערב ביער בערב " :
more "בערב תלינו ארחות דדנים " :
ילקוט שמעוני - בשבילי התנ"ך : כתיב: לקראת צמא התיו מים . וכתיב: הוי כל צמא לכו למים. אם ת"ח הגון הוא, לקראת צמא התיו מים ואם לאו, הוי כל צמא לכו למים. סימן תפ רבי חנינא בר אידי אמר: ... ( cache )
חנינא בר פפא ג€“ ויקיפדיה : רבי חנינא בר פפא רמי כתיבג€� לקראת צמא התיו מים וכתיבג€� הוי כל צמא לכו למים אם תלמיד הגון הוא לקראת צמא התיו מים ואי לא הוי כל צמא לכו למים.ג€� ... ( cache )
ילקוט שמעוני - בשבילי התנ"ך : לא לקראת צמא התיו מים , דכתיב: ויפקח אלוהים את עיניה וגו' אלא בלחמו קדמו נודד לא ... אלא אם תלמיד הגון הוא, לקראת צמא התיו מים ואם לאו, הוי כל צמא לכו למים. ... ( cache )
תענית ז ע"א - פשיטא, תלמוד בבלי עם הערות הגולשים : ... ומחבירי יותר מרבותי ומתלמידי יותר מכולן רבי חנינא בר פפא רמי כתיב לקראת צמא התיו מים וכתיב הוי כל צמא לכו למים אם תלמיד הגון הוא לקראת צמא התיו מים ואי ... ( cache )
אנציקלופדיה יהודית דעת - ישמעאל; : שנאמר משא בערב וגו' לקראת צמא התיו מים (ישעיה כ"א). היו ישראל אומרים לשבאים: הוליכונו אצל בני דודנו ישמעאל וירחמו עלינו... ואלו יוצאים לקראתם ומביאין להם ... ( cache )
HNormal : אם תלמיד הגון הוא - לקראת צמא התיו מים , ואי לא - הוי כל צמא לכו למים. רבי חנינא בר חמא רמי: כתיב (משלי ה') 'יפוצו מעינתיך חוצה', וכתיב (משלי ה') 'יהיו לך ... ( cache )
באורי אגדות סוטה : אך כל האמור מוסב רק על התורה שבעל פה, שזה נמשל למים, כמו שנדרש שם מקודם על תלמיד שאינו הגון: לכו למים, ותלמיד הגון נאמר: לקראת צמא התיו מים.... ( cache )
פרשת וירא - גירוש הגר - גיליונות נחמה ליבוביץ : לקראת צמא התיו מים ..." כשהיו מוליכין אותם אצל ערביים, היו ישראל אומרים לשוביהם: "בבקשה מכם, הוליכונו אצל בני דודנו ישמעאל וירחמו עלינו". ... ( cache )
ב"ה : רבי חנינא בר פפא רמי: כתיב (ישעיהו כ"א) לקראת צמא התיו מים , וכתיב (ישעיהו נ"ה) הוי כל צמא לכו למים! אם תלמיד הגון הוא - לקראת צמא התיו מים , ואי לא - הוי כל ... ( cache )
Genesis - Chapter 21 (Parshah Vayeira) - Tanakh Online - Torah - Bible : והיכן המית את ישראל בצמא, כשהגלם נבוכדנצר, שנאמר (ישעיה כא יג - יד) משא בערב וגו ' לקראת צמא התיו מים וגו' כשהיו מוליכין אותם אצל ערביים היו ישראל אומרים ... ( cache )
על ליכודם החברתי של חז"ל (גילוי חוטאים וחטאיהם וכיסוים בספרות חז"ל) : בדומה לכך דרש רב חנינא בר פפא, שחי ופעל בארץ ישראל במפנה המאה הג'-הד',36 על שני כתובים שנראים מנוגדים אחד לרעהו במבט ראשון, כדלהלן: '" לקראת צמא התיו מים"... ( cache )
יז - קטגוריה:בראשית כא יז ג€“ ויקיטקסט : 23 יוני 2009 ... דנו וזה באשר הוא שם והיכן המית את ישראל בצמא כשהגלם נבוכדנצר שנאמר (ישעיהו כא) משא בערב וגו' לקראת צמא התיו מים וגו' כשהיו מוליכין אותם ... ( cache )
תענית : המאור שבתורה, ז ע"א לקראת צמא התיו מים . אהבת עולם דף יז, ז ע"א מאי דכתיב ברזל בברזל. דברי שלום ח"ו סי' תעז, ז ע"א מה אש אינו דולק יחידי. מי מרום ח"ב עמ' ... ( cache )
מדרש רבה מגילת איכה - פרשה ב : ביער בערב תלינו ארחות דודנים, לקראת צמא התיו מים יושבי ארץ תימא בלחמו קדמו נודד. ... ואתם לא קיימתם לקראת צמא התיו מים . וכי מטיבותהון אייתן לגביכון? ... ( cache )
more "לקראת צמא התיו מים " :
more "ישבי ארץ תימא בלחמו " :
more "תימא בלחמו קדמו נדד " :
ילקוט שמעוני - בשבילי התנ"ך : שלוש מלחמות של מהומה, עתידין בני ישמעאל לעשות באחרית הימים, שנאמר: כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה. אחת בים: ומפני קשת דרוכה. ואחת ביבשה: מפני חרב נטושה. ... ( cache )
מדרש רבה - יתרו : ... (שם כא) כי מפני חרבות נדדו אביכם שהיה מושלך במדבר פתחתי לו באר מים ואתם עשיתם כך הוי (משלי כז) טוב שכן קרוב מאח רחוק ד"א טוב שכן קרוב הוא יתרו שהיה רחוק ... ( cache )
פרשת יתרו : אמר רבי יהושע בן לוי: כשהגלה נבוכדנצר את ישראל לבבל, היו כפותים מאחוריהם, כמו שכתוב במדרש איכה: עד (שם כא) כי מפני חרבות נדדו . אביכם שהיה מושלך במדבר פתחתי ... ( cache )
פרקי דרבי אליעזר : ... ביומיהון דמלכא אינון ועוד היה ר' ישמעאל אומ' שלשה מלחמות של מהומה עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים שנ' כי מפני חרבות נדדו ואין חרבות אלא מלחמות ... ( cache )
מה עתידים המוסלמים לעשות? - אחרית הימים גוג ומגוג נבואות גאולה... : ועוד היה ר' ישמעאל אומר שלוש מלחמות של מהומה עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ (כלומר בעולם) באחרית הימים, שנאמר " כי מפני חרבות נדדו " (ישעיה כ"א, טו), ... ( cache )
בחדרי חרדים | פורום: נבואות ואקטואליה באחרית הימים - ככה יוצרים... : 4 אוגוסט 2010 ... ועוד היה ר' ישמעאל אומר שלוש מלחמות של מהומה עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ (כלומר בעולם) באחרית הימים, שנאמר " כי מפני חרבות נדדו " (ישעיה כ"א, ... ( cache )
הרמב"ם כמנהיג וכפוסק / הרב רצון ערוסי [התפרסם בכ"ע סיני (קלה-קלו... : ורחקו ממנה כדי להשיג מעלה ותענוגי הזמן, כי מפני חרבות נדדו ... ולא ידע זה האיש שאלו אינם פושעים ברצונם, ולא יעזבם ה' ולא יטשם ולא בזה ולא שקץ ענות עני. ... ( cache )
חיי שרה : ... מלחמות גדולות עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים שנאמר (ישעיה כא טו) כי מפני חרבות נדדו ואין חרבות אלא מלחמות. אחת בערב שנאמר: "מפני חרב נטושה". ... ( cache )
more "כי מפני חרבות נדדו " :
מאמר קדוש השם / רבי משה בן מימון : והם לא מרדו באל לבקשת ערבות והנאה, ולא עזבו הדת ורחקו ממנה להשיג מעלה ותענוג הזמן, "כי מפני חרבות נדדו, מפני חרב נטושה, ומפני קשת דרוכה, ומפני כובד מלחמה". ... ( cache )
ביאור:בבלי סנהדרין דף צה ג€“ ויקיטקסט : 8 יוני 2009 ... נטושה ועומדת מששת ימי בראשית, שנאמר (ישעיהו כא טו) [כי] מפני חרבות נדדו [ מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה]. ... ( cache )
הרמב"ם / משה גליקסון : ... "שלא מרדו באל לבקש הנאה ולא עזבו הדת ורחקו ממנה להשיג מעלה ותענוג הזמן, כי מפחד חרבות נדדו, מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כובד מלחמה! ... ( cache )
more "מפני חרב נטושה ומפני " :
more "קשת דרוכה ומפני כבד " :

תגובות

ספר מלכים ב פרק ו כתוב:

(ח) וּמֶלֶךְ אֲרָם הָיָה נִלְחָם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּוָּעַץ אֶל עֲבָדָיו לֵאמֹר אֶל מְקוֹם פְּלֹנִי אַלְמֹנִי תַּחֲנֹתִי:

(ט) וַיִּשְׁלַח אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הִשָּׁמֶר מֵעֲבֹר הַמָּקוֹם הַזֶּה כִּי שָׁם אֲרָם נְחִתִּים:

(י) וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ אִישׁ הָאֱלֹהִים וְהִזְהִירֹה {וְהִזְהִירוֹ} וְנִשְׁמַר שָׁם לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתָּיִם:

(יא) וַיִּסָּעֵר לֵב מֶלֶךְ אֲרָם עַל הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּקְרָא אֶל עֲבָדָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֲלוֹא תַּגִּידוּ לִי מִי מִשֶּׁלָּנוּ אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל:

(יב) וַיֹּאמֶר אַחַד מֵעֲבָדָיו לוֹא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ כִּי אֱלִישָׁע הַנָּבִיא אֲשֶׁר בְּיִשְׂרָאֵל יַגִּיד לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר בַּחֲדַר מִשְׁכָּבֶךָ:

(יג) וַיֹּאמֶר לְכוּ וּרְאוּ אֵיכֹה הוּא וְאֶשְׁלַח וְאֶקָּחֵהוּ וַיֻּגַּד לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה בְדֹתָן:

(יד) וַיִּשְׁלַח שָׁמָּה סוּסִים וְרֶכֶב וְחַיִל כָּבֵד וַיָּבֹאוּ לַיְלָה וַיַּקִּפוּ עַל הָעִיר:

(טו) וַיַּשְׁכֵּם מְשָׁרֵת אִישׁ הָאֱלֹהִים לָקוּם וַיֵּצֵא וְהִנֵּה חַיִל סוֹבֵב אֶת הָעִיר וְסוּס וָרָכֶב וַיֹּאמֶר נַעֲרוֹ אֵלָיו אֲהָהּ אֲדֹנִי אֵיכָה נַעֲשֶׂה:

(טז) וַיֹּאמֶר אַל תִּירָא כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אוֹתָם:

(יז) וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע וַיֹּאמַר יְהֹוָה פְּקַח נָא אֶת עֵינָיו וְיִרְאֶה וַיִּפְקַח יְהֹוָה אֶת עֵינֵי הַנַּעַר וַיַּרְא וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים וְרֶכֶב אֵשׁ סְבִיבֹת אֱלִישָׁע:

(יח) וַיֵּרְדוּ אֵלָיו וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע אֶל יְהֹוָה וַיֹּאמַר הַךְ נָא אֶת הַגּוֹי הַזֶּה בַּסַּנְוֵרִים וַיַּכֵּם בַּסַּנְוֵרִים כִּדְבַר אֱלִישָׁע:

(יט) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֱלִישָׁע לֹא זֶה הַדֶּרֶךְ וְלֹא זֹה הָעִיר לְכוּ אַחֲרַי וְאוֹלִיכָה אֶתְכֶם אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר תְּבַקֵּשׁוּן וַיֹּלֶךְ אוֹתָם שֹׁמְרוֹנָה:

(כ) וַיְהִי כְּבֹאָם שֹׁמְרוֹן וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע יְהֹוָה פְּקַח אֶת עֵינֵי אֵלֶּה וְיִרְאוּ וַיִּפְקַח יְהֹוָה אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה בְּתוֹךְ שֹׁמְרוֹן:

(כא) וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל אֱלִישָׁע כִּרְאֹתוֹ אוֹתָם הַאַכֶּה אַכֶּה אָבִי:

(כב) וַיֹּאמֶר לֹא תַכֶּה הַאֲשֶׁר שָׁבִיתָ בְּחַרְבְּךָ וּבְקַשְׁתְּךָ אַתָּה מַכֶּה שִׂים לֶחֶם וָמַיִם לִפְנֵיהֶם וְיֹאכְלוּ וְיִשְׁתּוּ וְיֵלְכוּ אֶל אֲדֹנֵיהֶם:

(כג) וַיִּכְרֶה לָהֶם כֵּרָה גְדוֹלָה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיְשַׁלְּחֵם וַיֵּלְכוּ אֶל אֲדֹנֵיהֶם וְלֹא יָסְפוּ עוֹד גְּדוּדֵי אֲרָם לָבוֹא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

שימו לב למי אלישע הנביא הצדיק נתן לחם ומים לכן תנו לחם ומים לפליטים בסוריה אשר נמלטו מאסד אדוניהם ולֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו אֲשֶׁר יִנָּצֵל אֵלֶיךָ מֵעִם אֲדֹנָיו: ככתוב בספר דברים פרק כג 16

-- daian moshe, 2011-06-18 12:42:49

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:לתת מים ולחם לפליטי מלחמה

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-06-18.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yjayhu/yj-21-1415

ביאור:ישעיהו כא יד

מצב גרסת הדף