ביאור:דרך קשת

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: דרך קשת

[ע"פ גרשון בר-כוכבא, הרצאה על המרד הגדול וחורבן בית שני, ח באב ה'תשס"ז]

בימינו, כשאדם הנושא רובה או אקדח רוצה להכין אותו לירי, הוא טוען אותו בעזרת הידיים; אם כך, מדוע הפעולה נקראת "דריכה", והרי דריכה בדרך-כלל קשורה לרגליים?!

מקור הביטוי הוא בלשון המקרא; אז לא היו רובים ואקדחים, אבל היו קשתות, וכדי להכין אותן לירי, נהגו לדרוך אותן, כמו שנאמר למשל במגילת איכה:

  • (איכה ב ד): "דרך קשתו כאויב, נצב ימינו כצר, ויהרג כל מחמדי עין, באהל בת ציון שפך כאש חמתו"
  • (איכה ג יב): "דרך קשתו , ויציבני כמטרא לחץ"

מדוע היה צורך לדרוך את הקשת?

- כשהלוחמים היו נושאים את קשתותיהם בדרך לשדה הקרב, המיתר היה מחובר לקשת רק בנקודה התחתונה; הנקודה העליונה היתה רפויה. הדבר נועד לשמור על המיתר, כך שלא יישחק ולא יאבד את כוחו להימתח.

כשהלוחמים היו מגיעים לשדה הקרב, הם היו דורכים ברגלם על החלק התחתון של הקשת, לוחצים בידם האחת על החלק העליון של הקשת כדי לכופף אותו, ומחברים בידם השניה את המיתר לנקודה העליונה של הקשת, וכך הכינו את הקשת לירי.

ומאז ועד היום, משתמשים בפועל "דרך" כדי לציין הכנת כלי נשק לירי.

פסוקים וביטויים נוספים[עריכה]

דריכת חץ = דריכת קשת כדי לירות חץ (?)[עריכה]

לפי ההסבר המובא במאמר, קשה להבין את הביטוי "דרך חץ":

  • (תהלים נח ח): "ימאסו כמו מים יתהלכו למו, ידרך חצו כמו יתמללו"
  • (תהלים סד ד): "אשר שננו כחרב לשונם, דרכו חצם דבר מר"

וב"דעת מקרא" פירשו, בשני המקרים, שזה ביטוי מקוצר, ומשמעו "דרך קשת כדי לירות חץ".

דורכי קשת = לוחמים היודעים להשתמש בקשת[עריכה]

  • (ירמיהו מו ט): "עלו הסוסים והתהללו הרכב ויצאו הגבורים כוש ופוט תפשי מגן ולודים תפשי דרכי קשת"
  • (ירמיהו נ יד): "ערכו על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חץ כי לידוד חטאה"
  • (ירמיהו נ כט): "השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת חנו עליה סביב אל יהי פליטה שלמו לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה כי אל ידוד זדה אל קדוש ישראל"
  • (ירמיהו נא ג): "אל ידרך ידרך הדרך קשתו ואל יתעל בסרינו ואל תחמלו אל בחריה החרימו כל צבאה"
  • (דברי הימים א ה יח): "בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה מן בני חיל אנשים נשאי מגן וחרב ודרכי קשת ולמודי מלחמה ארבעים וארבעה אלף ושבע מאות וששים יצאי צבא"
  • (דברי הימים א ח מ): "ויהיו בני אולם אנשים גברי חיל דרכי קשת ומרבים בנים ובני בנים מאה וחמשים כל אלה מבני בנימן"
  • (דברי הימים ב יד ז): "ויהי לאסא חיל נשא צנה ורמח מיהודה שלש מאות אלף ומבנימן נשאי מגן ודרכי קשת מאתים ושמונים אלף כל אלה גבורי חיל"

קשת דרוכה = קשת מוכנה לירי[עריכה]

  • (ישעיהו ה כח): "אשר חציו שנונים וכל קשתתיו דרכות , פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה"
  • (ישעיהו כא טו): "כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה"

דריכת קשת כמשל[עריכה]

  • (ירמיהו ט ב): "וידרכו את לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל רעה יצאו ואתי לא ידעו נאם ה'"
  • (זכריה ט יג): "כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון ושמתיך כחרב גבור"
  • (תהלים ז יג): "אם לא ישוב חרבו ילטוש, קשתו דרך ויכוננה"
  • (תהלים יא ב): "כי הנה הרשעים ידרכון קשת , כוננו חצם על יתר, לירות במו אפל לישרי לב"
  • (תהלים לז יד): "חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם , להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך"

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-27.


תגובות[עריכה]

מאת: אביתר כהן

דרך = עמד (קם , הקים , הכין , כונן)

לדרוך קשת / חץ = "להעמיד" אותם = להכינם

תהלים ז יג: "אם לא ישוב חרבו ילטוש קשתו דרך ויכוננה"

במדבר כד יז:

"אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב

דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל

ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת"

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/drkqjt