ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת תרומות/פרק שביעי

ירושלמי תרומות, פרק ז, הלכה א

מתני’: ^ז_אהאוכל תרומה מזיד, משלם את הקרן ואינו משלם את החומש והתשלומין ^ז_בחולין. אם רצה הכהן למחול, מוחל:

גמ’: האוכל תרומה מזיד כו'. תמן תנינן, אלו הן הלוקין וכ"ו הבא על אחותו . והתנינן אלו נערות שיש להן קנס וכ"ו הבא על אחותו. הכא את אמר לוקה והכא את אמר משלם? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, לצדדין היא מתניתא. ^ז_גאם התרו בו, לוקה. אם לא התרו בו, משלם. סבר רבי יוחנן רבי יוחנן° מימר. במקום מכות ותשלומין, לוקה ואינו משלם. וילקה וישלם? משום דכתיב , (דברים כי תצא כה ב) והפילו השופט והיכהו לפניו כדי רשעתו. משום רשעה אחת אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו שתי רשעיות. וישלם ולא ילקה? במחייבי ב' רשעיות _{ממון ומלקות.} הכתוב מדבר וכתיב, והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר מכאן שלוקה ואינו משלם . רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר אפילו לא התרו בו, אינו משלם. מאחר שאילו התרו בו היה לוקה. מתניתין פליגא על רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° דתנן, אלו נערות שיש להן קנס והבא על אחותו אחת מהן. ולמה משלם? הרי אילו התרו ביה היה לוקה. סבר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° כ°רבי מאיר רבי מאיר . ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר לוקה ומשלם. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. מן המוציא שם רע למד °רבי מאיר רבי מאיר דכתיב, (דברים כי תצא כב יח יט) ולקחו זקני העיר ההוא את האיש ויסרו אתו וענשו אותו מאה כסף. וענשו אותו ממון, ויסרו אותו מלקות. ורבנן אמרין, לחידושו יצא המוציא שם רע. ודבר שהוא יוצא לחידושו, אין למידין ממנו. לפי שבכל מקום, אין אדם מתחייב בדיבורו. וכאן אדם מתחייב בדיבורו.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 ז_א מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה ה':

2 ז_ב מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה ט"ו:

3 ז_ג מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה ה', מיי' פ"א מהל' נערה בתולה הלכה י"א, מיי' פי"ט מהל' סנהדרין הלכה ב':

-----------------------------------דף לה

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף לה עמוד א] וכשם שאין למידין ממנו לדבר אחר, כך אין למידין ממנו לא לעונשין ולא למכות. ולא כן אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° , המזיד בחלב ושוגג בקרבן, מתרין בו ולוקה ומביא קרבן. אף הכא ילקה וישלם? אמר רבי בון בר חייא רבי בון בר חייא° . בשם רבי שמואל בר יצחק רב שמואל בר יצחק°. שני דברים המסורין לבית דין, את תופס אחד מהן. יצא דבר שהוא מסור לשמים. הכל מודים ^ז_דשאין ממון אצל מיתה דכתיב (ויקרא אמור כד כא) ומכה נפש בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת מה מכה בהמה, לא חלקתה בה בין שוגג בין מזיד לפטור ממון. אף מכה אדם, לא תחלוק בו בין שוגג בין מזיד לפטור. במה פליגין? בממון אצל מכות. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר אין ממון אצל מיתה, ^ז_ה ויש ממון אצל מכות. ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר. כשם שאין ממון אצל מיתה, כך אין ממון אצל מכות. רבי אימי בבלייא רבי אימי בבלייא° אמר בשם רבנן דתמן. טעמא דרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. דגמר רשע רשע. נאמר רשע במחוייבי מיתה דכתיב (במדבר מסעי לה לא) אשר הוא רשע למות . ונאמר רשע במחוייבי מכות דכתיב (דברים כי תצא כה ב) והיה אם בין הכות הרשע . מה רשע שנאמר במחוייבי מיתה, אין ממון אצל מיתה. אף רשע שנאמר במחוייבי מכות, אין ממון אצל מכות. תמן תנינן, אלו הן הלוקין וכ"ו הבא על אחותו. והתנינן אלו נערות שיש להן קנס וכ"ו הבא על אחותו. הכא את אמר לוקה והכא את אמר משלם? נתן בר הושעיה נתן בר הושעיה° אמר. כאן בנערה כיוון שיש לה קנס משלם ואינו לוקה , כאן בבוגרת שאין לה קנס לכן לוקה. דתנן , ^ז_ו נערה יש לה קנס ואין לה מכר. ^ז_ז בוגרת אין לה לא קנס ולא מכר. ואין לה בושת ופגם? רבנן דקיסרין אמרי תיפתר ^ז_ח שפיתה או שמחלה לו. שאין לה בושת ופגם. ממה שנתן בר הושעיא נתן בר הושעיא° לא חילק בין התרו ללא התרו כמו שחילק רבי יוחנן רבי יוחנן°, משמע שסובר נתן בר הושעיה נתן בר הושעיה° במקום מכות ותשלומין, משלם ^ז_ט ואינו לוקה. וילקה וישלם? כתיב. (דברים כי תצא כה ב) כדי רשעתו רשעה אחת אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו שתי רשעיות. וילקה ולא ישלם? למד מן עדים זוממין. מה עדים זוממין משלמין ואינן לוקין. אף הכא משלם ואינו לוקה. אמר °רבי נתן רבי נתן. טעמא דנתן בר הושעיה נתן בר הושעיה° דכתיב (דברים כי תצא כה ב) והפילו השופט והכהו לפניו. את שמכותיו יוצאות בו ונפטר מידי רשעו, לוקה . יצא זה שאומר לו עמוד ושלם. מתניתין פליגא על אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° . דתנינן. האוכל תרומה שוגג, משלם קרן וחומש. ולרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמאי משלם? הרי אם היו מתרים בו, היה לוקה משום כל זר לא יאכל בו . פתר לה כ°רבי מאיר רבי מאיר . ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר, לוקה ומשלם. והא דתנינן האוכל

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף לה עמוד ב] תרומה מזיד, משלם קרן . על דעתיה דנתן בר הושעיה נתן בר הושעיה° דהוא אמר משלם ואינו לוקה ניחא. על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן°, דהוא אמר אם התרו בו לוקה, ואם לא התרו בו משלם, פתר לה במזיד בלא התראה. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמאי משלם? הרי לדעתו לא שנייא. היא מזיד, היא שוגג, היא התרו בו, היא לא התרו בו. סבר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° מתניתין ד°רבי מאיר רבי מאיר . דאמר °רבי מאיר רבי מאיר , לוקה ומשלם. אמר רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° קומי רבי מנא רבי מנא°. אפילו אין יסבור רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° כל מתניתין ד°רבי מאיר רבי מאיר . קרייא ד°רבי מאיר רבי מאיר ? והא כתיב (ויקרא אמור כב יד) ואיש כי יאכל קודש בשגגה ויסף חמישיתו עליו ונתן לכהן את הקדש. משמע שמשלם, והרי לרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אפילו אינו לוקה אינו משלם ? אלא מיסבר סבר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° שהחומש בא לכפר כמו קרבן, לכן אפילו במקום שיש מלקות משלם חומש. אפילו יסבור שהחומש כקרבן, והכתיב ונתן לכהן את הקודש. משמע שמשלם את הקרן לבעלים. וכי קרן כקרבן? אמר רבי יודן בר שלום רבי יודן בר שלום° . מתניתין אמרה שהקרן אינו ממון אלא קנס _{לכפרה כקרבן.} דתנינן. אינו משלם תרומה, ^ז_י אלא חולין מתוקנים והן נעשין תרומה. אלו ממה שאכל היה משלם, יאות. ותני כן. אכל תרומה טמאה, משלם חולין טהורים. ואם שילם חולין טמאים, יצא. ולא דמי עצים הוא חייב לו? הדא אמרה, שהקרן קנס. וכמה דתימר קרן קנס, ודכוותה חומש קנס ולמה לא משלם לבעלים? _{אלא כנראה שבקרן יש דין ממון, ושוב חוזרת השאלה למה חיב לשלם לבעלים הרי אין משלמים כשיש מלקות.} אלא רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° כדעתיה. כמה דרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר תמן, בעניין עדים זוממים שמשלמים ואינם לוקים. משום שהכל היה בכלל מה שכתוב , (שמות יתרו כ יג) לא תענה ברעך עד שקר שחייבים מלקות , ויצא זה דכתיב (דברים שופטים יט יט) ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו לחייבו ממון. ללמד שכשיש מלקות וממון משלם ולא לוקה. אף הכא . הכל היה בכלל מה שכתוב , (ויקרא אמור כב י) וכל זר לא יאכל קודש. וצריך להיות חייב מלקות . יצא (ויקרא אמור כב יד) ואיש כי יאכל קודש בשגגה לחייבו ממון. והתני, מודין חכמים ל°רבי מאיר רבי מאיר בגונב חלבו של חבירו ואכלו שהוא לוקה על אכילת חלב ומשלם על הגניבה. ולמה חכמים מודים? כאן התשלום על הגנבה והמלקות על אכילת החלב, שכן אפילו האוכל חלבו שלא גנב לוקה. והתני, מודים חכמים ל°רבי מאיר רבי מאיר בגונב תרומת חבירו ואכלו שהוא לוקה ומשלם? אף כאן התשלום על הגנבה והמלקות על איסור האכילה . שכן אפילו האוכל תרומתו לוקה. והתני, מודים חכמים ל°רבי מאיר רבי מאיר ^ז_יא בחוסם פרתו של חבירו שהוא לוקה ומשלם ששת קבין לפרה וארבעה קבין לחמור? אף כאן התשלום על שחיסר ממון מחברו שמנע מהפרה לאכול. והמלקות על שעבר וחסם . שכן אפילו החוסם פרתו לוקה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° . אף במחוייבי מיתות בידי שמים הדין כן. גנב תרומת הקדש ואכלה, לוקה ומשלם. משלם להקדש שמכל מקום הפסיד ממון, ולוקה משום מעילה . אמר רבי מנא רבי מנא° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מעתה הבא על אחותו קטנה ילקה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

4 ז_ד מיי' פ"א מהל' נערה בתולה הלכה י"ג, מיי' פ"ד מהל' חובל ומזיק הלכה ה', מיי' פ"ד מהל' חובל ומזיק הלכה ז', טור ושו"ע חו"מ סי' תכ"ג סעיף ד':

5 ז_ה מיי' פ"א מהל' נערה בתולה הלכה י"א, מיי' פ"ג מהל' גניבה הלכה א', סמ"ג עשין נד:

6 ז_ו מיי' פ"א מהל' נערה בתולה הלכה ח', מיי' פ"א מהל' נערה בתולה הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ז סעיף א':

7 ז_ז מיי' פ"א מהל' נערה בתולה הלכה ח', מיי' פ"א מהל' נערה בתולה הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ז סעיף א':

8 ז_ח מיי' פי"ח מהל' עדות הלכה א', טור חושן משפט סי' לח , סמ"ג עשין קי:

[ע"ב]

9 ז_ט מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה י"ח:

10 ז_י מיי' פי"ג מהל' שכירות הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' של"ח סעיף ד', סמ"ג לאוין קפד:

-----------------------------------דף לו

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף לו עמוד א] וישלם. שכן הבא על אחותו בוגרת לוקה? חזר רבי מנא רבי מנא° ואמר. תמן חל עליו מיתה ותשלומין כאחת. וקים ליה בדרבא מיניה . ברם הכא, מחסימה הראשונה נתחייב מלקות. ומכאן ואילך כל שעה ושעה שלא אוכלת לתשלומין. וכן בגונב חלבו או תרומת חבירו. משעת גניבה נתחייב בתשלומי ממון, וחיוב מלקות בא רק כשאכל את התרומה או את החלב . התיב רבי זירא רבי זירא° קומי רבי מנא רבי מנא°. והתנן, המצית גדישו של חבירו בשבת פטור משום קים ליה בדרבא מיניה. והא הכא משיבולת הראשונה נתחייב מיתה. מכאן ואילך לתשלומין, ולית את אמר הכין ואין אתה אומר כך. אלא ודאי פטור מתשלומים. דעל כל שיבולת ושיבולת יש בה התריית מיתה והתריית תשלומין. ואוף הכא. על כל חסימה, יש בה התריית מכות והתריית תשלומין. ולמה לוקה ומשלם? אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° מה שאמרו חכמים שלוקה ומשלם, אין הכוונה שיתחייב גם מלקות וגם ממון, אלא שני הדינים שיכים. שפעמים מתחייב ממון ופעמים מתחייב מלקות . תרין אמוראין. חד אמר, ^ז_יב בחוסם בתרומה ובמוקדשים. משלם ואינו לוקה . וחרנה אמר, בחוסם על ידי שליח. משלם ואינו לוקה. שהשליח לוקה והוא פטור שאין שליח לדבר עבירה מדכתיב , (ויקרא אחרי מות יז ד) דם יחשב לאיש ההוא. לאיש ההוא ולא לשולחיו. שגג בתרומה ומזיד בחמץ, האם לוקה או משלם? שוגג בתרומה מזיד בנזיר, האם לוקה ומשלם? . שוגג בתרומה ומזיד ביום הכיפורים, האם לוקה ומשלם? אין נפתרינה בשני דברים, ניחא שילקה וישלם. אין נפתרינה כדבר אחד, שנתחייב עליו מלקות ותשלומים, שהרי באכילה אחת באו עליו שניהם כאחד , מחלוקת רבי יוחנן רבי יוחנן° וריש לקיש ריש לקיש°. לרבי יוחנן רבי יוחנן° לוקה ואינו משלם. ולרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בעלמא חייבי מלקיות שוגגים פטורים מתשלומים. אבל השוגג בתרומה חייב בתשלומים, כיון שבפירוש ריבתה תורה שוגג בתרומה לתשלומים. תמן תנינן. ^ז_יג אין בין שבת ליום הכיפורים אלא שזה זדונו בידי אדם, וזה זדונו בהיכרת. הא בתשלומין, זה וזה שוין שפטור, משום קים ליה בדרבה מיניה. שכשם שמיתה פוטרת מתשלומים אף כרת פוטר מתשלומים . מתניתא ד°רבי נחוניא בן הקנה רבי נחוניא בן הקנה. דתני, °רבי נחוניא בן הקנה רבי נחוניא בן הקנה אומר. יום הכיפורים כשבת לתשלומין. ו°רבי שמעון בן מנסיא רבי שמעון בן מנסיא אומר. כמחוייבי כריתות, כך מחוייבי מיתות בית דין. מה ביניהן? הרי שניהם פוטרים יום הכיפורים מתשלומים. °רבי נחוניא בן הקנה רבי נחוניא בן הקנה מדמה יום הכיפורים לשבת, ו°רבי שמעון בן מנסיה רבי שמעון בן מנסיה לומד כריתות ממיתת בית דין. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי אבינא רבי אבינא°. נערה נדה ביניהן. רבי מנא רבי מנא° אמר, אף אחות אשתו ביניהן. על דעתיה ד°רבי נחוניא בן הקנה רבי נחוניא בן הקנה. מה שבת אין לה היתר אחר איסורה ואמרינן קים ליה בדרבא מיניה, אף יום הכיפורים דאין לו היתר אחר איסורו, אמרינן קים ליה בדרבא מיניה . וזו הואיל ויש לה היתר אחר איסורה, לא אמרינן קים ליה בדרבא מיניה ומשלם.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף לו עמוד ב] ו°רבי שמעון בן מנסיא רבי שמעון בן מנסיא אמר שבת יש בה כרת, ויום הכיפורים יש בו כרת. ואמרינן בהם קים ליה בדרבא מיניה. אף זו , הואיל ויש בה כרת אמרינן קים ליה בדרבא מיניה , ואינו משלם. רבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° בעי. לאוין מלקות וכריתות, מה אמרין בה אילין תניי? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° , צריכה ספק לרבנן. אמר רבי יונה רבי יונה°. ולמה לא שמע לה מן הדא דתני °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי. °רבי טרפון רבי טרפון אומר. נאמר כרת בשבת, ונאמר כרת ביום הכיפורים. מה כרת האמורה אצל שבת, אין מלקות אצל מיתה, דלאו שניתק לאזהרת מיתת בית דין אין לוקין עליו . אף כרת האמורה ביום הכיפורים, אין מלקות אצל כרת. אמר רבי מנא רבי מנא° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. מה צריכין ליה? כרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, שסובר שלעולם מיתה פוטרת ממלקות. ברם כרבי יוחנן רבי יוחנן°, אם מכות אצל מיתה יש לו. לא כל שכן מלקות אצל כרת? דאיתפלגון . השוחט אותו ואת בנו לשום עבודה זרה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, ^ז_יד אם התרו בו לשום אותו ואת בנו, לוקה. לשום עבודה זרה, נסקל. ריש לקיש ריש לקיש° אומר. אפילו התרו בו משום אותו ואת בנו אינו לוקה, מאחר שאלו התרו בו משום עבודה זרה היה נסקל. אמר לו ואף כרבי יוחנן רבי יוחנן° צריכה ליה, הכא שני דברים. מלקות משום אותו ואת בנו, ומיתה משום עבודה זרה . והכא שהסתפקנו בדבר אחד שיש בו לאו וכרת . על דעתיה דריש לקיש ריש לקיש° שחייבי מלקיות שוגגים פטורים מממון. מה בין אילין תניי לאילין רבנן? הרי גם °רבי נחוניא בן הקנה רבי נחוניא בן הקנה ו°רבי שמעון בן מנסיא רבי שמעון בן מנסיא סוברים שחייבי כריתות פטורים מתשלומים, וגם חכמים החולקים עליהם וסוברים שחיבי כריתות חייבים בתשלומים, הרי בכל כרת יש גם לאו. ולדעת רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אפילו בלא התראה שאין לוקים, לא משלמים. _{עונה הגמרא} אותם התנאים שחולקים סוברים כ°רבי מאיר רבי מאיר שחייבי מלקות לוקים ומשלמים. אבל רק בלאוין שאין בהן כריתות. אבל כשיש כרת, פטורים מתשלום שכרת שקול כמיתה. וההבדל יהיה בלאוין שאין בהם כרת. אמר רבי חנניא רבי חנניא°. כגון המצית גדישו של חבירו ביום טוב ביניהן שיש בו לאו ואין בו כרת . אילין תניי _{°רבי נחוניא בן הקנה רבי נחוניא בן הקנה ו°רבי שמעון בן מנסיא רבי שמעון בן מנסיא} סברין מימר, הואיל ואין בהן כרת, משלם. ואילין רבנן החולקים על °רבי מאיר רבי מאיר סברין מימר, הואיל ויש בה מכות, אינו משלם. מעתה הא דתנן, אלו נערות שיש להן קנס. הבא על הממזרת ועל הנתינה ועל הכותית וכ"ו. לשיטת רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° שחייבי מלקיות שוגגים פטורים אפילו לא התרו בהם, והרי הבא על הממזרת חיבי לאוים. האם המשנה הזו דלא כרבנן? _{שהרי לוקים ומשלמים.} אמר רבי מתניה רבי מתניה° . אפילו כחכמים אתיא מה שנאמר שבממזרת יש קנס. שאפשר להעמיד שמדובר, בממזר _{או גר} הבא על הממזרת שאין בה לאו. תנן התם אלו נערות שיש להן קנס וכ"ו ואשת אחיו. ואשת אחיו לאו יבימתו היא? תיפתר שמת אחיו והיו לו בנים מאשה אחרת . ואירש אשה ומת, ובא אחיו ואנסה. ולא הייתה זקוקה לו, ויש בה דין קנס כמו כל נערה בתולה

ירושלמי תרומות, פרק ז, הלכה ב

מתני’: בת כהן שנשאת לישראל ואחר כך אכלה תרומה. משלמת את הקרן ואינה משלמת את החומש, ומיתתה בשריפה. נישאת לאחד מכל הפסולין. משלמת קרן וחומש ומיתתה בחנק, דברי °רבי מאיר רבי מאיר . וחכמים אומרים. ^ז_טו זו וזו משלמת את הקרן ואינה משלמת את החומש, ומיתתה בשריפה. ^ז_טז המאכיל את בניו קטנים. ואת עבדיו בין גדולים בין קטנים. האוכל תרומת חוץ לארץ, והאוכל פחות מכזית תרומה, משלם את הקרן ואין משלם את החומש. והתשלומין חולין, אם רצה הכהן למחול לו מוחל. ^ז_יז זה הכלל. כל המשלם קרן וחומש, התשלומין תרומה. אם רצה הכהן למחול, אינו מוחל. וכל המשלם את הקרן ואין משלם את החומש. התשלומין חולין, אם רצה הכהן למחול מוחל

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

11 ז_יא מיי' פי"ג מהל' שכירות הלכה ד', סמ"ג לאוין קפד:

12 ז_יב מיי' פ"א מהל' שבת הלכה א', מיי' פ"א מהל' שביתת עשור הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' תרי"א סעיף ב', סמ"ג לאוין סח:

[ע"ב]

13 ז_יג מיי' פי"ב מהל' שחיטה הלכה ז':

14 ז_יד מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה י"ב:

15 ז_טו מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה י"א:

16 ז_טז מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה ט"ו:

-----------------------------------דף לז

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף לז עמוד א]

גמ’: תנן, בת כהן שנשאת לישראל ואחר כך אכלה תרומה. משלמת את הקרן ואינה משלמת את החומש, ומיתתה בשריפה . כן היא מתניתא כך כוונת המשנה.^ז_יח זינתה, מיתתה בשריפה. תנן, נישאת לאחד מכל הפסולין. משלמת קרן וחומש ומיתתה בחנק, דברי °רבי מאיר רבי מאיר . מה טעמא ד°רבי מאיר רבי מאיר שמחלק בין אם נישאה לכשר שמיתתה בשריפה, לבין אם נבעלה לפסול לה שמיתתה בחנק? דכתיב, (ויקרא אמור כא ט) בת איש כהן כי תחל לזנות, את אביה היא מחללת באש תשרף. את שראויה לחזור לבית אביה אחר שנשאת אם יגרשנה בעלה או ימות בלא שיש לה זרע, אם זינתה דינה בשריפה. יצאת זו שאינה ראויה לחזור לבית אביה, שאם זינתה דינה בחנק . נשאת לכשר וזינתה, כלום ראויה לחזור לבית אביה? מאי כדון? אלא טעמי ד°רבי מאיר רבי מאיר דכתיב כי תחל לזנות. את שחילולה מחמת הזנות, דינה בשריפה . ולא שחילולה מחמת הנישואין. מה טעמא דרבנן? דכתיב (ויקרא אמור כא ט) ובת איש כהן מכל מקום. מעתה אפילו בת כהן חללה _{שנולדה לכהן מגרושה?} תנא רבי חיננא בר פפא רבי חנינא בר פפא° קומי רבי זעירא רבי זעירא°. מד°רבי ישמעאל רבי ישמעאל דאמר °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל, כתיב, (ויקרא אמור כא ט) את אביה היא מחללת את שחילולה מחמת עצמה. ולא שחילולה מחמת אביה. אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° . בשם °רבי ישמעאל רבי ישמעאל, אפילו חללה בשרפה שאף היא בת כהן . והא תנינן. כהן שהיה אוכל בתרומה, ונודע לו שהוא חלל . °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחייב קרן וחומש, ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה ^ז_יט פוטר. משמע ש°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה פוטר אפילו אם נולד חלל. וזה שלא כ°רבי מאיר רבי מאיר , שהרי לפי °רבי מאיר רבי מאיר אפילו בת כהן כשרה שניסת לפסול משלמת קרן וחומש. הוון בעיי מימר. מה פליגין? בחומש. אבל בקרן, אף °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה מודה שחיב. מה פליגין? לשעבר בדיעבד. אבל להבא, אף °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה מודה שאסורה לאכול. ואם אכל חייב קרן וחומש ולא פטר אלא משום טועה בדבר מצוה. תנן, המאכיל את עבדיו, האדון משלם את הקרן . לא הספיק לשלם עד שנשתחרר, העבד נותן. היו לו נכסים שאין לרבו רשות בהן, העבד נותן. היאך עבידא מה הדין במקרה שראובן גזל תרומה משמעון והאכילה ללוי, והלך לוי ושילם לשמעון. האם ראובן יצא ידי גזילו? _{או שיכול לאמר לו אתה חייב לי על הגזלה ולוי חייב על אכילת תרומה.} תפלוגתא דרבי חייא רבא רבי חייא רבה° ורבי ינאי רבי ינאי°, דאיתפלגון. גזל מעפרתו מעיל של זה, ונתן לזה ואין הגזלה קימת. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר בשם רבי חייא רבא רבי חייא רבה°. מוציאין מן הראשון, ואין מוציאין מן השני שאין על השני דין גזלן . רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר בשם רבי ינאי רבי ינאי°. ^ז_כ אף מוציאין מן השני. שכל זמן שלא נתייאשו הבעלים, הגזילה שייכת לבעלים. ואם השני איבד את המעפורת, דינו כאילו גזל מהבעלים. כשם שלרבי חייא רבה רבי חייא רבה° אין הנגזל יכול להוציא מהשני ואין עליו תורת גזלן, כך ראובן לא יצא ידי גזילו בזה שלוי נתן לשמעון. ולרבי ינאי רבי ינאי° שיכול להוציא גם מהשני, משמע שאם ראובן שילם ללוי נחשב שהחזיר את הגזילה.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף לז עמוד ב] אף רבי חייא רובה רבי חייא רבה° מודה דמכיון שנתנה ללוי ולוי החזירה לשמעון , יצא בה ידי גזילה: ואף על פי כן אין הנגזל יכול להוציא מהשני, כי השני יכול לדחות אותו אצל הראשון. אבל אם פרע לו מעצמו, ודאי שנחשב שהשיב גזילה לבעלים.

ירושלמי תרומות, פרק ז, הלכה ג

מתני’: ^ז_כא שתי קופות. אחת של תרומה, ואחת של חולין. שנפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן, ואין ידוע לאיזה מהן נפלה. הרי אני אומר, לתוך של תרומה נפלה. אבל אם אין ידוע איזה היא של תרומה. ואיזה היא של חולין. אכל את אחת מהן, פטור. והשנייה, נוהג בהן כתרומה וחייבת בחלה, דברי °רבי מאיר רבי מאיר . ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא פוטר. אכל אחר מן השנייה, פטור. אכל אחד מן שניהן, משלם כקטנה שבשתיהן. ^ז_כב נפלה אחת מהן לתוך החולין, אינה מדמעתן. והשנייה, נוהג בה כתרומה וחייבת בחלה, דברי °רבי מאיר רבי מאיר . ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, ^ז_כג פוטר. נפלה שנייה למקום אחר, אינה מדמעתן. נפלו שתיהן למקום אחד, מדמעת כקטנה שבשתיהן. זרע את אחת מהן, פטור. והשנייה נוהג בה כתרומה וחייבת בחלה דברי °רבי מאיר רבי מאיר . ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא ^ז_כד פוטר. זרע אחר את השנייה, פטור. זרע אחד את שתיהן. בדבר שזרעו כלה, מותר. ובדבר שאין זרעו כלה, אסור:

גמ’: תנן, שתי קופות. אחת של תרומה, ואחת של חולין. שנפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן, ואין ידוע לאיזה מהן נפלה. הרי אני אומר, לתוך של תרומה נפלה . ^ז_כה אחת טמאה ואחת טהורה. ונפלה סאה תרומה טמאה אני אומר לתוך טמאה נפלה. אחת מדומעת ואחת אינה מדומעת. אני אומר למדומעת נפלה. אחת יש בה כדי להעלות ואחת אין בה כדי להעלות. אני אומר לאותה שיש בה כדי להעלות נפלה. אמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° משום בר קפרא בר קפרא°, מתי אני אומר תרומה לתוך תרומה נפלה כדי להתיר את הקופה השניה של חולין? והוא שיש בשנייה של חולין רוב כנגד התרומה, שמהתורה בטלה ברוב. וכיון שדין דימוע הוא מדרבנן, הקלו. אבל אם אין בשניה של חולין רוב, אין מקלים לאמר שלתוך תרומה נפלה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר , ^ז_כו אף על פי שאין בשנייה רוב, שתרומה בזמן הזה מדרבנן . מחלפא שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° ? תמן הוא אומר ספיקן בטל ברוב. דתנן, מקוה שהיו בו ארבעים סאה מים כשרים. נתן סאה של מי פירות, ונטל סאה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, עד רובו של מקוה, כדי שישארו במקוה רוב מים כשרים ומי הפירות יתבטלו ברוב מים כשרים. ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר כמה שירצה אפילו אם מי הפירות רבו על מי הגשמים, כיון שמהתורה קמא קמא בטיל. והכא אמר הכין שצריך שיהיה רוב ולא אומרים קמא קמא בטיל? תמן בשם גרמיה עצמו. והכא בשם בר קפרא בר קפרא°. מחלפא שיטתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן°? תמן הוא אומר עד רובו. והכא הוא אמר הכין, שאף על פי שאין בשנייה רוב? שנייא היא הכא שיש לו במה לתלות:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

17 ז_יז מיי' פט"ו מהל' סנהדרין הלכה י"א, מיי' פ"ג מהל' איסורי ביאה הלכה ג', סמ"ג עשין קד, סמ"ג לאוין צז:

18 ז_יח מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה י"ב:

19 ז_יט מיי' פ"ה מהל' גזלה ואבדה הלכה ד', טור ושו"ע חו"מ סי' שס"א סעיף ה':

[ע"ב]

20 ז_כ מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' קי"א סעיף א':

21 ז_כא מיי' פי"ג מהל' תרומות הלכה י"ג:

22 ז_כב מיי' פי"ג מהל' תרומות הלכה י"ג:

23 ז_כג מיי' פי"ג מהל' תרומות הלכה י"ג:

24 ז_כד טור ושו"ע יו"ד סי' קי"א סעיף א':

25 ז_כה מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' קי"א סעיף א':

-----------------------------------דף לח

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת תרומות דף לח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף לח עמוד א] ^ז_כז שתי קופות. אחת של תרומה טמאה, ואחת של תרומה טהורה. ונפלה סאה תרומה טמאה לתוך אחת מהן ואינו ידוע לאיזה מהן נפלה, אני אומר לתוך של תרומה טמאה נפלה, וטהורה לא תאכל עד _{תחלק לעיסות קטנות} שיתחשב שאין בכל עיסה ועיסה כבצה טמאה. לפי שספק טמא טמא. וספק מדומע מותר. שתי קופות . אחת של תרומה טהורה, ואחת של חולין טמאין. ונפלה סאה תרומה טהורה אני אומר לתוך התרומה נפלה. והחולין יאכלו נקודים. שתי קופות. אחת של תרומה טהורה, ואחת של חולין טמאים . ונפלה סאה תרומה טמאה. שתיהן אסורות. מה נפשך? אי לתוך תרומה נפלה, אסור. אי לתוך של חולין נפלה, אסור. למה שספק טמא טמא ^ז_כח וספק מדומע מותר. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. ספק מדומע שלא נאכל . _{כגון שאין מאה כנגד הספק תרומה,} פטור מן החלה. ספק דימוע הנאכל משום דמע _{שבטל במאה,} חייב בחלה. תנן, נפלה אחת מהן לתוך חולין, אינה מדמעת וכו' נפלה שניה למקום אחר, אינה מדמעת, אף על פי שאחת מהן ודאי תרומה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, ד°רבי יודא רבי יהודה בר אלעאי היא. דתנינן תמן, שני שבילים. אחד טמא ואחד טהור. והלך באחד מהם ועשה טהרות, ובא חבירו והלך בשני ועשה טהרות. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, ^ז_כט אם נשאלו בבת אחת, טמאין. בזה אחר זה, טהורין. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. בין כך ובין כך טמאין. במה אנן קיימין? אם בנשאלו שניהן כאחת, טמאין. ואם בזה אחר זה, טהורין. אלא כי אנן קיימין, בבא לישאל עליו ועל חבירו. °רבי יודא רבי יהודה בר אלעאי אומר, הרי זה כבזה אחר זה. דאומר לו הרב , שאול דילך ואיזיל לך שאל על שלך ולך. ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אמר, כמי שנשאלו שניהן כאחת. והכא במשנה דתנן, נפלה אחת מהן לתוך חולין אינה מדמעת, נפלה שניה למקום אחר אינה מדמעת. לא כמי שנשאלו שניהן כאחת? שהרי לא היה לו לומר נפלה שניה למקום אחר אינה מדמעת, שהרי מה ההבדל בין שניה לראשונה? אלא חייב אתה לומר שאחר שהשניה נפלה למקום אחר, בא לשאול עליה ועל חבירתה, או אם שניהם של שני בני אדם מדובר שבא לשאול עליו ועל חבירו. והמשנה שאמרה שאינה מדמעת את שתיהן, בשיטת °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. דל°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא הרי זה כמי שנשאלו שניהם כאחת, והיה לנו להחמיר, תנן, זרע אחד את שתיהן, בדבר שאין זרעו כלה, אסור. אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי חייא בר ווא רבי חייא בר ווא°. ^ז_ל והוא שזרע את השנייה עד שלא קצר את הראשונה. דכיון ששניהם במחובר הרי זה כזורע את שתיהן כאחת, וכיון שאחת מהן ודאי תרומה, שניהם אסורים מספק. אבל אם קצר את הראשונה עד שלא זרע את השניה מותר אפילו בדבר שאין זרעו כלה. שאין תלוש ומחובר נעשו הוכיח _{לאמר שודאי אחד מהם תרומה ויאסרו שניהם. אלא בכל אחד מקילים לאמר שמא זה משל חולין הוא.} אמר רבי חנינא תורתייה רבי חנינא תורתייה° בשם רבי ינאי רבי ינאי°. ^ז_לא בצל של תרומה שעקרו ושתלו. מכיון שרבה עליו החדש, מותר. שגידולי ההיתר מבטלים את העיקר

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • 

^[דף לח עמוד ב] התיב רבי זעירא רבי זעירא°. והתנינן. את שזרעו כלה מותר. ודבר שאין זרעו כלה אסור. שזרעו כלה מותר, דכיוון שהזרע נרקב הוה כרבה עליו החדש. ודכוותה בדבר שאין זרעו כלה אסור, אף על פי שרבה עליו החדש. רבי זירא רבי זירא° כדעתיה. דאמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. ^ז_לב בצל של כלאי הכרם שעקרו ושתלו. אפילו הוסיף כמה אסור. שאין גידולי איסור מעלין את האיסור. דכיוון שהבצל עצמו אסור, כל מה שיגדל ממנו אסור:
<br

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

26 ז_כו מיי' פי"ד מהל' תרומות הלכה כ', מיי' פי"ד מהל' תרומות הלכה כ"א:

27 ז_כז מיי' פי"ד מהל' תרומות הלכה כ', מיי' פי"ד מהל' תרומות הלכה כ"א:

28 ז_כח מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה ד':

29 ז_כט מיי' פי"ט מהל' שאר אבות הטומאה הלכה ב':

30 ז_ל מיי' פי"ג מהל' תרומות הלכה י"ג:

31 ז_לא מיי' פי"א מהל' תרומות הלכה כ"ב:

[ע"ב]

32 ז_לב מיי' פ"ה מהל' כלאים הלכה כ"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף י"ח:

הדרן עלך פרק האוכל תרומה