ירושלמי תרומות ז ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת תרומות · פרק ז · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ג משנה[עריכה]

שתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין שנפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזה מהן נפלה הרי אני אומר לתוך של תרומה נפלה אבל אם אין ידוע איזה היא של תרומה ואיזה היא של חולין אכל את אחת מהן פטור והשנייה נוהג בהן כתרומה וחייבת בחלה דברי ר"מ ור' יוסי פוטר אכל אחר מן השנייה פטור אכל אחד מן שניהן משלם כקטנה שבשתיהן נפלה אחת מהן לתוך החולין אינה מדמעתן והשנייה נוהג בה כתרומה וחייבת בחלה דברי ר' מאיר ור' יוסי פוטר נפלה שנייה למקום אחר אינה מדמעתן נפלו שתיהן למקום אחד מדמעת כקטנה שבשתיהן זרע את אחת מהן פטור והשנייה נוהג בה כתרומה וחייבת בחלה דברי ר' מאיר ור' יוסי פוטר זרע אחר את השנייה פטור זרע אחד את שתיהן בדבר שזרעו כלה מותר ובדבר שאין זרעו כלה אסור

הלכה ג גמרא[עריכה]

אחת טמאה ואחת טהורה אני אומר לתוך טמאה נפלה אחת מדומעת ואחת אינה מדומעת אני אומר למדומעת נפלה אחת יש בה כדי להעלות ואחת אין בה כדי להעלות אני אומר לאותה שאין בה כדי להעלות נפלה ר"ש בן לקיש משום בר קפרא אמר והוא שיש בשנייה רוב ר"י אמר אע"פ שאין בשנייה רוב מחלפא שיטתיה דר"ש בן לקיש תמן הוא אומר ספיקן בטל ברוב והכא אמר הכין תמן בשם גרמיה והכא בשם בר קפרא מחלפא שיטתיה דרבי יוחנן תמן הוא אומר כולהן נעשו הוכיח והכא הוא אמר הכין שנייא היא הכא שיש לו במה לתלות שתי קופות אחת של תרומה טמאה ואחת של חולין טהורין ונפלה סאה תרומה טמאה לתוך אחת מהן ואינו ידוע לאיזה מהן נפלה אני אומר לתוך של תרומה נפלה והחולין יאכלו בטהרה נפלה סאה תרומה טהורה אני אומר לתוך של תרומה טמאה נפלה והחולין יאכלו נקודים שתי קופות אחת של תרומה טהורה ואחת של חולין טמאין ונפלה סאה תרומה טהורה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזה מהן נפלה אני אומר לתוך תרומה נפלה והחולין יאכלו נקודים נפלה סאה תרומה טמאה שתיהן אסורות מה נפשך אי לתוך תרומה נפלה אסור אי לתוך של חולין נפלה אסור למה שספק טמא טמא וספק מדומע מותר א"ר יוחנן ספק מדומע פטור מן החלה ספק דימוע הנאכל משום דמע חייב בחלה אמר ר' יוחנן דרבי יודא היא דתנינן תמן אם נשאלו בבת אחת טמאין בזה אחר זה טהורין ר' יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין במה אנן קיימין אם בנשאלו שניהן כאחת טמאין ואם בזה אחר זה טהורין אלא כינן קיימין בבא לישאל עליו ועל חבירו ר' יודא אומר אומר לו שאול דילך ואיזיל לך ור' יוסי אמר כמי שנשאלו שניהן כאחת והכא לא כמי שנשאלו שניהן כאחת ר' זעירא בשם ר' חייא בר ווא והוא שזרע את השנייה עד שלא קצר את הראשונה אם זרע את השניה עד שלא קצר את הראשונה אין תלוש ומחובר נעשו הוכיח ר' חנינא תורתייה בשם רבי ינאי בצל של תרומה שעקרו ושתלו מכיון שרבה עליו החדש מותר התיב ר' זעירא והתנינן את שזרעו כלה מותר ודבר שאין זרעו כלה אסור שזרעו כלה מותר במרבה עליו החדש ודכוותה דבר שאין זרעו כלה אסור ואע"פ שרבה עליו החדש ר"ז כדעתיה דאמר ר' זעירא בשם ר' יונתן בצל של כלאי הכרם שעקרו ושתלו אפילו הוסיף כמה אסור שאין גידולי איסור מעלין את האיסור