ירושלמי תרומות ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תרומות פרק ז: משנה תוספתא ירושלמי בבלי

<< ירושלמי, מסכת תרומות, פרק ז >>




מתוך: ירושלמי תרומות ז א (עריכה)

הלכה א משנה[עריכה]

האוכל תרומה מזיד משלם את הקרן ואינו משלם את החומש התשלומין חולין אם רצה הכהן למחול מוחל

הלכה א גמרא[עריכה]

האוכל תרומה מזיד כו' תמן תנינן אלו הן הלוקין והתנינן אלו נערות הכא את אמר לוקה והכא את אמר משלם אמר רבי יוחנן לצדדין היא מתניתא אם התרו בו לוקה אם לא התרו בו משלם סבר רבי יוחנן מימר במקום מכות ותשלומין משלם ואינו לוקה וילקה וישלם רשעתו רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו שתי רשעיות וישלם ולא ילקה במחייבי ב' רשעות הכתוב מדבר והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר ר"ש בן לקיש אמר אפילו לא התרו בו אינו משלם מאחר שאילו התרו בו היה לוקה מתני' פליגא על ר"ש בן לקיש אלו נערות שיש להן קנס ואילו התרו ביה אינו לוקה סבר ר"ש בן לקיש כר"מ דר"מ אמר לוקה ומשלם ר' אבהו בשם רשב"ל מן המוציא שם רע למד ר"מ וענשו אותו ממון ויסרו אותו מלקות ורבנן אמרין לחידושו יצא המוציא שם רע דבר שהוא יוצא בחידושו אין למידין ממנו לפי שבכל מקום אין אדם מתחייב בדיבורו וכאן אדם מתחייב בדיבורו וכשם שאין למידין ממנו לדבר אחר כך אין למידין ממנו לא לעונשין ולא למכות ולא כן אמר רבי אבהו בשם ר"ש בן לקיש במזיד בחלב בשוגג בקרבן מתרין בו ולוקה ומביא קרבן והכא ילקה וישלם ר' בון בר חייא בשם רבי שמואל בר יצחק שני דברים מסורין לבית דין את תופס אחד מהן יצא דבר שהוא מסור לשמים הכל מודים שאין ממון אצל מיתה דכתיב ומכה נפש בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת מה מכה בהמה לא חלקתה בה בין שוגג בין מזיד לפטור ממון אף מכה אדם לא תחלוק בו בין שוגג בין מזיד לפטור במה פליגין בממון אצל מכות ר"י אמר אין ממון אצל מיתה ויש ממון אצל מכות ור"ש בן לקיש אמר כשם שאין ממון אצל מיתה כך אין ממון אצל מכות רבי אימי בבלייא בשם רבנן דתמן טעמא דרשב"ל רשע רשע נאמר רשע במחוייבי מיתה ונאמר רשע במחוייבי מכות מה רשע שנאמר במחוייבי מיתה אין ממון אצל מיתה אף רשע שנאמר במחוייבי מכות אין ממון אצל מכות נתן בר הושעיה אמר כאן בנערה כאן בבוגרת נערה יש לה קנס ואין לה מכר בוגרת אין לה לא קנס ולא מכר ואין לה בושת ופגם רבנן דקיסרין אמרי תיפתר שפיתתה או שמחלה לו סבר נתן בר הושעיה במקום מכות ותשלומין משלם ואינו לוקה וילקה וישלם כדי רשעתו רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו שתי רשעיות מן עדים זוממין מה עדים זוממין משלמין ואינן לוקין אף הכא משלם ואינו לוקה אמר רבי נתן טעמא דנתן בר הושעיה והפילו השופט והכהו לפניו את שמכותיו יוצאות בו ידי רשעו יצא זה שאומר לו עמוד ושלם מתני' פליגא על ר"ש בן לקיש והתנינן האוכל תרומה שוגג פתר לה כר"מ דר"מ אמר לוקה ומשלם והא תנינן האוכל תרומה מזיד על דעתיה דנתן בר הושעיה דו אמר משלם ואינו לוקה ניחא על דעתיה דרבי יוחנן דו אמר אם התרו בו לוקה ואם לא התרו בו משלם פתר לה במזיד בלא התראה על דעתיה דרשב"ל לא שנייא היא מזיד היא שוגג היא התרו בו היא לא התרו בו סבר ר"ש בן לקיש כר"מ דאמר ר"מ לוקה ומשלם א"ר חנינא קומי רבי מנא ואין יסבור ר"ש בן לקיש כל מתני' דר"מ קרייא דר"מ והא כתיב ואיש כי יאכל קודש בשגגה וגו' אלא מיסבר סבר רשב"ל שהחומש קרבן ואפילו יסבור שהחומש קרבן קרן קרבן אמר ר' יודן בר שלום מתני' אמרה שהקרן קנס דתנינן אינו משלם תרומה אלא חולין מתוקנים והן נעשין תרומה אלו ממה שאכל היה משלם יאות ותני כן אכל תרומה טמאה משלם חולין טהורים ואם שילם חולין טמאים יצא ולא דמי עצים הוא חייב לו הדא אמרה שהקרן קנס וכמה דתימר קרן קנס ודכוותה חומש קנס אלא רשב"ל כדעתיה כמה דר"ש בן לקיש אמר תמן הכל היה בכלל לא תענה ברעך עד שקר ויצא זה ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו לחייבו ממון והכא הכל היה בכלל וכל זר לא יאכל קודש יצא ואיש כי יאכל קודש בשגגה לחייבו ממון והתני מודין חכמים לר"מ בגונב חלבו של חבירו שהוא לוקה ומשלם שכן האוכל חלב לוקה מודים חכמים לר"מ בגונב תרומת חבירו שהוא לוקה ומשלם שכן האוכל תרומתו לוקה והתני מודים חכמים לר"מ בחוסם פרתו של חבירו שהוא לוקה ומשלם ששת קבין לפרה וארבעה קבין לחמור שכן החוסם פרתו לוקה א"ר יוסי שכן במחוייבי מיתות גנב תרומת הקדש ואכלה לוקה ומשלם מ"מ הפסיד ממון א"ר מנא קומי ר' יוסי מעתה הבא על אחותו בוגרת ילקה וישלם שכן הבא על אחות קטנה לוקה חזר רבי מנא ואמר תמן חל עליו מיתה ותשלומין כאחת ברם הכא מחסימה הראשונה נתחייב מלקות ומכאן ואילך לתשלומין התיב ר"ז קומי ר' מנא המצית גדישו של חבירו משיבולת הראשונה נתחייב מיתה מכאן ואילך לתשלומין ולית את אמר הכין אלא על כל שיבולת ושיבולת יש בה התריית מכות והתריית תשלומין ואוף הכא על כל חסימה יש בה התריית מכות והתריית תשלומין א"ר יוסי ב"ר בון תרין אמוראין חד אמר בחוסם בתרומה ובמוקדשים וחרנה אמר בחוסם ע"י שליח שליח לוקה והוא פטור דם יחשב לאיש ההוא ולא לשולחיו במזיד בתרומה בשוגג בחומש במזיד בתרומה ושוגג בנזיר מזיד בתרומה ושוגג ביה"כ אין נפתרינה בשני דברים ניחא אין נפתרינה בדבר אחד מחלוקת ר"י ורשב"ל תמן תנינן אין בין שבת ליה"כ אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בהיכרת הא בתשלומין זה וזה שוין מתניתא דר' נחוניא בן הקנה דתני ר' נחוניא בן הקנה אומר יום הכיפורים כשבת לתשלומין ור"ש בן מנסיא אומר כמחוייבי כריתות כך מחוייבי מיתות ב"ד מה ביניהן ר' אחא בשם ר' אבינא אמר נערה נדה ביניהן א"ר מנא אף אחות אשתו ביניהן על דעתיה דר' נחוניא בן הקנה מה שבת אין לה היתר אחר איסורה ויה"כ אין לו היתר אחר איסורו וזו הואיל ויש לה היתר אחר איסורה משלם ור"ש בן מנסיא אמר שבת יש בה כרת ויה"כ יש בו כרת וזו הואיל ויש בה כרת אינו משלם ר' יודה בר פזי בעי לווין וכריתות מה אמרין בה אילין תניי א"ר יוסי צריכה לרבנן א"ר יונה ולמה לא שמע לה מן הדא דתני ר"ש בן יוחי ר' טרפון אומר נאמר כרת בשבת ונאמר כרת ביה"כ מה כרת האמורה אצל שבת אין ממון אצל מיתה אף כרת האמורה ביה"כ אין ממון אצל כרת א"ר מנא קומי ר' יוסי מה צריכין ליה כרשב"ל ברם כר' יוחנן אם מכות אצל מיתה יש לו לא כל שכן ממון אצל מכות א"ל ואף כר"י צריכה ליה איתפלגון השוחט אותו ואת בנו לשום ע"ז ר"י אמר אם התרו בו לשום אותו ואת בנו לוקה לשום ע"ז נסקל רשב"ל אומר אפי' התרו בו משום אותו ואת בנו אינו לוקה מאחר שאלו התרו בו משום ע"ז היה נסקל הכא שני דברים והכא דבר אחד על דעתיה דרשב"ל מה בין אילין תניי לאילין רבנן ללווין ולא לכריתות א"ר יודן רשב"ל דו אמר כר"מ דו אמר לוקה ומשלם אמר ר' חנניא המצית גדישו של חבירו בי"ט ביניהן אילין תניי סברין מימר הואיל ואין בהן כרת משלם ואילין רבנן סברין מימר הואיל ויש בה מכות אינו משלם מעתה אלו נערות דלא כרבנן א"ר מתניה בבא על הממזרת ביניהן ואשת אחיו לאו יבימתו היא תיפתר שמת אחיו והיו לו בנים ואירש אשה ומת ובא אחיו ואנסה


מתוך: ירושלמי תרומות ז ב (עריכה)

הלכה ב משנה[עריכה]

בת כהן שנשאת לישראל ואח"כ אכלה תרומה משלמת את הקרן ואינה משלמת את החומש ומיתתה בשריפה נישאת לאחד מכל הפסולין משלמת קרן וחומש ומיתתה בחנק דברי ר' מאיר וחכ"א זו וזו משלמת את הקרן ואינה משלמת את החומש ומיתתה בשריפה המאכיל את בניו קטנים ואת עבדיו בין גדולים בין קטנים האוכל תרומת חו"ל והאוכל פחות מכזית תרומה משלם את הקרן ואין משלם את החומש והתשלומין חולין אם רצה הכהן למחול לו מוחל זה הכלל כל המשלם קרן וחומש התשלומין תרומה אם רצה הכהן למחול אינו מוחל וכל המשלם את הקרן ואין משלם את החומש התשלומין חולין אם רצה הכהן למחול מוחל

הלכה ב גמרא[עריכה]

כך היא מתניתא זינתה מיתתה בשריפה מה טעמא דרבי מאיר כי תחל לזנות בית אביה את שאינה ראויה לחזור לבית אביה יצאת זו שהיא ראויה לחזור לבית אביה נשאת לכשר וזינתה הרי היא ראויה לחזור לבית אביה מאי כדון כי תחל לזנות את שחילולה מחמת הזנות ולא חילולה מחמת נישואין מה טעמא דרבנן ובת איש כהן מ"מ מעתה אפילו חללה מבנה תנא ר' חיננא בר פפא קומי ר' זעירא דר' ישמעאל את אביה היא מחללת את שחילולה מחמת עצמה ולא שחילולה מחמת אביה א"ר חנינה שונה אני על דר' ישמעאל אפילו חללה מבנה והא תנינן רבי אליעזר מחייב קרן וחומש ור' יהושע פוטר הוון בעיי מימר מה פליגין בחומש אבל בקרן אף ר' יהושע מודה מה פליגין לשעבר אבל לבא אף ר' יהושע מודה לא הספיק לשלם עד שנשתחרר נותן היו לו נכסים שאין לרבו רשות בהן נותן היאך עבידא ראובן שגזל משמעון והאכילה ללוי יצא ידי גזילה תפלוגתא דר' חייא רבא ור' ינאי דאיתפלגון גזל מעורתו של זה ונתן לזה ר' לעזר בשם ר' חייא רבא מוציאין מן הראשון ואין מוציאין מן השני ר"י בשם רבי ינאי אף מוציאין מן השני ואף רבי חייא רובה מודה מכיון שנתנה ללוי יצא בה ידי גזילה


מתוך: ירושלמי תרומות ז ג (עריכה)

הלכה ג משנה[עריכה]

שתי קופות אחת של תרומה ואחת של חולין שנפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזה מהן נפלה הרי אני אומר לתוך של תרומה נפלה אבל אם אין ידוע איזה היא של תרומה ואיזה היא של חולין אכל את אחת מהן פטור והשנייה נוהג בהן כתרומה וחייבת בחלה דברי ר"מ ור' יוסי פוטר אכל אחר מן השנייה פטור אכל אחד מן שניהן משלם כקטנה שבשתיהן נפלה אחת מהן לתוך החולין אינה מדמעתן והשנייה נוהג בה כתרומה וחייבת בחלה דברי ר' מאיר ור' יוסי פוטר נפלה שנייה למקום אחר אינה מדמעתן נפלו שתיהן למקום אחד מדמעת כקטנה שבשתיהן זרע את אחת מהן פטור והשנייה נוהג בה כתרומה וחייבת בחלה דברי ר' מאיר ור' יוסי פוטר זרע אחר את השנייה פטור זרע אחד את שתיהן בדבר שזרעו כלה מותר ובדבר שאין זרעו כלה אסור

הלכה ג גמרא[עריכה]

אחת טמאה ואחת טהורה אני אומר לתוך טמאה נפלה אחת מדומעת ואחת אינה מדומעת אני אומר למדומעת נפלה אחת יש בה כדי להעלות ואחת אין בה כדי להעלות אני אומר לאותה שאין בה כדי להעלות נפלה ר"ש בן לקיש משום בר קפרא אמר והוא שיש בשנייה רוב ר"י אמר אע"פ שאין בשנייה רוב מחלפא שיטתיה דר"ש בן לקיש תמן הוא אומר ספיקן בטל ברוב והכא אמר הכין תמן בשם גרמיה והכא בשם בר קפרא מחלפא שיטתיה דרבי יוחנן תמן הוא אומר כולהן נעשו הוכיח והכא הוא אמר הכין שנייא היא הכא שיש לו במה לתלות שתי קופות אחת של תרומה טמאה ואחת של חולין טהורין ונפלה סאה תרומה טמאה לתוך אחת מהן ואינו ידוע לאיזה מהן נפלה אני אומר לתוך של תרומה נפלה והחולין יאכלו בטהרה נפלה סאה תרומה טהורה אני אומר לתוך של תרומה טמאה נפלה והחולין יאכלו נקודים שתי קופות אחת של תרומה טהורה ואחת של חולין טמאין ונפלה סאה תרומה טהורה לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזה מהן נפלה אני אומר לתוך תרומה נפלה והחולין יאכלו נקודים נפלה סאה תרומה טמאה שתיהן אסורות מה נפשך אי לתוך תרומה נפלה אסור אי לתוך של חולין נפלה אסור למה שספק טמא טמא וספק מדומע מותר א"ר יוחנן ספק מדומע פטור מן החלה ספק דימוע הנאכל משום דמע חייב בחלה אמר ר' יוחנן דרבי יודא היא דתנינן תמן אם נשאלו בבת אחת טמאין בזה אחר זה טהורין ר' יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין במה אנן קיימין אם בנשאלו שניהן כאחת טמאין ואם בזה אחר זה טהורין אלא כינן קיימין בבא לישאל עליו ועל חבירו ר' יודא אומר אומר לו שאול דילך ואיזיל לך ור' יוסי אמר כמי שנשאלו שניהן כאחת והכא לא כמי שנשאלו שניהן כאחת ר' זעירא בשם ר' חייא בר ווא והוא שזרע את השנייה עד שלא קצר את הראשונה אם זרע את השניה עד שלא קצר את הראשונה אין תלוש ומחובר נעשו הוכיח ר' חנינא תורתייה בשם רבי ינאי בצל של תרומה שעקרו ושתלו מכיון שרבה עליו החדש מותר התיב ר' זעירא והתנינן את שזרעו כלה מותר ודבר שאין זרעו כלה אסור שזרעו כלה מותר במרבה עליו החדש ודכוותה דבר שאין זרעו כלה אסור ואע"פ שרבה עליו החדש ר"ז כדעתיה דאמר ר' זעירא בשם ר' יונתן בצל של כלאי הכרם שעקרו ושתלו אפילו הוסיף כמה אסור שאין גידולי איסור מעלין את האיסור