סמ"ג לאו קפד
לא תחסום שור בדישו כתוב בפרשה תצא מכאן הזהירה תורה שבהמה העושה מלאכה בגידולי קרקע בין במחובר בין בתלוש שלא יחסמנה ואם חסמה לוקה ותנן בפר' הפרה [דף נ"ד] אחד השור ואחד כל בהמה היה ועוף לפריקה ולחסימה שלמדנו שור שור משבת שכתוב שם וכל בהמתך לרבות את הכל ובב"מ [דף פ"ט] תניא מה דישה מיוחד בגידולי קרקע גמר מלאכתו ולא נגמרה מלאכתו למעשר ולחלה אף כל כיוצא בזה.
איתמר [שם דף צ'] חסמה בקול, רבי יוחנן אמר חייב וריש לקיש אמר פטור. והלכה כרבי יוחנן והטעם מפני שבדבורו נעשה מעשה. וכן מצינו בתמורה [דף ג'] דאמר רבי יוחנן רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי כל לא תעשה שבתורה שאין בו מעשה אין לוקין עליו, חוץ מנשבע ומימר ומקלל חבירו בשם. אמר רבי יוחנן [שם] לתנא אל תשנה מימר מפני שבדבורו נעשה מעשה. אמר לעכו"ם חסום פרתי ודוש בה היא בעיא שם [פרק הפועלים דף צ'] ולא נפשטה הילכך אסור ואינו לוקה.