ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שבת/פרק תשעה עשר

ירושלמי שבת, פרק יט, הלכה א

מתני’: °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. אם לא הביא כלי מערב שבת, מביאו בשבת מגולה. ובסכנה, מכסהו על פי עדים. ועוד אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. כורתין עצים לעשות פחמים לעשות ברזל. כלל אמר °רבי עקיבא רבי עקיבא. ^יט_אכל מלאכה שאפשר לה לעשות מערב שבת, אינה דוחה את השבת. מילה שאי אפשר לה לעשות מערב שבת, דוחה את השבת:

גמ’: אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. הוינן סברין מימר, בכל הדברים חלוק °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. ממה שראינו שכדי להתיר אפית שתי הלחם בשבת. צריך °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס לדרוש גזרה שווה ביכורים ביכורים מהעומר . מה ביכורין שנאמר (ויקרא ויקרא ב יד) בעומר דוחין השבת. אף ביכורין שנאמר (ויקרא אמור כג יז) בשתי הלחם דוחין את השבת. הדא אמרה לא בכל הדברים חלוק °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. לעולם אימא לך ל°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס כל מצוות עשה שקבוע לה זמן דוחה שבת. ולמה צריך °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס לדרוש גזרה שווה ביכורין ביכורין מהעומר להתיר אפית שתי הלחם? אלא על ידי שעיקר דחייתן שבות. שהרי כל המצווה היא להניף יחד את שתי הלחם עם הכבשים. ואין כאן איסור תורה אלא שבות. ומכשיריהן מלאכה. צריך דרשה להתיר מכשירים. אבל מצוות עשה שעיקרה דוחה שבת, אין צורך בדרשה להתיר שמכשיריו ידחו שבת. התיבון. והתני לולב ומכשיריו דוחין את השבת. והרי לולב. נטילתו דוחה שבות. ואיך מכשיריו דוחים שבת אף ללא דרשה? אמר רבי יונה רבי יונה°. לא התירו אלא איסור דרבנן, כגון להביאו מראש הדקל. והתני שופר ומכשיריו דוחין את השבת. והרי תקיעת שופר דוחה שבות. ואיך מכשיריו דוחים שבת אף ללא דרשה? אף כאן לא התירו אלא איסור דרבנן, כגון להביאו מחוץ לתחום. ותני כן שאין מתירים איסורי תורה בשופר דתנן. אין מגרדין _מבחוץ ולא מגררין _מבפנים ולא מפרכין _{להחליק מקומות חדים.} תני בשם °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. לולב ומכשיריו דוחין את השבת. אמר רבי יונה רבי יונה°. סלקה מתניתין _{נפסקה הלכה} למעשה כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. תני, מעשה היה שלא הביאו סכין מבעוד יום. והורה °רבי רבי יהודה הנשיא כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. חבורה היתה מקשה. מה ראה °רבי רבי יהודה הנשיא להניח דברי חכמים ולעשות כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס? אמר רבי הושעיא רבי אושעיא רבה°. שאלנו את °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי הגוזר _המוהל ואמר לנו. במבוי שאינו מפולש אלא שלא נשתתפו בו היה המעשה. והרי עדיין אסור מדרבנן. כהדא דתנינן, אסור לטלטל מתוכו לבתים ומבתים לתוכו? אמר רבי אבהו רבי אבהו°. קיימתיה בתינוק ובאיזמל ששבתו במבוי. ואינו אסור לטלטלו בכל המבוי? בעון קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, האם כמה דאתמר

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף פו עמוד ב] ^יט_בבכלים ששבתו בחצר מטלטלין אותן בכל החצר. ודכוותה כלים ששבתו במבוי מטלטלין אותן בכל המבוי בשבת? שאלון ליה, ולא אגיבון. דלא הוה רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר, אלא כל מילה באתרה. כד אתון לעירובין. אמר לון בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. כלים ששבתו במבוי, מטלטלין אותן בכל המבוי. ודכוותה כלים ששבתו בחצר, מטלטלין אותן בכל החצר. רב רב (אמורא)° אמר. אין מטלטלין אותו אלא בד' אמות. אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. רב רב (אמורא)° כדעתיה. ורבי יוחנן רבי יוחנן° כדעתיה. רבי יוחנן רבי יוחנן° דו אמר, קורה בלא שיתוף מתרת. הוא דאמר מטלטלין אותן בכל המבוי. רב רב (אמורא)° דהו אמר, אין קורה מתרת בלא שיתוף. הוא דאמר, אין מטלטלין אותן אלא בד' אמות. על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן°. לאיזה דבר משתתפין בכל המבוי? אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°. כדי לעשות כל הרשויות אחת ולהתיר להוציא מהבתים לחצר ולמבוי. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. סכין של מילה. עושה לה חולה _{מעגל של אנשים} ומביאה. בר מרינה הוי לי עובדא. שאל לרבי סימון רבי שמעון בן פזי° ושרא. שאל לרבי אמי רבי אמי° ואסר. ואיקפד רבי סימון רבי שמעון בן פזי°. ולא כן תני, נשאל לחכם והתיר, יכול לישאול לחכם אחר שמא יאסר ולמה הקפיד? אמר רבי יודן רבי יודן°, הכין הוה עובדא. שאל לרבי אמי רבי אמי° ואסר ליה. לרבי סימון רבי שמעון בן פזי° ושרא. ואיקפד רבי אמי רבי אמי°. כהדא דתני. ^יט_גנשאל לחכם ואסר, אל ישאל לחכם אחר שמא יתיר. בימי רבי ירמיה רבי ירמיה° אינשון מפתחייא דסדרא רובא _{בית המדרש הגדול} אתון ושאלון ליה. אמר לון. כד תחמון שטפא _קהל עבר, אייתינון דרך חולה. חייליה דרבי ירמיה רבי ירמיה° מהדא. דתני, ^יט_דכל חולה שנעשית בין לדעת בין שלא לדעת, הרי זו חולה. רבי יודא בר פזי רבי יהודה בן פזי°, הורי להביאן במנעלין. רבי חיננא בר פפא רבי חנינא בר פפא°, הורי לעשות חולה ולהביאו במנעלין. רבי שמואל בר אבדומי רבי שמואל בר אבדומי°, הוה ליה עובדא למיגזר בבית רב רב (אמורא)° בברית שעשה בריה. אנשון מייתי איזמל. שאל לרבי מנא רבי מנא°, אמר לו. ידחה למחר. שאל לרבי יצחק בר אלעזר רבי יצחק בר אלעזר° , אמר לון. מישחוק קונדיטון למסיבה לא אנשיתון. ומייתי איזמיל אנשיתון? ידחה למחר. אמר רבי יוסה ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רב חונה רב הונא°. מתניתין אמרה שאסור לעשות חולה. דתנינן. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. אם לא הביא כלי מערב שבת, מביאו בשבת מגולה. אם אומר את שמותר לעשות כן. למה °רבי עקיבא רבי עקיבא לא התיר על ידי חולה? חיישינן שמא לא ימצא מספיק אנשים לעשות חולה ויביאו בלי חולה שלמה. שאלו ל°הלל הזקן הלל הזקן. מה לעשות לעם שלא הביאו סכיניהן עמהם בפסח שחל בשבת? אמר להן. הלכה שמעתי ושכחתי. אלא הניחו להן לישראל. אם אינן נביאים, בני נביאים הן. מיד ^יט_הכל מי שהיה פסחו טלה, היה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

1 יט_א מיי' פ ב' מהל' מילה הלכה ו', מיי' פ ב' מהל' מילה הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' של"א סעיף ו', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ו סעיף ב':

[ע"ב]

2 יט_ב מיי' פ"ה מהל' עירובין הלכה ט"ו, טור ושו"ע או"ח סי' שפ"ח:

3 יט_ג טור ושו"ע יו"ד סי' רמ"ב סעיף ל"א:

4 יט_ד מיי' פ ט"ז מהל' שבת הלכה כ"ב, טור ושו"ע או"ח סי' שס"ב סעיף ג':

5 יט_ה מיי' פ"א מהל' קרבן פסח הלכה י"ט:

-----------------------------------דף פז

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שבת דף פז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף פז עמוד א] תוחבה בגיזתה. גדי, היה קושרו בקרניו. ונמצאו פסחיהן מביאין סכיניהן עמהן. כיון שראה מעשה, נזכר הלכה. אמר להן. כך שמעתי מפי שמעיה ואבטליון. אמר רבי זעירה רבי זעירא° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. כל תורה שאין לה בית אב _{מסורת איש מפי איש,} אינה תורה. שהרי כל ההוכחות ש°הלל הלל הזקן הביא להם לא קבלו עד שאמר כך מקובלני. תמן _{גבי פרה אדומה} תנינן. ^יט_ורכב עליה, נשען עליה, נתלה עליה, עבר בה נהר, קיפל עליה המוסירה, פרס טליתו עליה, פסולה. עשה לה סנדל שלא תחליק, פרס טליתו עליה מפני הזבובים, כשרה. הדא ילפה מההיא, וההיא ילפה מהדא. הדא ילפה מההיא. שאם תלה בה סכין לשחוט, כשירה. וההיא ילפה מהדא. שכל עבודה שהיא לשם קדשים, אינה עבודה. למה לא יתירו להן על ידי חולה? אלא כרבי אמי רבי אמי° שאסר אם נעשה לדעת. ואפילו תימר כרבי סימון רבי שמעון בן פזי°, כשם שנעלמה זו כך נעלמה זו. אמר רבי אבין רבי אבין°. והלא אי איפשר לשני שבועות _שמיטין שלא חל י"ד להיות בשבת. ואיך נעלמה הלכה מהן? כדי ליתן גדולה ל°הלל הלל הזקן. תני °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר. כשם שהשחיטה דוחה שבת, כך מכשירי שחיטה דוחין את השבת. אמר לו °רבי עקיבא רבי עקיבא. לא אם אמרת בשחיטה, שאי אפשר לעשות מערב שבת. תאמר במכשירי שחיטה, שאיפשר לעשותן מערב שבת? אמר לו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. אימורי ציבור יוכיחו. שיכול להקטירן במוצאי שבת. ודוחין את השבת. מה לי מכשירי שחיטה שלפני שחיטה _{הכנת סכין.} מה לי מכשירי שחיטה שלאחר שחיטה _{הקטרת אימורין.} אמר לו °רבי עקיבא רבי עקיבא, מה למכשירי שחיטה שלאחר שחיטה, שכבר דחת שחיטה את השבת. ידחו מכשירי שחיטה לפני שחיטה, שעדיין לא דחת שחיטה את השבת? דבר אחר שמא ימצא הזבח פסול, ונמצא דוחה שבת בלא שחיטה. גבי תינוק, מה אית לך למימר? שמא יחלה תינוק ונמצא דוחה שבת בלא מילה. התיבון ל°רבי עקיבא רבי עקיבא שאמר כל דבר שאי אפשר לעשותו מאתמול דוחה שבת. הרי מזבח שנפל בשבת. הרי אינו ראוי לבנות בערב שבת, ולמה אסור לבנותו בשבת? מין מזבח ראוי לבנות מאתמול. קרבן פסח, לעולם אי אפשר לעשותו בזמן אחר. הגע עצמך שחל יום שביעי של טמא מת להיות בשבת. הרי אינו ראוי להזות קדם שבת? _{ולמה אסרו להזות עליו בשבת?} מין הזייה ראויה להזות מאתמול

ירושלמי שבת, פרק יט, הלכה ב

מתני’: ^יט_זעושין כל צרכי מילה. מוהלין, ופורעין, ומוצצין, ונותנין עליה אספלנית וכמון. ^יט_חאם לא שחק מערב שבת

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף פז עמוד ב] לועס בשיניו ונותן. אם לא טרף יין ושמן, נותן זה לעצמו וזה לעצמו. אין עושין לה חלוק לכתחילה, אבל כורך עליה סמרטוט. אם לא התקין מערב שבת, כורך על אצבעו ומביא, אפילו מחצר אחרת:

גמ’: כתיב (בראשית לך לך יז יג) המול ימול. מיכן לשני מילות. אחת למילה ואחת לפריעה. אחת למילה, ואחת לציצים. עד כדון כ°רבי עקיבא רבי עקיבא, דהו אמר לשונות כפולים, ריבויין הן. כ°רבי ישמעאל רבי ישמעאל דהו אמר. לשונות כפולות, התורה דברה כדרכה, _{דדברה תורה כלשון בני אדם.} (בראשית ויצא לא ל) הלוך הלכת. נכסוף נכספת. (בראשית וישב מ טו) גנב גנבת. מנן ליה? אמר רבי יודה בן פזי רבי יהודה בן פזי° דכתיב (שמות שמות ד כו) אז אמרה חתן דמים למולות. מיכן לשני מילות. אחת למילה ואחת לפריעה. אחת למילה ואחת לציצים. רב רב (אמורא)° אמר כתיב (בראשית לך לך יז יג) המול ימול, מיכן לנולד ^יט_טכשהוא מהול, שצריך להטיף ממנו דם ברית. המול ימול, מיכן לישראל ערל שלא ימול _{שרק המהול ימול.} ^יט_י ואין צריך לומר עובד כוכבים ומזלות ערל. אמר רבי לוי רבי לוי°. כתיב (בראשית לך לך יז ט) ואתה את בריתי תשמור. כל שכיוצא בך _{יכול למול.} תני ישראל מל את הכותי. וכותי אינו מל את ישראל. מאי טעמא? מפני שמתכוין לשם הר גריזים דברי °רבי יודן רבי יהודה בר אלעאי. אמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. וכי היכן מצינו שמילה צריכה כוונה? יהא מל והולך לשם הר גריזים עד שתצא נפשו: המשוך לא ימול, שלא יבוא לידי סכנה. דברי °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי. אמר לו °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. הרבה משוכין היה בימי בן כוזיבא. וכולן מלו וחיו והולידו בנים ובנות. והמשוך, ושנולד מהול, ^יט_יא וגר שנתגייר כשהוא מהול, צריך להטיף ממנו דם ברית. תני, אמר °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר. לא נחלקו °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל. על הנולד מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית. שהיא ערלה כבושה. על מה נחלקו? על שנתגייר מהול. ש°בית שמאי בית שמאי אומרים שצריך להטיף ממנו דם ברית. ו°בית הלל בית הלל אומרים אינו צריך להטיף ממנו דם ברית. °רבי אלעזר בנו של רבי אלעזר הקפר רבי אלעזר בנו של רבי אלעזר הקפר אומר. לא נחלקו °בית שמאי בית שמאי ו°בית הלל בית הלל על זה ועל זה שצריך להטיף מהם דם ברית. ועל מה נחלקו? על הנולד מהול בשבת. של°בית שמאי בית שמאי הטפת דם דוחה שבת. ול°בית הלל בית הלל אינו דוחה שבת. אמר רבי יצחק בר נחמן רבי יצחק בר נחמן° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. הלכה כדברי התלמיד _{כ°רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אף על גב ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי רבו פליג עליו בברייתא.} אתא עובדא קומי רב רב (אמורא)° ואמר. מן דתנינן מפני שהיא ערלה כבושה. הדא אמרה, ערל ברור הוא, ודוחין עליו את השבת. רבי אבהו רבי אבהו° אמר, ^יט_יב אין דוחין עליו את השבת, וצריך להטיף ממנו דם ברית. רבי אדא בר אהבה רבי אדא בר אהבה°, איתיליד ליה חד בר כשהוא מהול. כי מימסמיס _{משמש למול אותו} ביה מית. רבי אבין רבי אבין° אמר נעשה פצוע דכא. ונתענה עליו ומת. רבנן דקיסרין אמרין. כרות שפכה נעשה, ונתענה ומת. רבי יוחנן בר מרייה רבי יוחנן בר מרייה° בעי. נתערבו מלמטן _{שערב יין ושמן בערב שבת וחזרו} ונפרדו מלמעלה מהו לחזור ולערות עליהן מלמעלן?

ירושלמי שבת, פרק יט, הלכה ג

מתני’: מרחיצין את הקטן, לפני המילה ולאחר המילה. ומזלפין עליו ביד, אבל לא בכלי. °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה אומר. מרחיצין את הקטן ביום השלישי שחל להיות בשבת. שנאמר (בראשית וישלח לד כה) ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. ספק ואנדרוגינס, אין מחללין עליו את השבת

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

6 יט_ו מיי' פ"א מהל' פרה אדומה הלכה ז':

7 יט_ז מיי' פ ב' מהל' מילה הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' של"א סעיף א', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ו סעיף ב':

8 יט_ח מיי' פ ב' מהל' מילה הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' של"א סעיף ז', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ו סעיף ג':

[ע"ב]

9 יט_ט מיי' פ"א מהל' מילה הלכה ז', מיי' פ"א מהל' מילה הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ג סעיף ד':

10 יט_י מיי' פ ב' מהל' מילה הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ד סעיף א':

11 יט_יא מיי' פ"א מהל' מילה הלכה ז', מיי' פי"ד מהל' איסורי ביאה הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ח סעיף א':

12 יט_יב מיי' פ"א מהל' מילה הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ו סעיף י':

-----------------------------------דף פח

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שבת דף פח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף פח עמוד א] °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מתיר באנדרוגינס:

גמ’: אנן תנינן, מרחיצין את הקטן. תני דבית °רבי רבי יהודה הנשיא, מרחיצין את המילה. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. הלכה כמי שהוא אומר מרחיצין את המילה. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. הלכה כמי שהוא אומר מרחיצין את הקטן. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. על כורחך את אמר מרחיצין את הקטן. דהא תני שמואל שמואל (אמורא)°. לעולם אין מונעין לא שמן ולא חמין מעל גבי מכה בשבת. ואמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. כל שעה הוה רבי זעירא רבי זעירא° רבי אומר לי. תני מתניתך, מרחיצין את הקטן בין לפני המילה בין לאחר המילה. ולא עוד אלא שמזלפין המים על גבי מכה בשבת. אם אומר שמרחיצין רק את המילה, מה בין מכתו של גדול למכתו של קטן? אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. ^יט_יגהלכה כ°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה. אמר רבי אבון רבי אבין° בשם רבי אבהו רבי אבהו°. טעמיה ד°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה. דכתיב (בראשית וישלח לד כה) ויהי ביום הג' בהיותם כואבים. בהיותו כואב אין כתיב כאן. אלא בהיותם כואבים. בשעה שכל איבריהם כואבים עליהם. רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ורבי יוחנן רבי יוחנן° מפקידין לחייתא _{מילדות.} כל שיקויין דאתון עבדין בחולא, עבדין בשובתא. לא כן צריכה, אפילו ביום השלישי שחל להיות בשבת. אבל ביום הראשון פשיטה שמותר . שמואל שמואל (אמורא)° אמר מפני הסכנה. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בעי. אם מפני סכנה, למה רק מזלפין חמין שהוחמו בחול. מותר אפילו שיהו מחמין לו חמין בשבת? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° בשם רבנן דתמן. מחמין לו חמין בשבת. תני שמאל. לעולם אין מונעין לא שמן ולא חמין מעל גבי מכה בשבת. ותני כן. ^יט_ידמחמם הוא אדם אלונטית ונותנה על גבי מכה בשבת. לא יטול אדם עריבה מליאה חמין ויתננה על גבי מעיו בשבת, שמא ישפך ויבא לידי סחיטה. רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° אמר. לית כן אלא מותר: ^יט_טוספק ואנדרוגינס, אין מחללין עליהן את השבת. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מתיר באנדרוגינס. תמן תנינן, ^יט_טזהכל חייבין בראייה, חוץ מחרש שוטה וקטן טומטום ואנדרוגינס. מה אמר בה °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי? האם מזה ש°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מתיר למול אותו בשבת משמע שהוא זכר גמור ויהיה חייב בראיה או לא? נישמעינה מן הדא. ד°רבי יוחנן בן דהבאי רבי יוחנן בן דהבאי אמר משום °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, אף הסומא _{פטור מראיה.} ולית בר נש אמר אף, אלא מכלל דו מודי על קדמיתא. מחלפה שיטת °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? תמן אף שהתורה אמרה יראה כל זכורך, הוא אמר פרט לאנדרוגינס. והכא שהתורה אמרה ימול לכם כל זכר , הוא אומר לרבות אנדרוגינס? °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ורבנן מקרא אחד דרשו. דכתיב, (בראשית לך לך יז יד) וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה וכ"ו. רבנן דרשו ערל. מה תלמוד לומר זכר? עד שיהא כולו זכר. ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי דרש זכר. מה תלמוד לומר ערל? אפילו מקצתו ערל. ברם הכא כתיב יראה כל זכורך, פרט לאנדרוגינס.

ירושלמי שבת, פרק יט, הלכה ד

מתני’: מי שהיו לו שני תינוקות, אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת. שכח ומל את של ערב שבת בשבת, חייב. אחד למול אחר שבת, ואחד למול בשבת. שכח ומל את של אחר שבת בשבת. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחייב חטאת, ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה פוטר:

גמ’: תנן התם, השוחט _{בפסח שחל בשבת בשוגג} לשם פסח פטור, ולשם אימורי ציבור חייב. ותנן, כל הזבחים ששחטן בפסח שחל בשבת לשם פסח. אם אינן ראוין חייב. ואם ראוין הן לפסח, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחייב ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה פוטר. משמע אפילו בשחט שלמים לשם פסח אחר שנשחטו כבר הפסחים של כל ישראל ואינו טרוד במצווה, פוטר °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. ד°רבי מאיר רבי מאיר היא.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף פח עמוד ב] ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר . דבר שעשייתו מצוה פטור, ושאין בעשייתו מצוה במחלוקת. שהכל תלוי אם עשה מצווה ונתנה שבת להדחות. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר אף דבר שיש בעשייתו מצוה פעמים שחייב. ושאין בעשייתו מצוה האם פטור או לא זה במחלוקת. והכל תלוי אם יש מקום לטעות. ופליגי °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ו°רבי מאיר רבי מאיר במי שהיו לו שני תינוקות, אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת. ומל את של שבת בשחרית ושכח ומל את של ערב שבת בשבת. ד°רבי מאיר רבי מאיר סבירא ליה דפטור כיון דנתנה שבת להדחות ועשה מצוה. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי סבירא ליה דחייב שאין לו במה לטעות _{שאין לו עוד תינוק שהוא חייב למול בשבת.} אבל במל של שבת בערב שבת, אף °רבי מאיר רבי מאיר מודה דחייב. דאף שכשמל את של שישי בשבת עשה מצוה, חייב כיוון שלא ניתנה שבת להדחות. לכן הכא בשחט שלמים לשם פסח דפוטר °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אף בשהקריבו כולם פסחיהן אתיא כ°רבי מאיר רבי מאיר דכיוון שנתנה שבת להדחות ועשה מצוה פטור. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. לדברי °רבי מאיר רבי מאיר אליבא ד°רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה. והוא שיהא שה תמים, ובן שנה, ושלמים, שראוי להשתנות לשם פסח. שיש מקום לטעות. את שמע מנה שצריך שלושה תנאים כדי להיפטר . דבר שאין לו קצבה. ודבר שדרכו להתחלף. ודבר שיש בעשייתו מצוה. לאיזה ענין אין לקרבן פסח קצבה? רבי ירמיה רבי ירמיה° סבר מימר, שלא נתנה התורה קצבה כמה פסחים ידחו את השבת בכל שנה _{ולא חייבה תורה להימנות הרבה אנשים על קרבן אחד כדי לצמצם.} רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° סבר מימר, שאין את יכול לעמוד על מניינן, שהם הרבה ואין מספרם קבוע ובנקל יכול לטעות. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, כד הוה מטי לאילין תינוקות ספיקות, הוה אמר. יפה לימדנו רבי ירמיה רבי ירמיה°. אית לך מימר שאין אתה יכול לעמוד על מנינם? הרי יש רק שנים? אלא הסיבה שלא נתנה התורה קצבה, כמה פסחים ידחו את השבת בכל השנה. ואף כאן לא נתנה תורה קיצבה כמה תינוקות ימולו בשבת. אמר רב חסדא רב חסדא°

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

13 יט_יג מיי' פ ב' מהל' מילה הלכה ח', מיי' פ ב' מהל' שבת הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' של"א סעיף ט':

14 יט_יד טור ושו"ע או"ח סי' שכ"ו סעיף ו':

15 יט_טו מיי' פ"א מהל' מילה הלכה י"א, מיי' פ"א מהל' מילה הלכה י"ד, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ל סעיף ז', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ל סעיף ח', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ו סעיף ח', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ו סעיף י"א:

16 יט_טז מיי' פ"ב מהל' חגיגה הלכה א':

[ע"ב]

-----------------------------------דף פט

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שבת דף פט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף פט עמוד א] . לעולם הברייתא שאמרה שכל הזבחים ששחטן בשבת לשם פסח. אם ראוין הן לפסח °רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה פוטר. כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שאמר שאינו חייב עד שיהיה טרוד במצווה ועשה מצווה והיה לו מקום לטעות. תיפתר שהיה שם חבורה שעדין לא שחטה. כי רק כאשר היה טרוד במצווה ועשה מצווה והיה לו מקום לטעות פוטר °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה. תנן, מי שהיו לו שני תינוקות, אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת. שכח ומל את של ערב שבת בשבת, חייב. אחד למול אחר שבת, ואחד למול בשבת. שכח ומל את של אחר שבת בשבת. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחייב חטאת, ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה פוטר. השתא כשמל של ראשון בשבת שלא עשה מצוה, פוטר °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה. מל של שישי בשבת שעשה מצוה מיבעיא? אמר רבי זעירא רבי זעירא° מילתי דרבי ינאי רבי ינאי° אמרה. _{מה שמודה °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה ברישא שחייב כשמל את של ערב שבת בשבת,} ^יט_יזוהוא ששכח ומל את של שבת בערב שבת. שלא ניתנה שבת להדחות. מל את של שבת בשחרית מהו? אמר רבי זעירא רבי זעירא°. סבר רבי ינאי רבי ינאי° פטור שניתנה שבת להדחות. רבי אבא רבי אבא° אמר חייב. שלא היה לו מקום לטעות. אם כך ליידא מילה אמר רבי ינאי רבי ינאי° שקדם ומל של שבת בערב שבת. הרי אפילו קדם ומל את של שבת בשבת חייב? בא להודיעך היכן דרך התינוקות לחלף. _{שיותר מצוי שיחליפו בין יום ליום.} על דעתיה דרבי זעירא רבי זעירא°, מה דאמר רבי ינאי רבי ינאי° זה על ד°רבי מאיר רבי מאיר . דאינו חייב אלא שמל של שבת בערב שבת, אבל מל בשחרית דניתנה שבת להידחות אצלו פטור. אמר רבי מנא רבי מנא° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° מה דאמר רב חסדא רב חסדא° כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי דבעינן בפסח שנשתייר חבורה שלא שחטו הפסח ובתינוקות שנשתייר תינוק הצריך למול. ומה דאמר רבי ינאי רבי ינאי° כ°רבי מאיר רבי מאיר דל°רבי מאיר רבי מאיר בתינוקות אפילו מל בשחרית של שבת גם כן פטור ובפסח לא בעינן שנשתייר חבורה שלא שחטו. ומשיבין דבר לאמר שיש מחלוקת גם בפסח בין °רבי מאיר רבי מאיר ל°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בלי ראיה ברורה דאמרינן דל°רבי מאיר רבי מאיר לא בעינן שנשתייר חבורה, ול°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בעינן שנשתייר חבורה? אולי בפסח כיון שהוא דבר שאין לו קצבה, לכולי עלמא לא בעינן שנשתייר חבורה שלא שחטו, ורק גבי תינוקות לחוד הוא דאשכחן פליגין בין °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בשיור. אילו התנוקות ספיקות

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף פט עמוד ב] מה את עביד לו? כדבר שיש לו קצבה, או כדבר שאין לו קצבה? אין תעבדינון כדבר שיש לו קצבה. והוא שיהא שם תינוק אחר למול. אין תעבדינון כדבר שאין לו קצבה. אפילו אין שם תינוק אחר למול. ד°רבי מאיר רבי מאיר סבירא ליה דתינוקת הוי דבר שאין לו קצבה הלכך אפילו מל של שבת בשחרית ולא נשתייר תינוק אחד למול פטור ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי סבירא ליה דהוי דבר שיש לו קצבה וצריך לשייר תינוק אחד שלא נימול. אבל בפסח דהוי דבר שאין לו קצבה לכולי עלמא לא בעינן שיהא שם חבורה אחת שלא עבדה פסח ואם כן למה ליה לעשות פלוגתא בין °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בפסח. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, מליהון דרבנן, עבדון לון כדבר שאין לו קצבה. והוא שיש שם תינוק אחר למול. איתא חמי, הקדים זמנו ומל של אחר השבת בשבת שלא עשה מצווה פטור. איחר זמנו ומל של ערב שבת בשבת שעשה מצווה חייב? אמר רב הונא רב הונא°. חילופין היא מתניתין. דתני, אמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי לא נחלקו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה על מי שהיה לו למול אחר שבת ומלו בשבת שחייב. ועל מי שהיה לו למול בערב שבת ומלו בשבת ש°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחייב חטאת ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה פוטר. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון°, מן קושיי דמקשי לה רבי ינאי רבי ינאי° _{שאף הוא התקשה באותה קושיה אלא שהוא לא הפך את המשנה אלא תרץ} והוא ששכח ומל של שבת בערב שבת. רב אדא בר אהבה רב אדא בר אהבה° אמר זו דברי °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. אבל דברי °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אפילו דבר שאין בעשייתן מצוה הואיל וטועה בו לשם מצוה פטור. ^יט_יחפירש, אינו חוזר אלא על ציצין המעכבין את המילה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. לדברי °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא, אפילו פירש חוזר אפילו על ציצין שאין מעכבין את המילה. היי דין °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא? היי דתנינן תמן. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. ^יט_יטיום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת. שכח והוציא את הלולב לרשות הרבים, פטור _{אף שכבר יצא בנטילתו.} מפני שהוציאו ברשות. אף בסכין של מילה? ואף במילה כן? ממה דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. לדברי °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, אפילו פירש, חוזר אפילו על ציצין שאין מעכבין את המילה. הדא אמרה,אפילו בסכין של מילה כן, אפילו במילה כן

ירושלמי שבת, פרק יט, הלכה ה

מתני’: ^יט_כקטן נימול לשמונה, לתשעה, לעשרה, לאחד עשר, לשנים עשר, לא פחות ולא יותר. כדרכו לשמונה. נולד בין השמשות, נימול לתשעה. בין השמשות ערב שבת, נימול לעשרה. יום טוב לאחר שבת, נימול לאחד עשר. שני ימים טובים של ראש השנה, נימול לשנים עשר. ^יט_כאקטן החולה אין מולין אותו עד שיבריא:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

17 יט_יז מיי' פ"ב מהל' שגגות הלכה ח':

[ע"ב]

18 יט_יח מיי' פ ב' מהל' מילה הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' של"א סעיף ב', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ו סעיף ב':

19 יט_יט מיי' פ"ב מהל' שגגות הלכה י':

20 יט_כ מיי' פ"א מהל' מילה הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ו סעיף ח':

21 יט_כא מיי' פ"א מהל' מילה הלכה ט"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ב סעיף ב':

-----------------------------------דף צ

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שבת דף צ

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף צ עמוד א]

גמ’: ^יט_כביש קטן נימול ליומו. היך עבידא.? ילדה ואחר כך נתגיירה, נימול ליומו. נתגיירה ואחר כך ילדה, נימול לח'. יעקב איש כפר נבורייא שאל לרבי חגיי רבי חגי (אמורא)°. נולד בין השמשות למה לא נימול בבין השמשות ממה נפשך? אמר ליה. אילו הוינן אנא ואת עלין בחד תרעה. דילמא הוינן יכלין מכוונה _{להיכנס בדיוק ביחד?} כך יתכן שבין השמשות שנולד היה יום _שישי. ובין השמשות שבו נמול יהיה מהלילה _{וכבר שבת.} אמר שמואל שמואל (אמורא)°. אחזתו חמה, ממתינין לו ל' יום. אותם ל' יום. אם היה כהן, מהו להאכילו חלב תרומה? מהו לסוכו שמן תרומה? האם כיוון שהיה אנוס, הרי הוא כפחות מבן שמונה שאינו נקרא ערל ומותר. או כיוון שעבר שמונה ימים, נקרא ערל ואסור נישמעינה מן הדא, דתנן, ^יט_כגהערל _{שמתו אחיו מחמת מילה, אף שהיה אנוס} וכל הטמאין לא יאכלו בתרומה. נשיהם ועבדיהן יאכלו. ורבי אחא רב אחא° אמר בשם רבי תנחום בר חייא רבי תנחום בריה דרבי חייא°. ^יט_כדאין ערלה אלא מיום השמיני ולהלן. ותני כן. כל שלשים יום. אסור להאכילו חלב תרומה, ולסוכו שמן תרומה. לילי שמיני מה את עבד ליה? ממה דתני, לילי שמיני נכנס לדיר להתעשר. הדא אמרה, ליל שמיני כשמיני. ותני כן. כל שבעת הימים מותר להאכילו חלב תרומה, ולסוכו שמן תרומה.

ירושלמי שבת, פרק יט, הלכה ו

מתני’: ^יט_כהאלו הן ציצין המעכבין את המילה. בשר החופה את רוב העטרה. אינו אוכל בתרומה. ^יט_כואם היה בעל בשר, מתקנו מפני מראית העין. ^יט_כזמל ולא פרע את המילה, כאילו לא מל:

גמ’: תנן, אלו הן ציצין המעכבין את המילה. אמר רבי אבינא רבי אבינא° בשם רבי ירמיה רבי ירמיה°, בחופה רוב גובהה של עטרה. רבי יוסה בן חנינא רבי יוסה בן חנינא° אומר. בחופה רוב גגה של עטרה. תנן, אם היה בעל בשר, מתקנו מפני מראית העין. אמר רבי טביי רבי טביי° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. בודקין אותו בשעה שמתקשה: תנן, מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל. תני, ובשבת _המוהל ענוש כרת. אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי אבהו רבי אבהו°. הדא דתימר, ^יט_כחבשאין ביום שהות כדי למרק. אבל אם יש בו כדי למרק, ממרק אחר ואינו חושש. ואפילו לא מרק פטור. דאמר. אנא עבדי פלגה, אתון עבדו פלגה. תני

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף צ עמוד ב] ^יט_כטכל שעה שעוסק במילה, חוזר. בין על ציצין המעכבין במילה, בין על ציצין שאין מעכבין. פירש, אינו חוזר, אלא על ציצין המעכבין במילה. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. לדברי °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, אפילו על ציצין שאין מעכבין המילה אם פירש חוזר. היי דין °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא היא? דתנינן תמן. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת, ושכח והוציא את הלולב ברשות הרבים פטור. מפני שהוציאו ברשות. אף שכבר יצא ידי חובת לולב ורק משום הידור יוצא עם הלולב. אף בסכין של מילה? אף במצה כן? ממה דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, לדברי °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא, אפילו על ציצין שאין מעכבין במילה, אם פירש חוזר. הדא אמרה, אף בסכין של מילה ואף במצה כן.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

22 יט_כב מיי' פ"א מהל' מילה הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף א':

23 יט_כג מיי' פ"ז מהל' תרומות הלכה י"ב:

24 יט_כד מיי' פ י"א מהל' תרומות הלכה ז':

25 יט_כה מיי' פ ב' מהל' מילה הלכה ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ד סעיף ה':

26 יט_כו מיי' פ ב' מהל' מילה הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ד סעיף ו':

27 יט_כז מיי' פ ב' מהל' מילה הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ד סעיף ד':

28 יט_כח מיי' פ"ב מהל' שגגות הלכה ט':

[ע"ב]

29 יט_כט מיי' פ ב' מהל' מילה הלכה ד', מיי' פ ב' מהל' מילה הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' של"א סעיף ב', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ו סעיף ב':

הדרן עלך פרק רבי אליעזר

1. פריט רשימה ממוספרת