שולחן ערוך אורח חיים שכו ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · שכו · ו · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

אסור ליתן על גבי בטנו כלי שיש בו מים חמין ואפילו בחול מפני הסכנה שפעמים שהם רותחים (אבל מותר להחם בגד וליתנו על בטנו) (טור)

מפרשים

מגן אברהם

(ז) ואפי' בחול:    ובשבת אסור שמא ישפכו עליו ונמצא רוחץ בשבת (רש"י ור"ן) וצ"ל דמיירי בחמין שהוחמו מעט בשבת ולהכי אפי' אינו רוחץ כל גופו אסור כמ"ש ס"ה והתו' פי' הטעם משום שחיקת סמנים:

באר היטב

(ד) בחול:    ובשבת אסור שמא ישפכו עליו ונמצא רוחץ בשבת רש"י ור"ן וצ"ל דמיירי בחמין שהוחמו מעט בשבת להכי אפי' אינו רוחץ כל גופו אסור כמ"ש ס"ה. מ"א ועיין יד אהרן.


משנה ברורה

(יט) ואפילו בחול - וכ"ש דאסור בשבת שמא ישפכו עליו ונמצא כרוחץ בשבת כ"כ רש"י והר"ן ולפ"ז אם החמין בכלי סגור [שקורין ווארם פלאש] שרי אבל לפירוש התוספות דהטעם משום דמינכר שהוא לרפואה וגזירה משום שחיקת סמנים גם בזה אסור [קרבן נתנאל] ולצורך גדול יש להקל:

(כ) מותר להחם בגד - וה"ה להחם כלי בשבת דמותר אף לפירוש התוספות הנ"ל דלא מינכר כ"כ שהוא לרפואה:

ביאור הלכה

(*) שפעמים שהם רותחין:    עיין בפמ"ג דמשמע דאפילו הם עתה פושרים בעלמא שאין היד סולדת בהם ג"כ אסור וכן משמע קצת במגן אברהם מדכתב בחמין שהוחמו מעט ולא ידענא מנ"ל דהא אמרינן בגמרא ה"ד יד סולדת אמר רחבה אר"י כל שכריסו של תינוק נכוית בו והנה ידוע שכריסו של גדול אין נכוה במהרה כשל תינוק וע"כ מסתברא דאסרינן הכא אפילו אם רק שהיד סולדת בהן לבד מפני שלפעמים יוכל להתרמות שיהי' רותח כ"כ עד שבטנו של גדול יוכל להכוות אבל לא בפושרים גמורים:.


(*) מותר להחם בגד:    עיין במ"ב שכלי מותר לכו"ע עיין ברש"י שם וראיה מברייתא דלא נקט קומקומום חם:.

כף החיים

כד) סעי׳ ו. ואפי' בחול וכו׳ ובשבת אסור שמא ישפכו עליו ונמצא רוחץ בשבת. רש״י ור"ן. וצ׳׳ל דמיירי בחמין שהוחמו מעט בשבת (ר״ל רק להפשיר דאי היס״ב אסור משום בישול כמ"ש ס״ שי״ח סעי׳ י׳׳ד. וכ״כ המחה״ש) ולהכי אפי׳ אינו רוחץ כל גופו אסור כמ״ש סעי׳ ה׳. והתו׳ פי' הטעם משום שחיקת סמנים. מ״א סק״ז, ונ״מ לטעם ראשון אם החמין בכלי סגור שרי ולטעם התו' אפי׳ בכלי סגור אסור. קרבן נתנאל פ׳ כירה סי׳ ט׳ או' ז׳ ולצורך גדול יש להקל אם הכלי סגור.

כד) שם הגה. אבל מותר להחם בגד וכו׳ והטעם משום דבגד לא מחזי דלרפואה עביד וליכא משום גזירת שחיקת סמנים. עו״ש או׳ י״ב. וגם לטעם רש"י ור״ן לשמא ישפכו ליתא בבגד, וא״כ ה״ה דמותר להחם כלי ריקם כיון דליכא טעם לשמא ישפכו ולא לשחיקת סמנים. והא דמותר להחם בגד או כלי ריקם היינו אפי' במקום שהיס״ב כיון דלא שייך בהן בישול וכמ"ש לעיל ס׳ שי״ח סעי׳ ט"ו יעו״ש. ועיין עוד לקמן סי׳ שכ״ח סעי׳ מ׳




▲ חזור לראש