ביאור:יין בספר משלי
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
יין נזכר כמה פעמים בספר משלי, ובדרך כלל היחס אליו שלילי:
- שתיית יין גורמת לשכחה, משלי לא ד: "אַל לַמְלָכִים, לְמוֹאֵל, אַל לַמְלָכִים שְׁתוֹ יָיִן , וּלְרוֹזְנִים או[אֵי] שֵׁכָר. פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק, וִישַׁנֶּה דִּין כָּל בְּנֵי עֹנִי".
- שגיה ביין (טעות בחישוב הכמות המקסימלית שאדם יכול לשתות בלי להשתכר) משפילה את האדם ופוגעת בכישוריו השכליים, (משלי כ א): "לֵץ הַיַּין , הֹמֶה שֵׁכָר, וְכָל שֹגֶה בּוֹ - לֹא יֶחְכָּם"( פירוט ).
- אהבת יין מונעת מאנשים עניים להפוך לעשירים, (משלי כא יז): "אִישׁ מַחְסוֹר אֹהֵב שִׂמְחָה, אֹהֵב יַיִן וָשֶׁמֶן לֹא יַעֲשִׁיר"( פירוט ).
- סביאת יין (שתיה בכמות גדולה) הופכת אנשים עשירים לעניים, (משלי כג כ): "אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן , בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ; כי סובא וזולל יִוָּרֵש, וקרעים תלביש נומה".
- השתתפות בנשפי יין עד שעות מאוחרות בלילה עלולה לסבך את האדם במריבות אלימות, (משלי כג ל): "למי אוי, למי אבוי, למי מדינים, למי שיח, למי פצעים חנם, למי חכלילות עיניים? לַמְאַחֲרִים עַל הַיָּיִן , לַבָּאִים לַחְקֹר מִמְסָךְ"( פירוט ).
- במיוחד יש להיזהר מצבעי-מאכל, שנהגו להוסיף ליין כדי שיהיה אדום יותר, שעלולים להיות רעילים, משלי כג לא: "אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם, כִּי יִתֵּן [בַּכּוֹס] עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים. אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ, וכצפעוני יפריש" ( פירוט )
- שתיית יין עלולה לגרום להזיות, (משלי כג לג): "עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת, וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת".
- שתיית יין עלולה לגרום לבחילות, כמו במחלת ים, (משלי כג לד): "וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם, וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל".
- שתיית יין עלולה לגרום לטשטוש חושים ולאבדן הכרה, (משלי כג לה): "הִכּוּנִי בַּל חָלִיתִי, הֲלָמוּנִי בַל יָדָעְתִּי...".
- שתיית יין עלולה לגרום להתמכרות, ביאור:שם : "... מָתַי אָקִיץ - אוֹסִיף אֲבַקְשֶׁנּוּ עוֹד".
יין נזכר גם כמשל - בדרך כלל לרעה:
- היין, שעלול להרעיל את הגוף אם שותים אותו בכמות גדולה, הוא משל למחשבות של נקמנות, שגם הן עלולות להיות רעילות, (משלי ד יז): "כִּי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶשַׁע, וְיֵין חֲמָסִים יִשְׁתּוּ"( פירוט ).
- היין, הפוגע בכישורים השכליים וביכולת לבחור נכון, הוא משל לכסילות, שגם היא פוגעת ביכולת לבחור נכון, (משלי כו ט): "חוֹחַ עָלָה בְיַד שִׁכּוֹר , וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים"( פירוט ).
היין בספר משלי נחשב לתרופה שיש להשתמש בה במצבים מיוחדים:
- דיכאון קשה שעלול להביא להתאבדות, (משלי לא ו): "תְּנוּ שֵׁכָר לְאוֹבֵד, וְיַיִן לְמָרֵי נָפֶשׁ. יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ, וַעֲמָלוֹ לֹא יזכור עוֹד"( פירוט ).
- ואולי גם עצבות קשה וממושכת הנובעת מעוני, (משלי טו טו): "כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים, וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד"- אם כי, שם לא מדובר על יין אלא על משתה, יכול להיות גם של מיץ ( פירוט ).
- וייתכן שגם במצב שבו נערים אינם רוצים לבוא ללמוד בגלל הפיתויים שיש בחוץ, יש להשתמש ביין כפיתוי נגדי שימשוך אותם לבית הספר, (משלי ט א): "חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ... טִבְחָהּ טָבְחָה, מָסְכָה יֵינָהּ , אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ... 'לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי, וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי!'"( פירוט ).
כמו בתרופות נוגדות-דיכאון, גם ביין יש להשתמש בזהירות רבה, בכמות מדודה ולזמן מוגבל, כדי שלא לסבול מתופעות הלוואי המסוכנות שלו.
מדוע מקדיש ספר משלי מקום כה רב ליין? אולי כי (מלכים א ה ה): "וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע, כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה"- תרבות השפע של ימי שלמה התאפיינה כנראה גם בתעשיית יין מפותחת.
ראו גם:
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-08-18.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/yin