לדלג לתוכן

ביאור:יהושע ז יט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

יהושע ז יט: "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל עָכָן: בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְתֶן לוֹ תוֹדָה, וְהַגֶּד נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ, אַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ז יט.


בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

[עריכה]

וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל עָכָן

[עריכה]

יהושע הוא המנהיג הזקן של המחנה. אלוהים ומשה מינו אותו לתפקידו. יהושע הוא המלך והשופט העליון של בני ישראל.
עכן נלכד בהגרלה, בשלב זה הוא כבר מבין שדבר טוב לא יצא מזה.

יהושע לא גילה לעם מה היתה מטרת ההגרלה, ואת דברי אלוהים על מעילות בחרם, ועונש שרפה לנלכד במעילה בחרם שהביאה את אלוהים לכעוס על בני ישראל, ולאיים שהוא יסיר את הגנתו מהם.

בְּנִי

[עריכה]

יהושע מתיחס לעכן הצעיר ממנו בשנים רבות, כ"בְּנִי".
כאשר יוסף אמר לבנימין, "אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי" (ביאור:בראשית מג כט), הכוונה היא שיוסף מאמץ את בנימין כבנו, ורוצה בטובתו.
יהושע מנסה להרגיע את עכן, אולם רואים שזה רק מלכודת כדי שעכן לא יזהר בדבריו. יהושע ידע שהוא מכין לעכן עונש איום ונורא אם הוא לקח מהחרם אפילו פרור קטן וזעיר, כי הגורל ביד אלוהים תפס אותו ורק אותו.

שִׂים נָא כָבוֹד לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל

[עריכה]

יהושע הטיל פור כדי למצוא מי מעל בחרם, ונתן כבוד אלוהים להגרלה, כאילו שאלוהים השפיע וכיוון את התוצאה.
יהושע כופה על עכן לקבל את ההגרלה כיד אלוהים, ללא עוררין.
ברוב משחקי המזל אלוהים לא מתערב, אולם כאן אלוהים אמר ליהושע לעשות זאת, ככתוב: " וְנִקְרַבְתֶּם בַּבֹּקֶר לְשִׁבְטֵיכֶם, וְהָיָה הַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר יִלְכְּדֶנּוּ יְהוָה" (ביאור:יהושע ז יד).
רש"י מסביר שעכן עמד להתנגד שהוא נלכד רק במזל. (סביר שהוא צדק והרבה אחרים מעלו כמוהו,) אולם אז גם חלוקת הארץ בהגרלה תאבד את חשיבותה כיד אלוהים (ביאור:יהושע יד ב).

עכן היה צריך לדרוש שיהושע יוכיח שזאת החלטה של אלוהים, ויפיל את הפור פעם שניה, או שיהרוג אותו עם ברק או שהאדמה תפתח את פיה.

וְהַגֶּד נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ

[עריכה]

זאת שאלת מלכודת שהמשטרה וחוקרים משתמשים בה.
יהושע מוסיף את המילה "נָא", בבקשה, בכבוד, כאילו שאין כאן סכנה איומה.
יש כאן האשמה שעשית משהו רע, והזמנה להתוודות על אין ספור פשעים במשך כל החיים.

  • כך שאל אלוהים את האישה לאחר אכילת פרי עץ הדעת, "מַה זֹּאת עָשִׂית"? (ביאור:בראשית ג יג), ונתן לה הזדמנות להודות באשמות רבות.
  • כך שאל פרעה את אברם בעניין שרי, "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי" (ביאור:בראשית יב יח).
  • כך שאל אבימלך את אברהם בעניין שרה, "מֶה עָשִׂיתָ לָּנוּ וּמֶה חָטָאתִי לָךְ, כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדֹלָה, מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ עָשִׂיתָ עִמָּדִי" (ביאור:בראשית כ ט).
  • כך יוסף הזמין את אחיו להודות בכל חטאיהם, "מָה הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם, הֲלוֹא יְדַעְתֶּם כִּי נַחֵשׁ יְנַחֵשׁ אִישׁ אֲשֶׁר כָּמֹנִי" (ביאור:בראשית מד טו).

עכן הבין שזאת האשמה ולכן הוא סיפר על חטאים חסרי חשיבות, ככתוב: "אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי" (ביאור:יהושע ז כ).

אַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי

[עריכה]

יהושע מזהיר את עכן לא לשקר ולא להסתיר. עכן בעצם נמצא במשפט, והוא כפוף לדיבְּרה, "לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" (שמות כ יב) (למרות שהוא לא ישקר על אדם אחר אלא על עצמו.) יהושע מודיע לעכן שיש בידו מידע נגד עכן, וכל שהוא רוצה שעכן יגיד את האמת, ויקבל עונש קל בגלל שיתוף הפעולה שלו.

במצב הזה עורך דין אומר ללקוח שלו - 'סתום את הפה! כל מה שתגיד ישתמשו בזה נגדך!'