ביאור:יהושע ז כב
יהושע ז כב: "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ מַלְאָכִים, וַיָּרֻצוּ הָאֹהֱלָה. וְהִנֵּה טְמוּנָה בְּאָהֳלוֹ וְהַכֶּסֶף תַּחְתֶּיהָ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ז כב.
וְהִנֵּה טְמוּנָה בְּאָהֳלוֹ וְהַכֶּסֶף תַּחְתֶּיהָ
[עריכה]וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ מַלְאָכִים
[עריכה]לאחר שעכן התוודה שהוא חמד ולקח מהחרם, והטמין באדמה באוהלו, יהושע שולח מלאכים להביא את האוצר לפניו.
"מַלְאָכִים" - נציגים, שגרירים, שליחים של השלטון (מילוג).
הנציגים של יהושע היו בעלי רשות להכנס לכל אוהל, ולעשות חיפוש בצורה חופשית. הם כאילו היו המשטרה, ואסור היה להפריע להם לעשות כרצונם.
וַיָּרֻצוּ הָאֹהֱלָה
[עריכה]עכן דיווח את מקום האוצר.
היתה אפשרות שאנשים ימהרו לאוהל עכן, יגנבו או יזיזו את האוצר, והאוצר לא ימצא.
- רש"י הסביר שאנשי שבט יהודה רצו להסיר את החטא מעליהם, והם היו לוקחים את האוצר כדי שיהושע משבט אפרים לא ימצא עוון בהם.
- אנשים זרים יכלו לרוץ ולגנוב את האוצר לעצמם.
- בני משפחת עכן יכלו לרוץ ולסלק את האוצר כדי לנסות להציל את אביהם.
היתה חשיבות למציאת האוצר כהוכחה לגנבה, אולם לאחר שעכן הודה באשמתו, שברור שהיתה נגד הצרכים שלו, ולא היתה לו סיבה לשקר, האוצר עצמו איבד מחשיבותו להוצאת פסק דין נגד עכן.
וְהִנֵּה טְמוּנָה בְּאָהֳלוֹ וְהַכֶּסֶף תַּחְתֶּיהָ
[עריכה]עכן אמר שהחרם טמון בארץ, ככתוב: "וְהִנָּם טְמוּנִים בָּאָרֶץ" (ביאור:יהושע ז כא).
המילים "וְהַכֶּסֶף תַּחְתֶּיהָ" מראים שהכסף היה טמון מתחת משהו, אולם לא ברור מה החפץ מעליו:
- "אַדֶּרֶת שִׁנְעָר" - היתה טמונה, כי המילה "טְמוּנָה" מופיעה בצורת נקבה, אולם מה ההגיון לקבור באדמה מעיל. האדרת נועדה להסתיר את הכסף כאשר עכן שב מיריחו, אולם באדמה, האדמה מסתירה ואין צורך לקבור את האדרת כדי להסתיר את האוצר. כאשר האדרת טמונה באדמה ודורכים על האדמה מעליה, האדמה תשקע וכך יהיה קל למצוא את מקום המחבוא.
- "לְשׁוֹן זָהָב" - עכן טמן את שקלי הכסף תחת לשון הזהב. אולם המילה "לְשׁוֹן זָהָב" מופיעה בצורת זכר, וכאן נאמר שזה נקבה "טְמוּנָה".
עכן לא היה גנב מנוסה, כי לא כל כך טוב להחביא באוהל שלו, במקום למצוא מקום מחבוא בהר או ליד השרותים הציבוריים. (כך נוצרו כל מפות-האוצר)