ביאור:יהושע ז ט
יהושע ז ט: "וְיִשְׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִי וְכֹל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְנָסַבּוּ עָלֵינוּ, וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ, וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ז ט.
וְנָסַבּוּ עָלֵינוּ, וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ[עריכה]
וְיִשְׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִי וְכֹל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ[עריכה]
יהושע חושש לעתיד המלחמה. הוא חושב שבני ישראל הם פחדנים שמפנים "עֹרֶף לִפְנֵי" אויביהם (ביאור:יהושע ז ח), ושאלוהים לא מקיים את הבטחותיו כי הוא לא מסוגל. יהושע חושש שכל מלכי כנען יתאחדו ויקימו צבא גדול שיסוב ויקיף את בני ישראל.
למעשה, יהושע היה היחיד שעשה שגיאה בעניין העי, והוא שלח צבא קטן מדי ובלי תוכנית מתאימה. היחיד שהוכה בפחד זה יהושע. העם לא רצה לשוב למצרים או לעבר הירדן המזרחית. בני ישראל לא התקרבו לרגום אותו באבנים כשם שקרה לאחר כשלון המרגלים (במדבר יד י).
וְנָסַבּוּ עָלֵינוּ, וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ[עריכה]
יהושע חושב שהכל אבוד.
הוא משחק את האומלל, ובאמת הוא דורש מאלוהים לדבר איתו ולעודד אותו ואת העם.
הוא חושב שאלוהים יביא ברקים ורעמים, יפחיד את כל ערי כנען ברעידת אדמה שתהרוס את כל החומות. יביא את עשרת המכות על אנשי כנען כדי לדכא אותם ולהרים את המורל של בני ישראל.
אלוהים לא חושב שזה תפקידו.
בני ישראל צריכים לעזור לעצמם - הם חייבים להתגבר על כשלונות, להתחזק, ללמוד, ולבצע יותר טוב.
חששותיו של יהושע באמת התאמתו, ואכן בהמשך, מלכי כנען התאחדו, ככתוב: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בָּהָר וּבַשְּׁפֵלָה, וּבְכֹל חוֹף הַיָּם הַגָּדוֹל אֶל מוּל הַלְּבָנוֹן: הַחִתִּי, וְהָאֱמֹרִי, הַכְּנַעֲנִי הַפְּרִזִּי, הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, וַיִּתְקַבְּצוּ יַחְדָּו לְהִלָּחֵם עִם יְהוֹשֻׁעַ וְעִם יִשְׂרָאֵל, פֶּה אֶחָד" (ביאור:יהושע ט א-ב), אולם זה לא הפחיד את אלוהים. כולם, בקבוצות, הובסו לפי התור.
וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל[עריכה]
יהושע מדבר כאילו שאלוהים חייב להציל את בני ישראל כל הזמן, אחרת שמו יכרת יחד עם בני ישראל.
יהושע מייצג גישה מצומצת של אלוהים וגדולתו -
- בעבר אלוהים בחר קבוצה או יחיד כדי ללמד אותם את תורתו: אדם, נח, אברהם, יצחק, יעקב, בני ישראל.
- אלוהים היה יכול להתחיל מחדש עם משה או עם כל איש כבחירתו.
- כפי שנראה, בני ישראל מעלו בחרם, ואין סיבה לא להעניש אותם.
- שמו הגדול של אלוהים לא תלוי בנצחון או תבוסה זאת או אחרת, בבנית בית המקדש או בחורבנו.
- משה כבר השתמש בטענה הזאת נגד אלוהים, אולם זה לא השפיע על אלוהים - אלוהים יעשה כרצונו ולפי שיקול דעתו, ומה שחושבים כל מיני מלכים זה הבל בעייניו.
אלוהים יתעלם מדברי יהושע, ותשובתו תבוא מיד כמהלומה: "קֻם לָךְ! לָמָּה זֶּה אַתָּה נֹפֵל עַל פָּנֶיךָ [ובוכה כתינוק]" (ביאור:יהושע ז י).