ביאור:יהושע ו ז
יהושע ו ז: "ויאמרו (וַיֹּאמֶר) אֶל הָעָם: עִבְרוּ וְסֹבּוּ אֶת הָעִיר, וְהֶחָלוּץ יַעֲבֹר לִפְנֵי אֲרוֹן יְהוָה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ו ז.
עִבְרוּ וְסֹבּוּ אֶת הָעִיר[עריכה]
הָעִיר[עריכה]
אלוהים החליט שבני ישראל יתקיפו את העיר יריחו ראשונה מהרבה סיבות:
- מעבר הירדן הוא באזור רחב ושטוח ויותר קל לחצות אותו ולעלות לערבה.
- העיר יושבת על דרך המלך מצפון לדרום, ועל הדרך הראשית מעבר הירדן למעלה ההר: ירושלים, חברון, בית לחם, בית אל, שכם, ושאר הערים המפורסמות.
- העיר נמצאת באזור שטוח. קל להסתובב סביב העיר, ואין צורך להתפתל בין גבעות, נחלים, ומהמורות.
- העיר היא עגולה וכל העם יוכל לראות איך אלוהים יפיל את חומות העיר.
- האזור היה מדברי וצחיח, כך שלא היתה אפשרות לעם גדול וחזק לשבת באזור.
- בני ישראל ישבו בין העיר לירדן. במידה וצבא היה בא לעזרת העיר אז לא היתה להם גישה למי שתיה מהירדן, לכן לא באו לעזרת יריחו.
- העיר לא היתה גדולה, ולא היה לה צבא גדול להגנה או התקפה עם מרכבות וסוסים.
- העיר לא היתה חלק מעם גדול, ואף מלך לא בא לעזרתם.
- חומות העיר היו חלשות במיוחד, ורעידות ובהלה יפילו את החומות מעצמם. (ראו: ביאור:מדוע נפלו חומות יריחו).
- נצחון מפואר של אלוהים, והחרמת העיר הקטנה בצורה אלימה ואכזרית במיוחד, תפחיד את יושבי כנען לברוח ולהפקיר את מלכם להגן על עירו לבדו, וכך בני ישראל לא יצטרכו להרוג הרבה אנשים.
- הפלת חומות העיר כפתה על אנשי כנען להמנע מהתבצרות בערים, פן החומה שלהם תיפול ותהרוג את רוב הלוחמים במפולת, והם הוכרחו לצאת למלחמה מחוץ לערים, דבר שהקל את הנצחון עליהם.
וְסֹבּוּ אֶת הָעִיר[עריכה]
יהושע הורה לכהנים נושאי הארון והשופרות לשאת את הציוד שלהם, ועכשו הוא מודיע להם ולעם לאיפה ללכת ומה לעשות.
ברור שהכהנים יסבו סביב העיר עם הארון והשופרות, והחלוץ יעבור לפני הארון, והמאסף מאחור (ביאור:יהושע ו ט) כדי למנוע התקפה על הארון. למעשה, כאשר המצעד מתקדם סביב העיר והחלוץ צועד לפני הארון והמאסף מאחור, יכולה לבוא התקפה, מכיוון שער העיר או פתח אחר, שתתקיף את הארון מהצד, ושם לפי התאור לא היתה הגנה. סביר שיהושע רצה שאנשי יריחו יראו את הארון ויופיו, ולכן אפשרי שהוא לא הסתיר אותו באנשים, אולם בכל זאת נוצרה סכנה. במידה והיתה התקפה, היתה נוצרת בהלה, הכהנים היו שומטים את הארון, והיתה נוצרת בושה גדולה.
כדי למנוע סיכון, הארון הקיף את העיר במרחק יריית רובה קשת מכסימלית או בקלע (45 מעלות, מרום התל וגובה החומה) מחומות העיר. יריחו לא היתה עיר גדולה. תל יריחו הוא מעגלי בגודל של 40 דונם. ניתן להבין שרדיוס העיר היה כ100 מטר. ייתכן שהארון התקדם במעגל של חצי קילומטר סביב מרכז העיר. הקף המעגל הזה היה כשלושה קילומטר. לא כל הצבא הלך במצעד הזה. רק החלוץ והמאסף צעדו (ביאור:יהושע ו ט), ייתכן בסדר גודל של עשרת אלפים לוחמים. שאר הצבא עמד או ישב סביב מעגל הצעידה של הארון.
בקשר למיקומם של העם, נשים וצעירים, העניין לא כל כך ברור:
- האם העם צריך להקיף את העיר בהליכה מאחורי הארון? לצד החיילים? מאחורי החיילים?
- או שהעם ישב סביב העיר על גבעות כדי לסגור את העיר ולצפות במראה.
לא ברור איפה הלכו כל העם, כי נאמר שהיה רק חלוץ ומאסף, ולא נאמר איפה כל העם הלך. ייתכן שהם הקיפו את העיר, התישבו בעמדות צפיה מהגבעות והסתכלו על הפלא שאלוהים עומד לעשות להם. וביניהם והעיר, החיילים סבו והקיפו את העיר, וביניהם לעיר הארון צעד במצעד ראוה.
וְהֶחָלוּץ[עריכה]
בזמנו יהושע פקד על ראובן, גד וחצי מנשה שהם ינועו בראש הצבא, ככתוב: "וְאַתֶּם תַּעַבְרוּ חֲמֻשִׁים לִפְנֵי אֲחֵיכֶם, כֹּל גִּבּוֹרֵי הַחַיִל, וַעֲזַרְתֶּם אוֹתָם" (ביאור:יהושע א יד). במעבר הירדן ראובן, גד וחצי מנשה נשארו אחרונים להגן על הארון מפני התקפה מהמזרח, והם עברו לפני העם כאשר הארון נע מאפיק הירדן לראש המחנה (ביאור:יהושע ג יב) והם לקחו את תפקידם כחלוץ. כאן הם לא מוזכרים, אולם ניתן לחשוב שהם קיבלו את תפקיד החלוץ.
שמם לא מוזכר יותר במשך כל המלחמות נגד מלכי כנען.