ביאור:יהושע ג י
יהושע ג י: "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ: בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם, וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת הַחִתִּי, וְאֶת הַחִוִּי, וְאֶת הַפְּרִזִּי, וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי, וְהָאֱמֹרִי, וְהַיְבוּסִי."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע ג י.
בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם
[עריכה]יהושע רוצה לעודד את העם לצאת למלחמה, ולכבוש את הארץ שהובטחה להם בירושה.
נראה שהרבה אנשים מהססים, או מעדיפים להמנע ממאמץ וכאבים, ויהושע צריך להזכיר להם את הבטחות אלוהים וזכותם לארץ, ואומר: "הִנֵּה אֲרוֹן הַבְּרִית, אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ, עֹבֵר לִפְנֵיכֶם בַּיַּרְדֵּן" (ביאור:יהושע ג יא).
ניתן לשמוע מדברי יהושע שהוא מתרגש ומתבלבל ולכן דבריו הם לא כל כך מסודרים.
אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם
[עריכה]יהושע פותח בהצהרה משונה ביותר: "בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם"
האם היה ספק?
מדוע יהושע אמר את זה? ועוד בשם אלוהים?
- ייתכן שבני ישראל חשבו שאלוהים הוא בעל כוח במצרים, וכך הוא עשה שפטים באלוהי מצרים.
- או שהם חשבו שהוא רק אל המדבר, ורק שולט בהר סיני.
- או שהם חשבו שעכשו שמשה מת ועזב את המחנה, אין יותר אלוהים במחנה.
- או שהם חשבו שאלוהים הוא אל מת, סתם עץ ופסל ללא צלם, המצאה של משה.
- או שבגלל שעברו כל כך הרבה שנים מאז שאלוהים הראה את כוחו מחדש, שהם כבר שכחו את כוחו, למרות שהם אוכלים כל יום את המן.
- או שיהושע חושב שכדי לחזק את מעמדו שלו, כדברי אלוהים: "הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל גַּדֶּלְךָ בְּעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" (ביאור:יהושע ג ז), הוא חייב, לפני כן, לחזק את מעמדו של אלוהים.
יהושע חשב, שאלוהים דרש ממנו להשתמש בארון-הברית כדי להדגים את כוחו של אלוהים, כאשר ארון הברית, כאילו, יעמוד באפיק הירדן וימנע מהנהר לזרום, ולכן הוא הדגיש שאל-חי וקיים יראה לכולם שהוא חזק ופועל בתוך בני ישראל ולמען בני ישראל.
וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מפניכם
[עריכה]"הוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ" - שרש 'ירש' -
- שימוש אחד - נתן לצאצאיו או למי שבא אחריו, עבר בירושה לפי צוואה או חוזה (מילוג), ככתוב: "הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִי" (בראשית טו ג).
- שימוש שני - לפנות, לסלק את הבעלים הקיימים ולהעביר בעלות לאדם אחר, היורש, ככתוב: "כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבֻלֶךָ" (שמות לד כד).
- שימוש שלישי - לכבוש, לנצח, לקחת בעלות בכוח, ככתוב: "וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם" (דברים ד א).
יהושע מודיע למנהיגים, שאלוהים יפנה מפניהם את אויביהם, ובני ישראל יקבלו לירושה את ארצם. אולם בני ישראל חייבים להלחם ולכבוש את אדמתם. אלוהים לא יעשה את המלאכה עבורם, אפילו לא כדי להראות את כוחו.