ביאור:הבשורה על פי מתי פרק ג
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הבשורה על-פי מתי הקדמה. פרקים: א - ב - ג - ד - ה - ו - ז - ח - ט - י - יא - יב - יג - יד - טו - טז - יז - יח - יט - כ - כא - כב - כג - כד - כה - כו - כז - כח
מי היה מתי? עיין מתי. ועיין עוד פרטים על הבשורה על פי מתי.
הַבְּשׂוֹרָה עַל-פִּי מַתַּי פֶּרֶק ג
לפסוק 1: יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל[1]
לפסוק 3: שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו[2]
לסוף פסוק 3:
[3]
לפסוק 4: [4],
לסוף פסוק 4:
[5]
לפסוק 6:
[6]
לפסוק 7:
[7]
הערות שוליים
[עריכה]- ^ מי הוא יוחנן המטביל? עיין ב-יוחנן המטביל
- ^ כוונתו לעצמו שהוא זה שנאמר עליו בישעיהו הפסוק "קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר" וכו'
- ^ הפסוק בישעיה הוא "קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ".
- ^ אצל אליהו הנביא מלכים ב א כתוב "אִישׁ בַּעַל שֵׂעָר וְאֵזוֹר עוֹר אָזוּר בְּמָתְנָיו", המפרשים במקום מסבירים "בעל שער" ששערו מגודל. ונראה להסביר שהכוונה בעל שער שלבש בגדי צמר שיש בהם שערות, כמו שרבקה הלבישה את יצחק את עורות גדיי העיזים שהם שעירות ויצחק חשב שמדובר בעשיו. וכך היה דרך הנזירים ללבוש בגדי צמר, עיין אוגוסטינים חלוקה היררכית "לבושם של האוגוסטינים מחוץ למנזר הוא גלימת צמר שחורה עם שרוולים ארוכים רחבים קשורה בחגורת עור ומעליה מעיל נושא ברדס". (ברדס = כובע שמחובר למעיל מאחור) ויתכן שהסיבה לכפרת עוונות שהצמר חם. וזה מה שכתוב כאן שלבוש יוחנן "הָיָה מִשְֹעַר גְּמַלִּים וַחֲגוֹרַת עוֹר עַל מָתְנָיו".
- ^ דבש יער = דבש דבורים. לאפוקי דבש תמרים. ועיין ארץ זבת חלב ודבש.
- ^ צריך להבין מה הענין של הטבילה והוידוי לפני יוחנן המטביל, הכין מצינו שאדם חוטא מתודה לפני מישהו אחר אפילו צדיק? ועיין לקוטי מוהר"ן ד שכותב "ואי אפשר להשיב המלוכה להקדוש-ברוך-הוא אלא על ידי ודוי דברים לפני תלמיד חכם". וכנראה זה המקור של הנוצרים לוידוי לפני הכומר, שהוא הצדיק שלהם. ויתכן להסביר את הוידוי כאן שלא היה מכוון לפני יוחנן המטביל, אלא יוחנן הורה להם לקיים מצות ודוי.
- ^ רואים כאן שגם הפרושים והצדוקים אחזו את יוחנן המטביל לאדם קדוש, ובאו להטבל אצלו.