ביאור:הבשורה על פי מתי פרק ט
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הבשורה על-פי מתי הקדמה. פרקים: א - ב - ג - ד - ה - ו - ז - ח - ט - י - יא - יב - יג - יד - טו - טז - יז - יח - יט - כ - כא - כב - כג - כד - כה - כו - כז - כח
מי היה מתי? עיין מתי. ועיין עוד פרטים על הבשורה על פי מתי.
הַבְּשׂוֹרָה עַל-פִּי מַתַּי פֶּרֶק ט
לפסוק 11 [1]
לפסוק 14 יוֹחָנָן[2]
לפסוק 15 הֶחָתָן אִתָּם[3]?
וְאָז יָצוּמוּ[4].
לפסוק 17 [5]."
לפסוק 34 .[6] "
הערות שוליים
[עריכה]- ^ היה זה באחת משבתות הקיץ בשנת תקי"ג- תקט"ו. אל הבעש"ט הגיעו הרבה אורחים ובהם אנשים פשוטים בעלי מוכסין, עובדי אדמה, בעלי מלאכה, סנדלרים, חייטים, נוטעי כרמים וגנות, מגדלי בהמות ועופות, סוחרי שוק וכדומה. הבעל שם טוב הראה להם קירוב גדול בסעודת ליל שבת קודש. לאחד נתן בכוסו מעט מהיין שנשאר בכוסו מהקידוש, לשני נתן את כוסו המיוחד שיקדש עליו, לאחדים נתן פרוסת לחם מהחלות שבירך עליהן ברכת המוציא ולאחדים נתן דגים ובשר מקערתו ועוד קירובים שונים שהפליאו את תלמידיו ה"חבריא קדישא. עיין מעלת פשוטי העם
- ^ תלמידי יוחנן המטביל.
- ^ דהיינו שאני החתן נמצא אתם.
- ^ הוא רמז להם שיגיע זמן שהוא ימות ואז הם יצומו.
- ^ נראה שישוע בא ללמד אותם שכשוהים במחיצתו לא צריך תעניות. הוא הבגד החדש, הוא הנודות החדשים, והדרך הישנה של תעניות לא מתאימה לשוהים במחיצתו. ועיין מאור החסידות.
- ^ בגמרא גיטין סח א מבואר שמלך השדים הוא אשמדאי, ובהמשך בפרק יב פסוק 24 מבואר שהוא בַּעַל-זְבוּל שַׂר הַשֵּׁדִים. ועיין בבעל זבוב (אל).