ביאור:דניאל א יט
דניאל א יט: "וַיְדַבֵּר אִתָּם הַמֶּלֶךְ, וְלֹא נִמְצָא מִכֻּלָּם, כְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה; וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל א יט.
וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ
[עריכה]מִכֻּלָּם
[עריכה]נאמר: "וּלְמִקְצָת הַיָּמִים אֲשֶׁר אָמַר הַמֶּלֶךְ לַהֲבִיאָם, וַיְבִיאֵם שַׂר הַסָּרִיסִים, לִפְנֵי נְבֻכַדְנֶצַּר" (ביאור:דניאל א יח). וניתן לחשוב ששר הסריסים הביא קבוצות קבוצות, לפי אלו שגמרו את שלושת שנות החינוך, והיו מוכנים לבחינהץ
אולם המילה "מִכֻּלָּם" רומזת שכל הנערים התחילו את החינוך שלהם ביחד, ובאותו הזמן גמרו את שלושת השנים שלהם.
המלך הקציב להם הופעה, וכולם באו ביחד. יכול להיות כמאה נערים - כי היו כמאה ממלכות כבושות, ומכל ממלכה באו כארבע נערים, אבל הרבה מתוכם שר הסריסים בכלל לא הביא.
זאת שיטה טובה להביא אותם יחד, כי הנערים יודעים מי יותר טוב מהם, והם נותנים לו כבוד, וכך המלך ישתמש בנערים לזהות מי הם בוחרים.
וַיְדַבֵּר אִתָּם הַמֶּלֶךְ
[עריכה]"וַיְדַבֵּר" - התבטא מילולית בקול, נאם, אמר, שוחח (מילוג), התווכח, שאל, חקר, דרש תשובות.
סביר שהמלך עצמו היה מלומד במדע ומחשבה וחיפש אנשים שיהיו אפילו יותר מלומדים ממנו כדי ליעץ לו.
המלך רצה לדעת מי מהנערים יעמוד לפניו מכל הנערים. מי יהיה לו ליועץ?
אם המלך רק נואם ומדבר, הוא לא ילמד דבר חדש - לכן אלוהים נתן לנו פה אחד ושתי אוזנים - דבר מעט והקשב הרבה.
ניתן להבין שהוא שאל שאלות, ורצה שהנערים ידברו, ככתוב: "וְכֹל דְּבַר חָכְמַת בִּינָה אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ, וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹת עַל כָּל הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּתוֹ" (ביאור:דניאל א כ).
המלך דיבר בבלית או כשדית, וכל אלו שלא היו בקיאים בכשדית לא הבינו אותו, ובטח לא היו יכולים לענות בכשדית, כי יותר קשה לדבר מאשר להבין. סביר שהמלך ביקש אותם לדקלם שירים מפורסמים, או לענות מה ענה פילוסוף זה או אחר. סביר שהמלך התווכח וחקר את הנערים כדי לראות את עומק בקיאותם. תוך זמן קצר נערים שהיו חלשים בגופם וראשם נעו אחורה ופינו את החזית לאלו שהיו חזקים מהם.
ניתן לחשוב שנערים ששתו יין ואכלו מפת-הבג המלך השקיעו פחות זמן בלימודים, וארבעת הנערים מיהודה הסתיגו מהם והקדישו יותר זמן להיות עם הבבלים ועם ספרי הלימוד שלהם. כך ארבעת הנערים מיהודה היו יותר מוכנים, והמלך זיהה שהם הבינו את דרישותיו ועמלו קשה כדי להיות ראויים לשרתו.
וְלֹא נִמְצָא מִכֻּלָּם, כְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה
[עריכה]בתוך זמן קצר, ארבעת הנערים מיהודה בלטו מכל האחרים. הם הקשיבו וענו בתבונה. הם שיתפו פעולה אחד עם השני. עזרו ותמכו אחד לשני. הם לא רבו או העליבו או צחקו כאשר אחד התקשה, והשלימו אחד את השני בכבוד. הם פעלו כקבוצה מאומנת ומתורגלת. הם הדגימו את מסירותם למלך ולחבריהם.
הדבר מצא חן בעיני המלך. הם הדגימו שהם בדרך לידע רב, ויש להם את הכשרון והיכולת להתקדם.
וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ
[עריכה]ארבעת הנערים מיהודה זכו לעמוד לפני המלך. זה כבוד גדול ואחריות גדולה
זה לא תפקיד קל. היועץ חשוף לשאלות מפתיעות בכל התחומים. המלך מעריך אותו כל הזמן, וישפוט אותו לחומרה במידה והיועץ יִתְעֶה ויַתְעֶה. הן ידוע גורלו של אחיתופל שעצתו (הטובה) לא התקבלה, ככתוב: "וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת הַחֲמוֹר וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ אֶל עִירוֹ, וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק, וַיָּמָת" (שמואל ב יז כג).
לא ידוע מה קרה לשאר הנערים שלא זכו לעמוד לפני המלך. האם הם נשלחו חזרה לארצם? או נשארו בחצר המלך והמשיכו לאכול שיירים משולחן המלך? או הפכו למשרתים בחצר המלך. מעמדם נשאר נמוך, אולם לא ברור מי חי בשקט נפשי גדול יותר.
וַיְבַקֵּשׁ מִשַּׂר הַסָּרִיסִים, אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאָל
[עריכה]בסיפור דניאל אנו מוצאים שדניאל הובא לבבל כדי ללמוד מדע ודעת.
ואז מספרים שהיא ביקש לאכול אוכל שאינו מתקלקל (זרעים), ואוכל מהזרועים (ירקות ופירות).
ובסוף דניאל נבחר לעמוד לפני המלך.
השאלה היא האם יש קשר בין העניינים האלה: האם אכילה צמחונית כשרה מביאה להצלחה בלימודים ובחינות?
ידוע המשפט "נפש בריאה בגוף בריא" (המשורר הרומי יובנאליס, ויקימילון).
חייב להיות קשר, והמאמץ והסיכון של ארבעת הנערים, הבידוד מהאחרים ששתו יין, אהבת אלוהים ואמונה בו, הכל ביחד גרם שהם יצליחו, ומחבר הספר מלמד אותנו ללכת בדרכם.