בבא מציעא קז ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
לא קשיא הא דמהדר ליה שורא ורתקא הא דלא מהדר ליה שורא ורתקא (דברים ז, טו) והסיר ה' ממך כל חולי אמר רב זו עין רב לטעמיה דרב סליק לבי קברי עבד מאי דעבד אמר תשעין ותשעה בעין רעה ואחד בדרך ארץ ושמואל אמר זה הרוח שמואל לטעמיה דאמר שמואל הכל ברוח ולשמואל הא איכא הרוגי מלכות הנך נמי אי לאו זיקא עבדי להו סמא וחיי ר' חנינא אמר זו צינה דא"ר חנינא הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים שנאמר (משלי כב, ה) צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם ר' יוסי בר חנינא אמר זו צואה דאמר מר צואת החוטם וצואת האוזן רובן קשה ומיעוטן יפה ר' אלעזר אמר זו מרה תניא נמי הכי מחלה זו מרה ולמה נקרא שמה מחלה שהיא מחלה כל גופו של אדם דבר אחר מחלה ששמונים ושלשה חלאים תלוין במרה וכולן פת שחרית במלח וקיתון של מים מבטלתן ת"ר י"ג דברים נאמרו בפת שחרית מצלת מן החמה ומן הצנה ומן הזיקין ומן המזיקין ומחכימת פתי וזוכה בדין ללמוד תורה וללמד ודבריו נשמעין ותלמודו מתקיים בידו ואין בשרו מעלה הבל ונזקק לאשתו ואינו מתאוה לאשה אחרת והורגת כינה שבבני מעים וי"א אף מוציא את הקנאה ומכניס את האהבה א"ל רבה לרבא בר מרי מנא הא מילתא דאמרי אינשי שיתין רהיטי רהוט ולא מטו לגברא דמצפרא כרך ואמרו רבנן השכם ואכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצינה א"ל דכתיב (ישעיהו מט, י) לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש לא יכם שרב ושמש כיון דלא ירעבו ולא יצמאו א"ל את אמרת לי מהתם ואנא אמינא] לך מהכא (שמות כג, כה) ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך ועבדתם את ה' אלהיכם זו קריאת שמע ותפלה וברך את לחמך ואת מימיך זו פת במלח וקיתון של מים מכאן ואילך והסירותי מחלה מקרבך א"ל רב יהודה לרב אדא משוחאה אלא תזלזל במישחתא דכל פורתא ופורתא חזי לכורכמא רישקא א"ל רב יהודה לרב אדא משוחאה בד' אמות דאניגרא זלזל בהו גדאנהרא לא תמשחנהו כלל רב יהודה לטעמיה דאמר רב יהודה ארבע אמות דאניגרא לבני אניגרא דאנהרא דדכולי עלמא המכריז רבי אמי מלא כתפי נגדי בתרי עברי נהרא קוצו רב נתן בר הושעיא קץ שיתסר אמתא אתו עליה בני משרוניא דפנוהו הוא סבר כרשות הרבים ולא היא התם בעינן כולי האי הכא ומשום אמתוחי אשליהן הוא כמלא כתפי נגדי סגי רבה בר רב הונא הוה ליה ההוא אבא אגודא דנהרא אמרו ליה ניקוץ מר אמר להו קוצו עילאי ותתאי והדר ניקוץ אנא היכי עביד הכי והכתיב (צפניה ב, א) התקוששו וקשו ואמר ריש לקיש קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים התם אבא דבי פרזק רופילא הוה ואמר אי קייצו קייצנא ואי לא קייצו אמאי איקוץ דאי ממתחי להו אשלייהו מסתגי להו
רש"י
[עריכה]לא קשיא - דרב אדרב:
שורא וריתקא - חומה ורתוקת גדר של נצרים כמו (איכה ב) חיל וחומה:
כל חלי - דבר שכל החלאים תלוין בו וזו העין עין רעה:
עבד מה דעבד - יודע היה ללחוש על הקברות ולהבין על כל קבר וקבר באיזו מיתה מת אם מת בזמנו אם בעין רעה:
הכל ברוח - כל החלאים ותוצאות מיתה על נשיבת הרוח באין הכל לפי השעה והאדם יש לך אדם שרוח פלוני קשה לו ובשעה פלוני:
והאיכא הרוגי מלכות - הרוגי חרב:
אי לאו זיקא - שנכנס במכה:
עבדי סמא וחיי - סם המחבר בשר חתוכה ומן העשבים הוא כדאמר בהמוכר את הספינה (בבא בתרא עד:):
צינים פחים - קור הנופח ולאו היינו רוח דקאמר שמואל דשמואל זיקא בלא צינה נמי מזקת:
זו מרה - שהמרירה שבה גדולה ונובעת ומתפשטת בגידין ובעצמות:
וכולן פת במלח מבטלתן - כדיליף לקמן מקראי:
וקיתון של מים - למי שאין לו יין:
וזיקין - היינו רוח דאמר שמואל:
מחכימת פתי - שדעתו מיושבת עליו לפי שאינו מצטער בעינוי:
וזוכה בדין - אם יש לו דין עם חבירו דעתו מיושבת ליישב דבריו בבית דין להטעים:
ללמוד וללמד - מחמת ישוב הדעת:
ודבריו נשמעין - לבריות שיש לו לב להטעימן:
הבל - זיעה וזוהם:
נזקק לאשתו - אם בעל הרהורים הוא ומתוך שלבו טוב בבקר שאכל קצת תובע לאשתו ובצאתו לשוק ורואה נשים אינו מתאוה להן:
כינה שבבני מעיין - תולעים:
מוציא את הקנאה ואת התגר - שכשאין לבו טוב עליו הוא נוח לכעוס:
ואמרו רבנן השכם ואכול - בערבי פסחים (קיב א) בדברים שצוה רבי לבניו:
משוחאה - מודד קרקעות היה בשכר לקונים ולמוכרים ולאחין ולשותפין הבאין לחלוק:
כורכמא רישקא - כרכום של גן שקורין קרוג אודמינל"ט והוא משובח שבכורכמין:
ארבע אמות דאניגרא - אמת המים שהמשיכוה מן הנהר הגדול אל השדות על פני הבקעה כולה ומניחין בעלי כל שדה ושדה מלזרוע את אגפיה רוחב ארבע אמות. שלא תתקלקל שפתה ומודדין אותם כולם ביחד ומציינים אותם שלא יחרשו מן הסימן ולחוץ:
זלזל בהן - אל תדקדק בהן להרחיבן:
לא תמשחנהו כלל - אלא באומד הדעת תניחנו כדי שיהו ניכרים לעינים שהן שלימות ורחבות:
לבני אניגרא - אינו מזיק אלא יחידים ויש בידן למחול:
לכ"ע - ומאן מחיל:
מלי כתפי נגדי בתרי עברי נהרא קוצו - המוצא יער או אילנות נטועין על שפת הנהר יקוץ ברוחב מלא כתף מושכי חבל הספינה והן מטין עצמן באלכסון והולכין כשהן משופעין לצד היבשה שלא תמשכם הספינה למים וכל כמות הצריך להלוכם דינם לקוץ ובשני עברי הנהר שפעמים שהילוכן מכאן ופעמים שהילוכן מכאן:
קץ שיתסר אמתא - כרוחב דרך רה"ר כדתנן בבבא בתרא (דף צט:) דרך רה"ר שש עשרה אמה:
בני משרוניא - שם העיר והיער היה שלהן:
דפנוהו - הלקוהו:
אשליהן - חבלים שלהן:
אבא - יער:
ניקייצו עילאי ותתאי - מי שיש להן יער על הנהר אצלי למעלה הימנו ולמטה הימנו הילוך דרך המים:
התם דבי פרזק רופילא הוה - אותן שלמטה ושלמעלה לא של ישראל היה שיכול לקצוץ אותו יער של בית פרזק פחת פרסיים היה וידוע הוא שלא יקוצו ומה תועיל קציצה שלי:
אי ממתחי אשלייהו מסתגי להו - אם יוכלו למתוח חבלם ולבא ממסע למסע או מכפר לכפר לילך ממטה למעלה ילכו:
תוספות
[עריכה]תשעין וט' מתו בעין הרע ואחד בדרך ארץ. וא"ת א"כ בני יוסף שלא שלטה בהן עין הרע. היה להן לחיות הרבה מכל השבטים וי"ל שמתו בדרך ארץ יותר מאחרים כשהקב"ה היה רוצה להמיתן היה שולח להם חלאים אחרים:
צנים. קור כדמוכח הכא פחים חום כדמוכח בריש מסכ' ע"ז (דף ג: ושם ד"ה הכל) ומיירי הכא במאורעות הבאים על האדם דאילו במדות אמר בפ' כל היד (נדה דף טז: ושם ד"ה הכל) הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים:
שיתין רהיטי רהוט. יש מפרשים דנקט שיתין לפי שימי החורף ששים וכן ימי הקיץ כדאמר לעיל (דף קו:) ופת שחרית מצלת מן החמה ומן הצנה א"נ כן דרך למינקט בכל מקום שיתין כדאמר בהחובל (ב"ק דף צב:) שיתין תכלי מטייה לככא דקל חבריה שמע כו':
ארבע גרמידי דאניגרי זלזל בהו. פירוש ארבע אמות שאתה מודד לבני אניגרא שדולים משם להשקות שדותיהם זלזל פירוש מדוד אותם שחוקות ולא מצומצמות כדי שיוכלו לעמוד שם בריוח ולא כפי' הקונט' דעל נהרא שמניחין מקום גם למושכי ספינות לא תמשח כלל שצריכין ריוח הרבה שלא יפלו במים אלא בלא מדידה יתנו שיהא ניכרת ונראה לעינים:
בתרי עברי נהרא קוצו. פי' ענפי אילנות היער קוצו שצריכין להטות כתפיהם לצד היער שלא יפלו במים וא"ת דאמרינן בסוף פרק המוכר פירות (ב"ב דף צט: ושם ד"ה ואמה) אמה בית השלחין אני מוכר לך נותן לו ב' אמות לתוכה אמה מכאן ואמה מכאן לאגפיה וי"ל דהתם מיירי באמת המים שהוא לאדם אחד שהוא עושה חריץ תוך שדהו להשקות ממנה ואין צריך לאגפיים רק אמה מכאן ואמה מכאן והכא אניגרא הוא יאור גדול להשקות כל אותה בקעה לכך צריך ארבע אמות לאגפיה תדע דהתם זורעים אותן אמות ונוטעין שם אילנות כדאמר התם אבל הכא אין זורעין ונוטעין כלל שכל העם הולכים שם להשקות שדותיהם והא דקאמר דאנהרא לכ"ע לאו משום דאניגרא ליהוו כולהו דאדם אחד אלא אינו דכ"ע אלא לאותן המשקין שדותיהם לבד אי נמי ארבע אמות דהכא היינו ב' אמות של תוכה ואמה מכאן ואמה מכאן:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מט א מיי' פ"ח מהל' גניבה הלכה א', סמג עשין עב, טור ושו"ע חו"מ סי' רל"א סעיף ט"ז:
נ ב ג ד מיי' פ"ח מהל' גניבה הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' רל"א סעיף י"ז:
נא ה ו מיי' פי"ג מהל' נזקי ממון הלכה כ"ו, סמג עשין סו, טור ושו"ע חו"מ סי' תי"ז סעיף ד':
ראשונים נוספים
עבד מאי דעבד. פירש בערוך שנטע אילנות על הקברים והשביען שלא יוציאו פרח אלא אותן שנטועין על אותן שמתו בזמנן. הרא"ש.
אבל רבינו חננאל פירש וזה לשונו: עשה שאלת חלום ואמרו לו בחלומו תשעים ותשעה מתים בעין ואחד בדרך ארץ. והגאון אמר אנו לא גרסנו עבד מאי דעבד וכו'. עד כאן.
אי לאו זיקא וכו'. ואפילו בביתא דשישא איכא קצת זיקא. תלמיד הר"ף.
הכל בידי שמים וכו'. ולא דמי להא דאמר הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים דהתם מיירי במדות שנגזר על האדם להתנהג בו כל ימי חייו והכא מיירי במאורעות שנגורין על האדם מידי יום יום. הרא"ש.
דאנהרא לכולי עלמא וכו'. ואם תאמר פשיטא שהן לכולי עלמא שלדעת כן מניחין אותן מידי ומאי קמשמע לן מהכא משמע דבלאו בני הספינות היו מניחין אותן בשביל אותן שמשקין משם שדותיהן וקמשמע לן שאינו דוקא לאותן שמשקין שדותיהן. מפי רבי. תוספות שאנץ.
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה