ביאור:משלי ג ה
משלי ג ה: "בְּטַח אֶל ה' בְּכָל לִבֶּךָ, וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן;"
תרגום מצודות: בטח אל ה' בכל ליבך, ואל תחשוב "בודאי אצליח הואיל ונעשה הדבר בבינה", כי הכל ביד ה' ולא ביד בינת אדם.
תרגום ויקיטקסט: בטח (הישען) אל ה', התפלל אליו בכל ליבך ובקש ממנו עצה ועזרה, ואל תישען (תסמוך) רק על התוכניות שעשית בבינתך האנושית -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ג ה.
דקויות
[עריכה]מה הקשר בין "בטח אל ה' בכל ליבך" לבין "ואל בינתך אל תישען"? מדוע ישנו ניגוד בין הבוטח בה' לבין הנשען על בינתו? והרי, דווקא מי שבוטח בה' בכל ליבו יכול לחשוב, שה' יעזור לו להגיע למסקנות הנכונות, ולכן הוא יכול להישען על בינתו!
המפרשים השיבו לשאלה זו בכמה דרכים:
1. בטח אל ה' בכל ליבך - בעניינים חומריים, ואל בינתך אל תישען - בעניינים רוחניים, ולכן: "פזר מעותיך לבקש לך רב ללמוד ממנו" (רש"י).
- אולם, קשה למצוא בפסוק ראיה לכך שהצלע הראשונה מדברת על עניינים חומריים והצלע השניה מדברת על עניינים רוחניים (ולפי דבריו, היה ראוי לכתוב משהו כמו "בטח אל ה' בהונך, ותן מהונך לקנות בינה").
2. בטח אל ה' בכל ליבך - שמע בקול הנביא המביא את דבר ה', ואל בינתך אל תישען - אל תחשוב שאתה חכם יותר מהנביא. כך למשל היה בימי ישעיהו, כאשר אחז מלך יהודה רצה לכרות ברית עם אשור, אולם ישעיהו הנביא הוכיח אותו וקרא לו לחכות לעזרת ה', (ישעיהו י כ): "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יוֹסִיף עוֹד שְׁאָר יִשְׂרָאֵל וּפְלֵיטַת בֵּית יַעֲקֹב לְהִשָּׁעֵן עַל מַכֵּהוּ, וְנִשְׁעַן עַל ה' קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת" (ע"פ דעת מקרא).
- אולם, הפסוק בספר משלי אינו מזכיר נביא, אלא מדבר על בטחון בה' באופן כללי.
3. בטח אל ה' בכל לבך - שהחוקים והמצוות שנתן בתורה הם נכונים; ואל בינתך אל תישען - אל תחשוב שאתה חכם יותר מהתורה, "והראיה, מן החכם המזהיר עצמו, שנשען בבינתו כשאמר 'אני ארבה ולא אסור', וזה גרם לו שנפל בכמה טעויות, שאם היה נשען על בינתו ית' העיקרית, שהיא בינת התורה, בוודאי לא היה נכשל באותן הטעויות הגדולים ולא היה גורם רעה לעצמו" (רמ"ד ואלי). לפי זה, בכל דרכיך דעהו - בכל המידות ותכונות האופי תלך לפי ציווי ה' בתורה, והוא יישר אורחותיך - והוא יעזור לך לעשות את הדבר הנכון גם בפרטים המעשיים הקטנים (ע"פ מלבי"ם).
- אולם, בפסוק לא נזכרו תורה ומצוות אלא דעת ה', שהיא מושג כללי יותר המציין קשר קרוב עם ה'.
4. בטח אל ה' בכל לבך - דע שה' יכול לשנות את המצב בן רגע, ולכן הצלחתך תלויה בה' בלבד; ואל בינתך אל תישען - אל תהיה בטוח שהמסקנות שהגעת אליהן במחשבתך נכונות ותקפות תמיד, אל תחשוב שאם תיכננת בתבונה את צעדיך אתה "מסודר" ואינך זקוק לעזרת ה': "כאשר ייראה לך בשכלך ובתבונתך כי המעשה אשר תעשה יצליח על-דרך עצת לבך ותחבולות אשר תחשוב, אל תבטח על זה, כי הכל תלוי בידי שמים, שנאמר: "משיב חכמים אחור ודעתם יסכל"" (ר' יונה, וכן נחמיאש פירוש שני), "כי רצון הש"י שיכירו האנשים המושגחים ממנו מה שישפע להם מהטוב מצד השגחתו, ומי שהוא נשען על בינתו יחשוב שלא יצטרך לו בזה עזר אלהי" (רלב"ג וכן מצודת דוד).
- אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות המקובלת של הפועל בטח שהיא סמך עליו שיעזור; אם אדם סומך על ה' שיעזור, אז הוא בכל מקרה בטוח שיצליח - הוא בטוח שה' יעזור לו להשתמש בבינה בצורה נכונה! (לפי פירוש זה, היה ראוי לכתוב משהו כמו "דע כי ה' הוא האלהים, אין עוד מלבדו, ועל בינתך אל תישען").
5. בטח אל ה' בכל ליבך - גם כשהמצב קשה, ואל בינתך אל תישען - גם כשבינתך אומרת לך שאין לך סיכוי, בכל-זאת אל תפחד ואל תתייאש, אלא המשך לבטוח בה' (ד"ר אברהם גוטליב).
- אולם, פירוש זה אינו מתאים למילה תישען, המציינת ביטחון; אדם שמפחד ומתייאש אינו "נשען" על בינתו - הוא לא נשען על שום דבר (ולפי דבריו, היה ראוי לכתוב משהו כמו "בטח אל ה' בכל ליבך, ומבינתך אל תחשוש").
6. נראה שהניגוד בפסוק הוא בין בכל לבך לבין בינתך. הביטוי בכל לבך רומז לתפילה, כפי שפירשו חז"ל את (דברים יא יג): "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם" - "עבודה שבלב זו תפילה". "כעניין שאמר אליהו לרב יהודה: כשאתה יוצא לדרך – המלך בקונך" (נחמיאש): התפלל אליו ובקש ממנו עצה והדרכה. בטח אל ה' שיעזור לך אם תתפלל אליו בכל לבך, ואל תישען אל בינתך - אל תחשוב שתצליח רק בכוח התבונה האישית שלך ללא תפילה לה'.
7. וייתכן שהפסוק מתקשר לפסוק הבא, בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך: בכל דבר שאתה עושה - חשוב גם על התועלת שתצא מכך לקיום דבר ה' (מצודות שם), מכאן: בטח אל ה' בכל לבך - האמן בו שיעזור לך אם תדע אותו בכל דרכיך; ואל בינתך אל תישען - אל תאמין שהבינה תציל אותך אם לא תדע את ה' בכל דרכיך.
צריך להשתמש בבינה כששוקלים את דרכינו, אך לא להישען על הבינה בלבד אלא גם ליצור קשר עם ה' ולבקש ממנו הדרכה נכונה. מי שנשען על בינתו (= כושר החשיבה והסקת המסקנות), יעשה רק הכנות הגיוניות; אבל מי שבוטח בה', יעשה, בנוסף להכנות ההגיוניות, גם הכנות רוחניות - יקבע את מטרות הפעולה באופן שיביא תועלת גם לקיום דבר ה' בעולם ויתפלל לה' שיצליח את דרכו, ואז יבטח בה' שיישר אורחותיו = שיעשה את דרכיו מישוריות וללא מכשולים.
הקבלות
[עריכה]הסכנה שבבטחון עצמי מופרז נזכרת גם ב(משלי כח כו): "בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל, וְהוֹלֵךְ בְּחָכְמָה הוּא יִמָּלֵט"*.
פסוקים 5-6 מגבילים את כוח התבונה, והפסוקים הבאים - פסוקים 7-8 - מגבילים את החכמה*. לדיון בהבדלים בין הפסוקים ראו חכמה, בינה, יראה ואהבה.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/03-05