הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

חודש = א. היום שבו הירח מופיע מחדש, ב. תקופה בין שתי הופעות של הירח

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: חודש

בלשון ימינו, "חודש" הוא תקופה של בערך 1/12 מהשנה, ובלוח העברי - תקופה בין מולד אחד של הירח לבין המולד הבא; ו- "ראש חודש" הוא היום הראשון בחודש.

אך בלשון המקרא, יש פסוקים רבים שבהם "חודש" אינו מציין תקופה אלא אירוע - כנראה "התחדשות" הירח, היום שבו הירח מופיע מחדש לאחר שנעלם; היום שאנחנו קוראים לו "ראש חודש":

(במדבר כט ו): "מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה לה'"- ביום החודש היה נהוג להקריב קרבן מיוחד במקדש (קרבן "מוסף ראש חודש").
שמואל א כ ה: " "ויאמר דוד אל יהונתן הנה חדש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית" ... "ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך" ... "ויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב המלך על הלחם לאכול" ... "ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד ויאמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם" ... "ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו" " - "חודש" הוא אירוע שנהגו לחגוג, לפעמים גם במשך יומיים ( פירוט ).
(מלכים ב ד כג): "ויאמר 'מדוע אתי הלכתי אליו היום לא חדש ולא שבת?' ותאמר 'שלום'"- "חודש" הוא אירוע שבו היה נהוג ללכת אל הנביא, כמו בשבת.
ישעיהו א יג: " "לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה" . "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא" " - ביום ה"חודש" היה נהוג להתאסף במקדש, כמו בשבת ובמועד.
(ישעיהו סו כג): "והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר ידוד"
(יחזקאל מה יז): "ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים ובחדשים ובשבתות בכל מועדי בית ישראל הוא יעשה את החטאת ואת המנחה ואת העולה ואת השלמים לכפר בעד בית ישראל"
יחזקאל מו א: " "כה אמר אדני ידוד שער החצר הפנימית הפנה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה; וביום השבת יפתח, וביום החדש יפתח" ... "והשתחוו עם הארץ פתח השער ההוא בשבתות ובחדשים לפני ה'..." "וביום החדש פר בן בקר תמימם וששת כבשם ואיל תמימם יהיו" "
(הושע ב יג): "והשבתי כל משושה, חגה חדשה ושבתה וכל מועדה"
(עמוס ח ה): "לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר, והשבת ונפתחה בר להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה"- ביום החודש נהגו לסגור את החנויות.
(תהלים פא ד): "תקעו בחדש שופר, בכסה ליום חגנו" = "תקעו שופר ביום החודש, ביום שבו הירח מכוסה, לפני יום חגנו"; יום חגנו = סוכות (סתם חג במקרא = סוכות), מכאן שהחודש הנזכר כאן הוא החודש השביעי - א' בתשרי - יום תרועה בשופר.
(עזרא ג ה): "ואחריכן עלת תמיד ולחדשים ולכל מועדי ידוד המקדשים ולכל מתנדב נדבה לידוד"
(נחמיה י לד): "ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות לכפר על ישראל וכל מלאכת בית אלהינו"
(דברי הימים א כג לא): "ולכל העלות עלות לה', לשבתות לחדשים ולמעדים במספר כמשפט עליהם תמיד לפני ה'", ודומה לכך: דברי הימים ב ב ג, דברי הימים ב ח יג, דברי הימים ב לא ג.

לפי זה, ייתכן שהביטוי "ראש חודש" בלשון המקרא משמעו "החודש הראשון", היום הראשון בשנה שבו הירח מתחדש:

(שמות יב ב): "החדש הזה לכם - ראש חדשים , ראשון הוא לכם לחדשי השנה"- היום שבו הירח מתחדש בתקופת האביב, הוא יהיה לכם החודש הראשון, וממנו תתחילו לספור את חודשי השנה.
במדבר כח יא: " "ובראשי חדשיכם תקריבו עלה לה', פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם" ... "ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין; זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה" " - בכל שנה, ביום-ההתחדשות הראשון (א' בניסן), תקריבו עולה לה'; ואותו קרבן תקריבו בכל חודש וחודש, כלומר בכל יום-התחדשות במשך השנה.
(במדבר י י): "וביום שמחתכם, ובמועדיכם, ובראשי חדשכם - ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם, והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם, אני ה' אלהיכם"- בפסוק זה שני הפירושים אפשריים.

אמנם, יש פסוקים שבהם המושג "חודש" מציין - כמו בימינו - פרק-זמן, כנראה פרק-הזמן שעובר בין שני ימי התחדשות של הירח:

(בראשית כט יד): "ויאמר לו לבן 'אך עצמי ובשרי אתה' וישב עמו חדש ימים"
(שמות יג ד): "היום אתם יצאים, בחדש האביב. והיה כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש, ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה"- בני ישראל יצאו ב-15 לחודש, ולכן הביטוי "בחודש האביב" אין משמעו "ביום התחדשות הירח", אלא "בתקופה שבין שתי התחדשויות", כנ"ל.
(ויקרא כג מא): "וחגתם אתו חג לה' שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם, בחדש השביעי תחגו אתו"- חג הסוכות נחוג במשך 7 ימים, בחודש השביעי; ברור שהכוונה לפרק-זמן ולא לאירוע בודד.
(ויקרא כז ו): "ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף", במדבר ג טו: " "פקד את בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם" ... ", וכן במדבר יח טז , במדבר כו סב - מסתבר שהביטוי "בן חודש" מציין גיל ביולוגי, כלומר ילד שעברו כ-30 יום מאז שנולד, ללא קשר להתחדשות הירח.
(במדבר ט כב): "או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו"
במדבר יא כ: "'... "עד חדש ימים , עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים'." "ויאמר משה 'שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים?!'" "
(מלכים א ד ז): "ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו חדש בשנה יהיה על אחד לכלכל"
(מלכים א ה ז): "וכלכלו הנצבים האלה את המלך שלמה ואת כל הקרב אל שלחן המלך שלמה איש חדשו לא יעדרו דבר"
(מלכים א ה כח): "וישלחם לבנונה עשרת אלפים בחדש חליפות חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו ואדנירם על המס"
(אסתר ט כב): "כימים אשר נחו בהם היהודים מאיביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאבינים"

ויש פסוקים שבהם שתי המשמעויות אפשריות":בכל הפסוקים שבהם נזכרים תאריכים, למשל:

בכל הפסוקים שבהם נזכרים תאריכים, למשל (בראשית ז יא): "בשנת שש מאות שנה לחיי נח, בחדש השני, בשבעה עשר יום לחדש , ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארבת השמים נפתחו" = בתקופת-החודש השניה בשנה, ביום ה-17 לאחר התחדשות הירח.
(שמות יט א): "בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים, ביום הזה באו מדבר סיני"- ייתכן שהכוונה לתאריך כלשהו, לא ידוע, בחודש סיון; וייתכן שהכוונה דווקא ל-1 בסיון, שבו הירח מתחדש בפעם השלישית בשנה. האפשרות השניה נראית לי יותר, כי אם כבר כותבים תאריך, יותר הגיוני לכתוב תאריך מלא מאשר לכתוב רק את החודש.

(במדבר כ א): "ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון; וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם"- כנ"ל.
בחלק מהפסוקים שבהם נזכרו פרקי-זמן, למשל (בראשית לח כד): "ויהי כמשלש חדשים , ויגד ליהודה לאמר 'זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים', ויאמר יהודה 'הוציאוה ותשרף!'"- ייתכן שהכוונה ל-3 תקופות, וייתכן שהכוונה "לאחר 3 התחדשויות של הירח".
שופטים יא לז: " "ותאמר אל אביה יעשה לי הדבר הזה הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ההרים ואבכה על בתולי אנכי ורעיתי" . "ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על בתוליה על ההרים" . "ויהי מקץ שנים חדשים ותשב אל אביה ויעש לה את נדרו אשר נדר והיא לא ידעה איש ותהי חק בישראל" " - כנ"ל.
(ישעיהו מז יג): "נלאית ברב עצתיך יעמדו נא ויושיעך הברו שמים החזים בכוכבים מודיעם לחדשים מאשר יבאו עליך"
(ירמיהו ב כד): "פרה למד מדבר באות נפשו שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה"
(יחזקאל מז יב): "ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיו פריו למאכל ועלהו לתרופה"
(הושע ה ז): "בה' בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם"
(דברי הימים א כז א): "ובני ישראל למספרם, ראשי האבות ושרי האלפים והמאות ושטריהם המשרתים את המלך לכל דבר המחלקות הבאה והיצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה, המחלקת האחת עשרים וארבעה אלף"- המחלקות התחלפו ביום החודש, וכל מחלקה שירתה את המלך תקופה של חודש.
(איוב יד ה): "אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור"
(איוב כא כא): "כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו"

ע"ע דיון על חודש, ראש-חודש, ולוח השנה המקראי - בפורום "דרישת הא-להים באמצעות חקר המקרא"

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-08-30.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חודש - א. היום שבו הירח מופיע מחדש, ב. תקופה בין שתי הופעות של הירח

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/xdj