תולדות תנאים ואמוראים/ה/רב המנונא ג)
רב המנונא ג)
[עריכה]הוא היה מעיר הרפניא והיה משלם מס לפום נהרא כמפורש יבמות יז., והיה תלמידו דרב יהודה כשבועות לד. יתיב רב המנונא קמיה דרב יהודה ויתיב רב יהודה וקמיבעי ליה - א"ל רב המנונא והלה מה טוען - א"ל רב המנונא את? עול תא (ראוי אתה ליכנס לב"המד שאתה מחכים את רבך, רש"י).
ובקידושין כא: יסופר שרב חסדא היה משתבח לר"ה שרב המנונא אדם גדול הוא, א"ל כשיבא לידך הביאהו לידי. כי אתה חזייה לא פריס סודרא א"ל מ"ט לא פריסת סודרא? א"ל דלא נסיבנא. אהדרינהו (רב הונא) לאפיה מיניה, א"ל חזי דלא חזית לאפי עד דנסבת. וכפי הנראה ישב אח"כ לפני ר"ה בסורא בזמן שהיה רב חסדא בכפרי וזה שמצינו ב"מ ו: גבי מסותא שא"ל רב הושעיא לרבה כי אזלת קמיה דרב חסדא לכפרי בעי מיניה, כי אתא לסורא א"ל רב המנונא מתני' היא. וכן ב"ב לא: א"ל ר"נ לרבא אותבן רב המנונא בסורא, ובזבחים קג. הקשה לר"נ ור"נ א"ל אלא מר במאי מוקים לה וכו'. ואח"כ ישב לפני רב חסדא כקידושין כה. סבי דנזוניא לא אתו לפרקיה דרב חסדא, א"ל לרב המנונא זיל צנעינהו, אזל אמר להו מ"ט לא אתו רבנן לפירקא? א"ל אמאי ניתי דבעינן מיניה מלתא ולא פשט לן. א"ל רב המנונא מי בעיתו מינאי מידי ולא פשיטנא לכו? בעי מיניה - לא הוה בידיה א"ל מה שמך א"ל, המנונא, א"ל לאו המנונא אלא קרנונא. אתא לקמיה דרב חסדא א"ל מתני' בעו מינך.
והיה גדול כ"כ בשניה דרב חסדא עד שהורה בחרתא דארגיז כעירובין סג. יען שהיה תלמיד חבר שלו, והיה שמה הריש כשבת יט: ההוא תלמידא דאירי בחרתא דארגיז כר"ש ושמתיה רב המנונא (ופרש"י רב המנונא דר בה ועדיין מקום קבורתו קיימת, כך מצאתי בתשובה).
וכן מצינו ששאל לרב אדא בר אהבה כגיטין פא: ואמר בשמו ירושלמי שביעית פ"ו ה"ב.
וכן איתיב לרב ששת כסנהדרין לג., ובעירובין סז. אמר רב ששת אני אומר כך והמנונא אומר כך.
וכן קיבל הרבה מעולא, כיבמות יז. רב המנונא יתיב קמיה דעולא וקא הוי בשמעתא אמר (עולא) מה גברא ומה גברא (כמה גדול הוא) אי לאו דהרפניא מאתיה (שאינן מיוחסין) אכסוף (רב המנונא) א"ל עולא כסף גולגלת להיכא יהבית, א"ל לפום נהרא, א"ל א"כ מפום נהרא את. וכן מצינו שהקשה לעולא כנדרים כט., חולין לד:. אמר משמיה דעולא שבת י:, גיטין ה., קידושין עח:, ואמר קשיא ליה לר"א יומא כז.
חביריו היו רבה כסנהדרין סא. רב המנונא אירכסו ליה תורי פגע בי רבה רמי ליה מתני' אהדדי וכו'. וכן רב יוסך ככתובות נ: יתיב רב יוסף קמיה דרב המנונא ויתיב רב המנונא וקא אמר - א"ל רב יוסף ודלמא כתובת בנין דכרין קאמר מר א"ל (רב המנונא) מר דגברא רבה הוא ידע מאי קאמינא, ובל"ס הוא רב המנונא תלמיד חבר דרב חסדא, ומה דיתיב רב יוסף קמיה זזה יען שרב המנונא היה הריש בחרתא דארגיז ורב יוסף לא קביל עליה הראשות גם כל ימי שמלך רבה, אבל רב יוסף היה גברא רבה אז כדאמר ליה רב המנונא.
ר' זירא היה קטן ממנו כדמצינו שאמר ר"ז בשמו כמעשרות פ"ד ה"ג, כלאים פ"ד ה"ד, הוריות ספ"א, כתובות פ"ח הי"א.
ובזבחים קה: א"ל רב המנונא לר"ז לא תיתוב אכרעך עד דאמרת לי הדא מלתא. מחלקתן מצינו ביצה פ"א ה"ג וברכות כד: אר"ז הא מלתא אבלעא לי בי רב המנונא ותקילא לי כי כולה תלמודאי.
ר' זריקא אמר, רב המנונא אסברא לי עירובין רפ"י.
ר' יונה אמר בשמו יבמות פ"ח ה"ו.
ר' יעקב בר אחא בשמו שבת פי"א סה"ה.
ר' סלא אמר רב המנונא תענית ז: קידושין ע.
וכפי הנראה היה לו איזה התמנות אצל ריש גלותא או שהיה חכם שלו כדמצינו בירושלמי שבת רפי"ב רב המנונא הורה לריש גלותא והוה עימיה ר"ה בר חייא שמע רב יהודה ואמר מאן דהורה לא יליף ולא שימש. וכן מצינו שבת קיט. ששאלו ריש גלותא מאי דכתיב ולקדוש ה' מכובד א"ל זה יום הכפורים וכו'.
ופטירתו נזכר מו"ק כה: שנפטר בזמן אחד עם רבה בר ר"ה והביאו שניהם לא"י כי מטו אגישרא קמו גמלי - וההוא ינוקא הספידם ואמר גזע ישישים עלה מבבל (זה רבה בר"ה) ועמו ספר מלחמות (זה רב המנונא) קאת וקפוד הוכפלו לראות בשוד ושבר הבא משנער קצף על עולמו וחמס ממנו נפשות וכו'.
ומה שכתב רש"י שבת יט: ד"ה חרתא שמקום קבורתו בחרתא דארגיז אפשר שנקבר שמה ואח"כ הביאו את ארונו לא"י.