ירושלמי מעשרות ד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< | ירושלמי · מסכת מעשרות · פרק ד · הלכה ג | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ג משנה[עריכה]

המקלף בשעורים מקלף אחת אחת ואוכל ואם קילף ונתן לתוך ידו חייב המולל מלילות של חיטים מנפיח על יד על יד ואוכל ואם ניפח ונתן לתוך חיקו חייב

הלכה ג גמרא[עריכה]

א"ר זעירא יכיל אנא מקלף תרתי תרתי ותני כן בשעורים שנים פטור שלש חייב בחיטים שלש פטור ארבע חייב הונא בר חיננא ורב תחליפא בר אימי הוון יתבין קומי רבי לעזר אמר רבי יונה אין כולהון בר אימי ההן בר רב אימי אין כולהון בר רב אימי והויין ליה עד קישרי אצבעותיה והוון סבין מיניה והפך אפוי לכותלא וחוי לון מלא שיעלון ותני כן ובלבד שלא ינפח לא בקנון ולא בתמחוי ולענין שבת עד כגרוגרות רבי חייא בר אדא בעי קומי רבי מנא הכא את אמר בשעורין שתים פטור שלש חייב וכא את אמר הכין אמר ליה שנייא היא הכא שהוא מחזיר את המותיר ותני כן במה דברים אמורים בזמן שאינו סמוך לגורן אבל היה סמוך לגורן אפי' יתר מכן מותר מפני שהוא מחזיר את המותר