תולדות תנאים ואמוראים/ה/רב המנונא ד)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


רב המנונא ד)[עריכה]

היה כחבר לרבא ואביי כנזיר סד: אמר רב המנונא נזיר - מתיב רבא - א"ל מודינא לך — א"ל רבא אף אנא מודינא לך — א"ל אביי והא וכו'. ובתמורה כה: מתקיף לה רבא - א"ל רב המנונא ר"א תלמידו דר"י - ואת אמרת טעמא דר"י וכו'. ומכות ב: סבר רב המנונא למימר — א"ל רבא וכו'. וביבמות מא. אמר רבא מאי טעמא דרב — מתיב רב המנונא — אישתיק (רבא) לבתר דנפיק אמר אמאי לא אמרת ליה וכו'. ובשבת י. רבא חזייה לרב המנונא דקא מאריך בצלותיה, אמר מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה.

מכל אלו המקומות אנו רואין בבירור שאין זה רב המנונא שהיה חבר דרבה ורב יוסף, אך רב המנונא מאוחר. וזה רב המנונא נזכר נדה כז. יתיב רב פפא אחורי דרב ביבי קמיה דרב המנונא.

ונראה שזה רב המנונא הוא החולק עם רב חנן מנהרדעא כשבת פב. ורב הונא בר סחורה הוה קאי קמיה בלם ליה אומצא א"ל אי לאו דרב המנונא את לא ספינא לך חולין קז.

וברבות ס. יהודה בר נתן הוה שקיל ואזיל בתריה דרב המנונא אתנח א"ל יסורים בעי ההוא גברא? ונראה יותר גרסת דק"ס שצ"ל רבי יהודה בריה דר' נתן והוא בן ר' נתן התנא. וגורס שם ר' יהודה בריה דר' נתן הוה שקיל ואזיל בתריה דרבי בשוקא דטבריא חזייה וכו'.