תולדות תנאים ואמוראים/ה/רב המנונא ב) תלמידו דרב
רב המנונא ב) תלמידו דרב
[עריכה]בב"ב קי. מפורש שהיה תלמידו דרב, ובעירובין נד. א"ל רב לרב המנונא בני אם יש לך היטב לך וכו', וכן מצינו רב המנונא אמר רב כעירובין טז: עז:, סוכה כא:, קידושין סה., ע"ז יט:, וברכות פ"א ה"ב ר' אידי ורב המנונא ורב אדא בר אחא בשם רב, ובסנהדרין יז: אמרו כל היכי דאיתי אמר רב הונא אמרי בי רב הוא רב המנונא, והכונה יען כשנפטר רב בסורא ועברה המתיבתא לשמואל אעפ"כ לא נתבטלה ישיבת סורא ואך ריש מתיבתא לא היה להם. והיה אז רב המנונא הזקן שבחבורה ושמו אותו לריש בישיבה שיהיה הוא המפקד כדמצינו מעשרות ספ"ד, סוכה פ"ד ה"ב, קידושין פ"א ה"ז רב המנונא מפקד לחבריא, והיה שם המפקד עד שישב ר"ה על כסא רב.
וזה רב המנונא היה גדול מרב חסדא כברכות מא: רב חסדא ורב המנונא יתבי בסעודתא אייתו לקמייהו תמרי ורמוני שקיל רב המנונא בריך אתמרי ברישא, א"ל רב חסדא לא סבירא ליה מר להא (דאמר רב יוסף ואיתימא ר' יצחק, בדק"ס נמחק זה והצדק אתו כי רב יוסף היה תלמידם) - א"ל רב המנונא - א"ל רב חסדא מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ונשמעינך (נשמעך ונלך אחריך תמיד, רש"י) וכן שבת צז. אמר רב יוסף הא מלתא איבעי ליה לרב חסדא ופשטיה ניהליה רב המנונא, ובהוריות פ"ג ה"ז מתיב רב חסדא לרב המנונא. מחלוקתן מצינו ברכות כב:, שבת פב. דאמרי תרוויהו שבת קנ.
מדרשותיו היקרות נראה שזה רב המנונא הוא שדרש ברכות י. מאי דכתיב מי כהחכם מי - כהקב"ה שיודע לעשות פשרה בין חזקיהו לישעיהו - בהדי כבשי דרחמנא למה לך וכו'. וכן שם יא: ורב המנונא אומר אשר בחר בנו - זו היא מעולה שבברכות, ושם לא. דרשתו היקרה שאמר כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה.
האומרים בשמו מצינו רב אחא בר אדא כעירובין עז:, סוכה כא: וכן צ"ל בע"ז יט:, קידושין סה.
ופטירתו נזכר מו"ק כה: כשמת רב המנונא נחיתו כיפי דברדא מרקיע.