תהלים קלב

קיצור דרך: t26d2

תנ"ך > תהלים > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא • עב • עג • עד • עה • עו • עז • עח • עט • פ • פא • פב • פג • פד • פה • פו • פז • פח • פט • צ • צא • צב • צג • צד • צה • צו • צז • צח • צט • ק • קא • קב • קג • קד • קה • קו • קז • קח • קט • קי • קיא • קיב • קיג • קיד • קטו • קטז • קיז • קיח • קיט • קכ • קכא • קכב • קכג • קכד • קכה • קכו • קכז • קכח • קכט • קל • קלא • קלב • קלג • קלד • קלה • קלו • קלז • קלח • קלט • קמ • קמא • קמב • קמג • קמד • קמה • קמו • קמז • קמח • קמט • קנ

<< | ספר תהלים • פרק קל"ב | >>

הפרק במהדורה המוטעמת

　　
קלב א שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת
זְכוֹר־יְהֹוָ֥ה לְדָוִ֑ד
אֵ֗֝ת כׇּל־עֻנּוֹתֽוֹ׃
ב אֲשֶׁ֣ר נִ֭שְׁבַּע לַֽיהֹוָ֑ה
נָ֝דַ֗ר לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃
ג אִם־אָ֭בֹא בְּאֹ֣הֶל בֵּיתִ֑י
אִם־אֶ֝עֱלֶ֗ה עַל־עֶ֥רֶשׂ יְצוּעָֽי׃
ד אִם־אֶתֵּ֣ן שְׁנַ֣ת לְעֵינָ֑י
לְֽעַפְעַפַּ֥י תְּנוּמָֽה׃
ה עַד־אֶמְצָ֣א מָ֭קוֹם לַיהֹוָ֑ה
מִ֝שְׁכָּנ֗וֹת לַאֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃
ו הִנֵּֽה־שְׁמַעֲנ֥וּהָ בְאֶפְרָ֑תָה
מְ֝צָאנ֗וּהָ בִּשְׂדֵי־יָֽעַר׃
ז נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו
נִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לַהֲדֹ֥ם רַגְלָֽיו׃
ח קוּמָ֣ה יְ֭הֹוָה לִמְנוּחָתֶ֑ךָ
אַ֝תָּ֗ה וַאֲר֥וֹן עֻזֶּֽךָ׃
ט כֹּהֲנֶ֥יךָ יִלְבְּשׁוּ־צֶ֑דֶק
וַחֲסִידֶ֥יךָ יְרַנֵּֽנוּ׃
י בַּ֭עֲבוּר דָּוִ֣ד עַבְדֶּ֑ךָ
אַל־תָּ֝שֵׁ֗ב פְּנֵ֣י מְשִׁיחֶֽךָ׃
יא נִשְׁבַּֽע־יְהֹוָ֨ה ׀ לְדָוִ֡ד אֱמֶת֮
לֹא־יָשׁ֢וּב מִ֫מֶּ֥נָּה
מִפְּרִ֥י בִטְנְךָ֑
אָ֝שִׁ֗ית לְכִסֵּא־לָֽךְ׃
יב אִֽם־יִשְׁמְר֬וּ בָנֶ֨יךָ ׀ בְּרִיתִי֮
וְעֵדֹתִ֥י ז֗וֹ אֲלַ֫מְּדֵ֥ם
גַּם־בְּנֵיהֶ֥ם עֲדֵי־עַ֑ד
יֵ֝שְׁב֗וּ לְכִסֵּא־לָֽךְ׃
יג כִּי־בָחַ֣ר יְהֹוָ֣ה בְּצִיּ֑וֹן
אִ֝וָּ֗הּ לְמוֹשָׁ֥ב לֽוֹ׃
יד זֹאת־מְנוּחָתִ֥י עֲדֵי־עַ֑ד
פֹּה־אֵ֝שֵׁ֗ב כִּ֣י אִוִּתִֽיהָ׃
טו צֵ֭ידָהּ בָּרֵ֣ךְ אֲבָרֵ֑ךְ
אֶ֝בְיוֹנֶ֗יהָ אַשְׂבִּ֥יעַֽ לָֽחֶם׃
טז וְֽ֭כֹהֲנֶיהָ אַלְבִּ֣ישׁ יֶ֑שַׁע
וַ֝חֲסִידֶ֗יהָ רַנֵּ֥ן יְרַנֵּֽנוּ׃
יז שָׁ֤ם אַצְמִ֣יחַ קֶ֣רֶן לְדָוִ֑ד
עָרַ֥כְתִּי נֵ֗֝ר לִמְשִׁיחִֽי׃
יח א֭וֹיְבָיו אַלְבִּ֣ישׁ בֹּ֑שֶׁת
וְ֝עָלָ֗יו יָצִ֥יץ נִזְרֽוֹ׃

מהדורות נוספות

לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓

כתיב (אותיות בלבד)

א שיר המעלות זכור יהוה לדוד את כל ענותו ב אשר נשבע ליהוה נדר לאביר יעקב ג אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי ד אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה ה עד אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב ו הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער ז נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו ח קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך ט כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו י בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך יא נשבע יהוה לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך יב אם ישמרו בניך בריתי ועדתי זו אלמדם גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך יג כי בחר יהוה בציון אוה למושב לו יד זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אותיה טו צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם טז וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו יז שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי יח אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו

מנוקד

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת זְכוֹר יְהוָה לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ. ב אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַיהוָה נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב. ג אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי. ד אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה. ה עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיהוָה מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב. ו הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר. ז נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו. ח קוּמָה יְהוָה לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ. ט כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ. י בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ. יא נִשְׁבַּע יְהוָה לְדָוִד אֱמֶת לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא לָךְ. יב אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ. יג כִּי בָחַר יְהוָה בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ. יד זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ. טו צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ אֶבְיוֹנֶיהָ אַשְׂבִּיעַ לָחֶם. טז וְכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּישׁ יֶשַׁע וַחֲסִידֶיהָ רַנֵּן יְרַנֵּנוּ. יז שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי. יח אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרוֹ.

מנוקד ובשורות

(א) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת זְכוֹר יְהוָה לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ.

(ב) אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַיהוָה נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב.

(ג) אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי.

(ד) אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה.

(ה) עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיהוָה מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב.

(ו) הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר.

(ז) נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו.

(ח) קוּמָה יְהוָה לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ.

(ט) כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ.

(י) בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ.

(יא) נִשְׁבַּע יְהוָה לְדָוִד אֱמֶת לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא לָךְ.

(יב) אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ.

(יג) כִּי בָחַר יְהוָה בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ.

(יד) זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ.

(טו) צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ אֶבְיוֹנֶיהָ אַשְׂבִּיעַ לָחֶם.

(טז) וְכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּישׁ יֶשַׁע וַחֲסִידֶיהָ רַנֵּן יְרַנֵּנוּ.

(יז) שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי.

(יח) אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרוֹ.

עם ביאור

קישור לפרק זה במהדורה המבוארת

פסוקים יג-יד על אנדרטה בירושלים

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:

זְכוֹר יְהוָה לְדָוִד, אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ העינויים שהתענה בהם דוד.

ב אֲשֶׁר נִשְׁבַּע וזכור את שבועתו שנשבע (שלושת הפסוקים הבאים) לַיהוָה, נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב לה', המגן החזק של עם ישראל:

ג אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי, אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי מיטתי, המזרון על מונחים המצעים.

ד אִם אֶתֵּן שְׁנַת שינה (לא מדובר בצורת נסמך אלא בסגנון פיוטי) לְעֵינָי, לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה.

ה עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיהוָה מקום מתאים לבנות בו את בית המקדש, מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב.

ו הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ שמענו את השבועה בְאֶפְרָתָה בבית לחם, עיר מולדתו של דוד, מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר מצאנו, שמענו, את השבועה גם בקריית יערים, בה היה הארון במשך 20 שנה עד שהעלהו דוד משם (דברי הימים א יג ה) .

ז נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו אל המקום בו ה' שוכן, בית המקדש, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו.

ח קוּמָה יְהוָה לִמְנוּחָתֶךָ ושכן במקום הקבוע לך מכאן ולהבא (נאמר על ידי החוגגים המביאים את ארון הברית לבית המקדש), אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ שמגלה את כוחך (כאשר לקחו אותו בראש מחנה ישראל במלחמות).

ט כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק יהיו עטופים ומוקפים במידת הצדק, ויזכו ללכת בדרך הצדק, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ יזכו לשיר על צדקתך.

י בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ, אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ אל תמנע מלעשות את בקשותיו של המלך שאתה משחת בשמן (דָּוִד).

יא נִשְׁבַּע יְהוָה לְדָוִד אֱמֶת שבועת אמת ש- לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה: "מִפְּרִי בִטְנְךָ מצאצאיך אָשִׁית לְכִסֵּא לָךְ אשים על כסאך, השושלת שלך תמשיך למלוך.

יב אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי וישמרו את מצוותי זוֹ אֲלַמְּדֵם שאלמד אותם - גַּם אז גם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ".

יג כִּי אכן (בהמשך לפסוקים ז-ח) בָחַר יְהוָה בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ רצה אותה לְמוֹשָׁב לוֹ.

יד "זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד, פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ.

טו צֵידָהּ את מאכלה בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ, אֶבְיוֹנֶיהָ אַשְׂבִּיעַ לָחֶם.

טז וְכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּישׁ יֶשַׁע יהיו מוקפים בישועה והצלה, לעזור לכל העם (וראו לעיל פסוק ט), וַחֲסִידֶיהָ רַנֵּן יְרַנֵּנוּ.

יז שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן אתן נצחון לְדָוִד, עָרַכְתִּי נֵר ושם הכנתי נר (להאיר את דרכו) לִמְשִׁיחִי.

יח אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת, וְעָלָיו ועל דוד המלך יָצִיץ נִזְרוֹ יזהר הכתר שלו".

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.