מלבי"ם על תהלים קלב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מלבי"ם על תהלים · קלב · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שיר המעלות", השיר הלז נתיחד על עת שהכניסו את הארון לבית קודש הקדשים, ונחלק לג' חלקים, (חלק א) בעת שהלכו ונשאו את הארון בדרך, יאמר המשורר "זכור ה' לדוד את כל ענותו" שהוא מסר נפשו ע"ז כמו שכתוב שמואל ב' ז':

 

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ב-ד) "אשר נשבע לה'", והיה השבועה והנדר "שבאם אבא אל אהל ביתי" או "באם אעלה על ערש יצועי" אז נודר "אם אתן שנת לעיני" דהינו שבאהל ביתו לא יישן כלל, אף שלא יעלה על ערש לשכב עליו, וביצוע שסביב האהל שם אסר על עצמו לישן על הערש המיוחד לו לשינת קבע, ור"ל "אם אתן שנת לעיני" שינה קבועה ואף "תנומה" קלה "לעפעפי" בעת "שאבא ביתי", או בעת "שאעלה על הערש ביצוע" שסביב הבית, ולא הותר לו לישן רק ביצוע הבית שלא על הערש המיוחד למשכב, ואיסור זה ימשך.

 

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)



 

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עד אמצא מקום לה'",

  • א) שימצא המקום ששם יבנה המקדש, כמ"ש והיה המקום אשר יבחר ה' מכל שבטיכם ולא ידעו תחלה איה המקום הנבחר,
  • ב) "משכנות לאביר יעקב", שאחר שמצא המקום, יבנה שם המקדש ששם ישכון ה' בקביעות, ויען שזה שישכון ה' על הארץ במקום מיוחד נתגלה ליעקב בחלום ואמר אין זה כי אם בית אלהים לכן אמר לאביר יעקב, וכן כמו שיעקב נדר שם נדר ואמר והאבן הזאת יהיה בית אלהים, לכן אמר אשר נדר לאביר יעקב:

ביאור המילות

"משכנות". כי היה שם עזרה והיכל וקה"ק:

 

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הנה", ר"ל מציאת המקום שמענוה תחלה "באפרתה", כי משכן שילה עמד בנחלת אפרים, ושם לא היה המקום הקבוע, "ומצאנוה" אח"כ "בשדה יער", שהוא בגורן ארונה שסביב לו היה יער הלבנון, כמ"ש "פתח לבנון דלתיך":

 

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נבואה", ואחר שמצאנו המקום (כמ"ש בדה"א כ"א כ"ח ושם כ"ב א'), מעתה "נבואה למשכנותיו", שיבנה ע"י שלמה, "ושם נשתחוה להדום רגליו", כמ"ש והארץ הדום רגלי, שסוף השפעתו היא בית המקדש, כמ"ש ושוליו מלאים את ההיכל כמש"ש:

 

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)


"קומה", (חלק ב)נושאי הארון הגיעו עד מקום המקדש, אומר לה' "קומה למנוחתך" כי שם ישכון בקביעות וההנהגה ההשגחיית תהיה קבועה, שזה מצויר במנוחה, "אתה וארון עזך", שיכניסו הארון לבית קודש הקדשים, וכן אמר בדברי הימים קומה ה' לנוחך:

 

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כהניך", עד עתה לא לבשו הכהנים בגדי כהונה ועתה "ילבשו צדק", כי ציור הבגדים היה מורה על הצדק ועל המדות טובות שבם תתלבש הנפש כמ"ש חז"ל.

"וחסידיך", שהם הלוים "ירננו" בשיר קבוע שיאמרו על הקרבנות:

 

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בעבור", כי בחירת המקדש לשבתו עולמים היה בעבור דוד ובזכותו כמ"ש (ש"ב ז'), והיה זה,

  • א) מצד עבודתו שעבד ה', ועז"א "בעבור דוד עבדך",
  • ב) מצד שנבחר ונמשח וכמ"ש בסי' פ"ט מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו וכן אמר בד"ה אל תשב פני משיחך זכרה לחסדי דויד עבדך:
 

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נשבע ה' לדוד", ובאר שבעבור בחירות ציון, נשבע ה' לדוד שלא תסור המלכות מזרעו, וכמ"ש (ש"ב ז') והוא כמשל אוהבו של מלך שמרוב אהבתו התאכסן המלך אצלו ויבן לו בביתו מקדש מלך בנוי לתלפיות, עד שמצא המקום ההוא חן בעיני המלך לשבת שם לעולם, וישבע לו בל יעזב המקום הזה לעולם, וע"כ על ידי המקום יתאכסן גם אצל זרעו ונשאר הברית כרות לזרעו, נמצא שהאוהב היה סבה שיבחר במקום, והמקום היה סבה שיבחר בזרע אוהבו לעולם, וז"ש פה על בחירת המקדש שהוא "בעבור דוד עבדך" ואחר כך אמר שאחר שבחר המקדש לעולם "נשבע ה' לדוד מפרי בטנך אשית לכסא לך, כי בחר ה' בציון", שאח"כ ע"י בחירות ציון נשבע שלא תסור המלוכה מבית דוד, והנה שבועה זאת היה בה שני ענינים, שעל זרע דוד נשבע שבועה החלטית בלי שום תנאי, שעז"א שנשבע ה' לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך אבל על זרע זרעו היה תנאי וז"ש.

 

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אם ישמרו בניך בריתי", אז "גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך" וזה תלוי בתנאי שישמרו התורה והמצות, (וכמו שבארתי בפירוש מלכים בכמה מקומות):

 

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי בחר ה' בציון", שבחירת זרע דוד היה ע"ש בחירות ציון כנ"ל ואמר שתחלה בחר ה' בציון על צד הבחירה נגד יתר מקומות, ואח"כ "שם אוה למושב לו" היה לו חפץ במקום עצמו מזולת ההשקף היחוסי נגד שאר מקומות:

 

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"זאת", (חלק ג' תשובת ה') נגד מ"ש קומה ה' למנוחתך, משיב "זאת מנוחתי עדי עד", ולא כמי שינוח במקום מפני הטלטול ויצוייר שיעזוב מקום זה אם ימצא מנוחה אחרת, כי "פה אשב" תמיד "כי אויתיה" מצד החפץ בגוף המקום מצד עצמו:

 

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"צידה ברך אברך", שמכאן תצא הברכה והשפע לכל הארץ, "ואביוניה אשביע לחם", כמ"ש (מ"א ח') בהעצר השמים ולא יהיה מטר וכו' רעב כי יהיה וכו':

 

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וכהניה" נגד מ"ש כהניך ילבשו צדק לעומת זה "אלבישם ישע". ונגד מ"ש וחסידך ירננו נגד זה "חסידיה רנן ירננו" מרוב השמחה:

 

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שם", ונגד מ"ש בעבור דוד עבדך, אומר "שם אצמיח קרן לדוד" שהיא הגבורה והחוזק, ונגד מ"ש אל תשב פני משיחך אומר "ערכתי נר למשיחי", ומפרש נגד "שם אצמיח קרן לדוד":

 

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אויביו אלביש בושת", שבקרן הזה עמים ינגח יחדיו אפסי ארץ, ונגד מ"ש "ערכתי נר למשיחי" אמר "עליו יציץ נזרו", שהמלכים נמשחו כמין נזר ויציץ עליו נזר שמן משחת אלהיו: