תהלים סה
קיצור דרך: t2665
תנ"ך > תהלים > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נ • נא • נב • נג • נד • נה • נו • נז • נח • נט • ס • סא • סב • סג • סד • סה • סו • סז • סח • סט • ע • עא • עב • עג • עד • עה • עו • עז • עח • עט • פ • פא • פב • פג • פד • פה • פו • פז • פח • פט • צ • צא • צב • צג • צד • צה • צו • צז • צח • צט • ק • קא • קב • קג • קד • קה • קו • קז • קח • קט • קי • קיא • קיב • קיג • קיד • קטו • קטז • קיז • קיח • קיט • קכ • קכא • קכב • קכג • קכד • קכה • קכו • קכז • קכח • קכט • קל • קלא • קלב • קלג • קלד • קלה • קלו • קלז • קלח • קלט • קמ • קמא • קמב • קמג • קמד • קמה • קמו • קמז • קמח • קמט • קנ
הפרק במהדורה המוטעמת
סה א לַמְנַצֵּ֥חַ מִזְמ֗וֹר לְדָוִ֥ד שִֽׁיר׃
ב לְךָ֤ דֻֽמִיָּ֬ה תְהִלָּ֓ה אֱלֹ֘הִ֥ים בְּצִיּ֑וֹן
וּ֝לְךָ֗ יְשֻׁלַּם־נֶֽדֶר׃
ג שֹׁמֵ֥עַ תְּפִלָּ֑ה
עָ֝דֶ֗יךָ כׇּל־בָּשָׂ֥ר יָבֹֽאוּ׃
ד דִּבְרֵ֣י עֲ֭וֺנֹת גָּ֣בְרוּ מֶ֑נִּי
פְּ֝שָׁעֵ֗ינוּ אַתָּ֥ה תְכַפְּרֵֽם׃
ה אַשְׁרֵ֤י ׀ תִּ֥בְﬞחַ֣ר וּתְקָרֵב֮ יִשְׁכֹּ֢ן חֲצֵ֫רֶ֥יךָ
נִ֭שְׂבְּעָה בְּט֣וּב בֵּיתֶ֑ךָ
קְ֝דֹ֗שׁ הֵיכָלֶֽךָ׃
ו נ֤וֹרָא֨וֹת ׀ בְּצֶ֣דֶק תַּ֭עֲנֵנוּ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֑נוּ
מִבְטָ֥ח כׇּל־קַצְוֵי־אֶ֗֝רֶץ וְיָ֣ם רְחֹקִֽים׃
ז מֵכִ֣ין הָרִ֣ים בְּכֹח֑וֹ
נֶ֝אְזָ֗ר בִּגְבוּרָֽה׃
ח מַשְׁבִּ֤יחַ ׀ שְׁא֣וֹן יַ֭מִּים
שְׁא֥וֹן גַּלֵּיהֶ֗ם
וַהֲמ֥וֹן לְאֻמִּֽים׃
ט וַיִּ֤ירְא֨וּ ׀ יֹשְׁבֵ֣י קְ֭צָוֺת מֵאוֹתֹתֶ֑יךָ
מ֤וֹצָֽאֵי־בֹ֖קֶר וָעֶ֣רֶב תַּרְנִֽין׃
י פָּ֤קַֽדְתָּ־הָאָ֨רֶץ וַתְּשֹׁ֪קְﬞקֶ֡הָ רַבַּ֬ת תַּעְשְׁרֶ֗נָּה
פֶּ֣לֶג אֱ֭לֹהִים מָ֣לֵא מָ֑יִם
תָּכִ֥ין דְּ֝גָנָ֗ם כִּי־כֵ֥ן תְּכִינֶֽהָ׃
יא תְּלָמֶ֣יהָ רַ֭וֵּה נַחֵ֣ת גְּדוּדֶ֑הָ
בִּרְבִיבִ֥ים תְּ֝מֹגְﬞגֶ֗נָּה צִמְחָ֥הּ תְּבָרֵֽךְ׃
יב עִ֭טַּרְתָּ שְׁנַ֣ת טוֹבָתֶ֑ךָ
וּ֝מַעְגָּלֶ֗יךָ יִרְעֲפ֥וּן דָּֽשֶׁן׃
יג יִ֭רְעֲפוּ נְא֣וֹת מִדְבָּ֑ר
וְ֝גִ֗יל גְּבָע֥וֹת תַּחְגֹּֽרְנָה׃
יד לָבְשׁ֬וּ כָרִ֨ים ׀ הַצֹּ֗אן
וַעֲמָקִ֥ים יַֽעַטְפוּ־בָ֑ר
יִ֝תְרוֹעֲע֗וּ אַף־יָשִֽׁירוּ׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א למנצח מזמור לדוד שיר
ב לך דמיה תהלה אלהים בציון ולך ישלם נדר
ג שמע תפלה עדיך כל בשר יבאו
ד דברי עונת גברו מני פשעינו אתה תכפרם
ה אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך נשבעה בטוב ביתך קדש היכלך
ו נוראות בצדק תעננו אלהי ישענו מבטח כל קצוי ארץ וים רחקים
ז מכין הרים בכחו נאזר בגבורה
ח משביח שאון ימים שאון גליהם והמון לאמים
ט וייראו ישבי קצות מאותתיך מוצאי בקר וערב תרנין
י פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה פלג אלהים מלא מים תכין דגנם כי כן תכינה
יא תלמיה רוה נחת גדודיה ברביבים תמגגנה צמחה תברך
יב עטרת שנת טובתך ומעגליך ירעפון דשן
יג ירעפו נאות מדבר וגיל גבעות תחגרנה
יד לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו
א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד שִׁיר.
ב לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן וּלְךָ יְשֻׁלַּם נֶדֶר.
ג שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ.
ד דִּבְרֵי עֲוֹנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם.
ה אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ.
ו נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים.
ז מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה.
ח מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם וַהֲמוֹן לְאֻמִּים.
ט וַיִּירְאוּ יֹשְׁבֵי קְצָוֺת מֵאוֹתֹתֶיךָ מוֹצָאֵי בֹקֶר וָעֶרֶב תַּרְנִין.
י פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם תָּכִין דְּגָנָם כִּי כֵן תְּכִינֶהָ.
יא תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ.
יב עִטַּרְתָּ שְׁנַת טוֹבָתֶךָ וּמַעְגָּלֶיךָ יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן.
יג יִרְעֲפוּ נְאוֹת מִדְבָּר וְגִיל גְּבָעוֹת תַּחְגֹּרְנָה.
יד לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ.
(א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד שִׁיר.
(ב) לְךָ דֻמִיָּה תְהִלָּה אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן וּלְךָ יְשֻׁלַּם נֶדֶר.
(ג) שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ.
(ד) דִּבְרֵי עֲוֹנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי פְּשָׁעֵינוּ אַתָּה תְכַפְּרֵם.
(ה) אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ.
(ו) נוֹרָאוֹת בְּצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם רְחֹקִים.
(ז) מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ נֶאְזָר בִּגְבוּרָה.
(ח) מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם וַהֲמוֹן לְאֻמִּים.
(ט) וַיִּירְאוּ יֹשְׁבֵי קְצָוֺת מֵאוֹתֹתֶיךָ מוֹצָאֵי בֹקֶר וָעֶרֶב תַּרְנִין.
(י) פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ רַבַּת תַּעְשְׁרֶנָּה פֶּלֶג אֱלֹהִים מָלֵא מָיִם תָּכִין דְּגָנָם כִּי כֵן תְּכִינֶהָ.
(יא) תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ.
(יב) עִטַּרְתָּ שְׁנַת טוֹבָתֶךָ וּמַעְגָּלֶיךָ יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן.
(יג) יִרְעֲפוּ נְאוֹת מִדְבָּר וְגִיל גְּבָעוֹת תַּחְגֹּרְנָה.
(יד) לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ.
א לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד, שִׁיר:
- ב לְךָ דֻמִיָּה מצפה תְהִלָּה, אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן, וּלְךָ יְשֻׁלַּם נֶדֶר.
- ג שֹׁמֵעַ תְּפִלָּה, עָדֶיךָ אליך כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ.
- ד דִּבְרֵי עֲוֺנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי חזקו ממני (אין בי כח לפרט את כל חטאי), פְּשָׁעֵינוּ - אַתָּה תְכַפְּרֵם.
- ה אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב, יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ. נִשְׂבְּעָה אנא השביע אותנו בְּטוּב מהאוכל המובחר שב- בֵּיתֶךָ, קְדֹשׁ הֵיכָלֶךָ שהוא היכלך הקדוש.
- ו נוֹרָאוֹת נפלאות גדולות בְּצֶדֶק לפי מידת צידקך תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, מִבְטָח כָּל קַצְוֵי אֶרֶץ וְיָם וקצוות הים ה- רְחֹקִים.
- ז מֵכִין הָרִים בְּכֹחוֹ, נֶאְזָר בִּגְבוּרָה לובש חגורה העשויה מגבורתך.
- ח מַשְׁבִּיחַ משקיט שְׁאוֹן יַמִּים, שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם, וַהֲמוֹן לְאֻמִּים וכן משקיט את הרעש שעושים בני האדם.
- ט וַיִּירְאוּ יֹשְׁבֵי קְצָוֺת מֵאוֹתֹתֶיךָ מהתגלותך בכוחות הטבע , מוֹצָאֵי בֹקֶר וָעֶרֶב את השוכנים ליד הפתחים בהם השמש כביכול עוברת כשהיא זורחת ושוקעת תַּרְנִין.
- י פָּקַדְתָּ הָאָרֶץ וַתְּשֹׁקְקֶהָ ומילאת אותה במים, רַבַּת במידה רבה תַּעְשְׁרֶנָּה, פֶּלֶג אֱלֹהִים העשרת אותה בנחלים גדולים מָלֵא מָיִם, תָּכִין דְּגָנָם את לחמם של יושבי הארץ, כִּי כֵן אכן תְּכִינֶהָ.
- יא תְּלָמֶיהָ את חריצי האדמה שיוצרת המחרשה רַוֵּה, נַחֵת גְּדוּדֶיהָ ישר את הגבשושיות שבקרקע על ידי גשם שיפורר אותם, בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה בגשמים תמיס את הקרקע, צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ.
- יב עִטַּרְתָּ שְׁנַת טוֹבָתֶךָ את השנה הטובה שנתת לנו, וּמַעְגָּלֶיךָ שבילי ארץ ישראל יִרְעֲפוּן דָּשֶׁן יטיפו שמן, ימלאו עצים מניבים.
- יג יִרְעֲפוּ נְאוֹת מִדְבָּר מקומות המרעה שבמדבר, וְגִיל - גְּבָעוֹת תַּחְגֹּרְנָה מסביב לגבעות תהיה חגורה של גיל, של צמחים המביאים שמחה.
- יד לָבְשׁוּ כָרִים שדות המרעה הַצֹּאן צאן רב, כך שיראה כאילו הגבעות לובשות אותן, וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יתעטפו בתבואה, יִתְרוֹעֲעוּ ישמיעו קולות תרועה אַף יָשִׁירוּ.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק:
