קטגוריה:תהלים נח יא
ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
יִשְׂמַ֣ח צַ֭דִּיק כִּי־חָזָ֣ה נָקָ֑ם
פְּעָמָ֥יו יִ֝רְחַ֗ץ בְּדַ֣ם הָרָשָֽׁע׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
יִשְׂמַ֣ח צַ֭דִּיק כִּי־חָזָ֣ה נָקָ֑ם פְּעָמָ֥י/ו יִ֝רְחַ֗ץ בְּ/דַ֣ם הָ/רָשָֽׁע׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
מלבי"ם (כל הפרק)
"ישמח צדיק" כי "חזה נקם", המליץ יצייר את "הנקם" כעצם מופשט חי, שהוא הורג את הרשע, ואחר שהרג אותו אז הנקם ירחץ את פעמיו בדמו, ועז"א הצדיק יחזה, איך שהנקם הוא ירחץ את פעמיו בדם של הרשע, (ועז"א לשון חזה כי הנקם הוא עצם הגיוני שאין רואים אותו בעין רק במחזה הלב):
ביאור המילות
"חזה נקם". יש הבדל בין ראה ובין חזה, שראה הוא בעין, וחזה הוא מה שחוזה ברוח ובלב, כמ"ש ישעיה (ל' י') ובכ"מ, ועל עצמיים הגיונים ראוי לבא מלת חזה, ופה בא הנקם כעצם מופשט, והצדיק חוזה אותו במחזה הלב, איך ירחץ פעמיו בדם הרשע אשר הרג:
הצדיק שמח כשהוא רואה שה' שופט את הרשעים
(תהלים נח יא): "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם, פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע"
מדוע הצדיק מתנהג בצורה כל-כך ברברית ואכזרית - "רוקד על הדם"?! האם אין לו שום רגש של רחמים וצער על הדם שנשפך?!
נראה שהתשובה כתובה בפסוק הבא:
(תהלים נח יב): "ויאמר אדם 'אך פרי לצדיק, אך יש אלהים שפטים בארץ!'"
עיקר השמחה של הצדיק בפסוק זה אינו על מפלת הרשע, אלא על התוצאה הרוחנית של מפלה זו - הצדיק שמח, שהאנשים הרואים את הנקמה, מבינים שיש צדק בארץ - בין אם הכוונה לצדק שה' עושה, או לצדק שעושים השופטים האנושיים.
לשמחה זו יש מקום, רק כאשר מותו של הרשע בא באופן המעיד על התערבות א-להית, או לאחר משפט צדק, ולא כאשר הוא מת מוות טבעי כדרך כל בשר.
דבר דומה כתב מהר"ל על ההבדל בין "באבוד רשעים רינה" לבין "בנפול אויבך אל תשמח": " "והא דכתיב באבוד רשעים רינה - היינו היכי שבא האבוד בשביל הרשעות, שהיו דנין אותו בית-דין למיתה בשביל רשעותו, כדי לסלק הרשעות מן העולם, אבל אם לא היה משום הרשעות רק נפילה אחרת הגיע לרשע - אסור לשמוח" " (ספר דרך חיים, פרק ד משנה כ) .
אמנם הרב משה צוריאל הקשה על דבריו וכתב: " "יש קושיא חזקה נגד דבריו. הרי בסנהדרין (לט ע"ב) אמרו זאת על אחאב, והוא מת במלחמת ישראל נגד אויביו, ולא מחמת בית דין?!" "; אך אין זו קושיה כלל, כי מותו של אחאב נחזה מראש ע"י הנביא מיכיהו בן ימלה, שאמר "אם שוב תשוב בשלום לא דיבר ה' בי", ואמר "שמעו עמים כולם"; הנביא למעשה גזר עליו גזר דין מוות בפומבי (ראו שמחות ניצחון בתנ"ך ).
וייתכן שהפסוק מתייחס דווקא לצדיק - שעיקר מהותו היא עשיית הצדק : הצדיק שמח כשהוא רואה שנעשה צדק ברשעים, אך החכם אינו שמח כי הוא חושב על האפשרות האחרת - האפשרות שהרשע היה חוזר בתשובה ואז המצב היה טוב יותר.
לעיון נוסף
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-03-01.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "תהלים נח יא"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.