מ"ג תהלים נח יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים נח · יב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אדם אך פרי לצדיק אך יש אלהים שפטים בארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיֹאמַר אָדָם אַךְ פְּרִי לַצַּדִּיק אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיֹאמַ֣ר אָ֭דָם אַךְ־פְּרִ֣י לַצַּדִּ֑יק
  אַ֥ךְ יֵשׁ־אֱ֝לֹהִ֗ים שֹׁפְטִ֥ים בָּאָֽרֶץ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר אדם אך פרי לצדיק" - ואז יאמרו הבריות ודאי יש פירות ותשלום שכר במעשה הצדיקים שנקם הקב"ה נקמתם

"יש אלהים" - דיין שופט רשעים בארץ

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויאמר", והנקם יאמר אל הצדיק ובני אדם העומדים שם, יאמר להם "אדם" אתה אדם, ראה כי "אך פרי לצדיק", שיש שכר טוב לצדיק, וכן ראה כי "יש אלהים שופטים בארץ" לשלם לעושי רע כרעתו, כי ממה שיראו עונש הרשע ואיך ה' רב ריב הצדיק מידו, יכירו כולם שיש אלהים משגיח, ושיש שכר ועונש:

ביאור המילות

"ויאמר אדם". הוא שם הקריאה, הנקם יאמר אתה אדם! כי כשידבר עצם שאינו אדם אל האדם קוראהו בשם אדם, כמו שקרא ליחזקאל בן אדם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויאמר אדם" - אז יאמר כל אדם אך סוף הדבר הוא אשר יש פרי ותשלום גמול לצדיק ויש אלהים שופטים לשפוט את הרשע כרשעתו ואם ייטיב לו בראשיתו אך סוף הדבר לקבל גמול