מ"ג במדבר לא ב
<< · מ"ג במדבר לא · ב · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נְקֹ֗ם נִקְמַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֖ת הַמִּדְיָנִ֑ים אַחַ֖ר תֵּאָסֵ֥ף אֶל־עַמֶּֽיךָ׃
תרגום
| אונקלוס: | אִתְפְּרַע פּוּרְעָנוּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן מִדְיַנָאֵי בָּתַר כֵּן תִּתְכְּנֵישׁ לְעַמָּךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אִתְפְּרַע פּוּרְעָנוּת בְּנֵי יִשְרָאֵל מִן מִדְיָנָאֵי וּמִן בָּתַר כְּדֵין תִּתְכְּנֵשׁ לְעַמָךְ: |
רש"י (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
מדרש ספרי (כל הפרק)
נקום נקמת - להודיע שבחן של ישראל, שאין נפטרים מן העולם עד שהם מנקמים נקמת שהיא נקמת מי שאמר והיה העולם:
מאת המדינים - והרי מואבים היו תחילה לדבר, שנאמר במדבר כב וילכו זקני מואב וזקני מדין! - מימיהם לא עשו שלום זה עם זה, וכשבאו להלחם עם ישראל עשו שלום זה עם זה - ונלחמו עם ישראל. משל למה הדבר דומה? לשני כלבים שהיו בעדר, והיו צווחים זה עם זה. בא זאב לטול טלה מן העדר, והיה אחד מהם מתגרה כנגדו. אמר חבירו: אם איני הולך ומסייעו עכשיו - הורגו, ותוכף עלי והורגני! - עשו שלום זה עם זה ונלחמו עם הזאב. כך מואב ומדין, מימיהם לא עשו שלום זה עם זה, שנאמר בראשית לו לה "אשר הכה (לפנינו: המכה) את מדין"; וכשבאו להלחם עם ישראל - עשו שלום זה עם זה ונלחמו עם ישראל.
מאת המדיינים - שהיו מדיינים עם ישראל. מאת המדיינים שהיו מתיעצים על ישראל:
אחר תאסף אל עמיך - מגיד שמיתתו של משה מעכבת למלחמת מדין, ואע"פ כן הלך וישב ועשה בשמחה, שנאמר וידבר משה אל העם לאמר החלצו; אין החלצו אלא איזדרזו שנאמר דברים ג חלוצים תעברו: