יְפֵה נוֹף גובה (הר קודשו מתהדר בגובהו), מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ כל אנשי הארץ שמחים לראותו, הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן הר המוריה, השוכן צפונית לעיר דוד, קִרְיַת מֶלֶךְ רָב עיר הראויה למלך גדול.
עם טעמים:
יְפֵ֥ה נוֹף֮ מְשׂ֢וֹשׂ כׇּל־הָ֫אָ֥רֶץ הַר־צִ֭יּוֹן יַרְכְּתֵ֣י צָפ֑וֹן קִ֝רְיַ֗ת מֶ֣לֶךְ רָֽב׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
"יפה נוף" - עיר שהוא נוף יפה לשון נוף של אילן דבר אחר כלת של יופי שכן קורין בכרכי הים לכלה ננפי ומנחם חברו כמו שלשת הנפת קונטריא"ה בלע"ז (יהושע יז) אבל דונש פתר אותו לשון נוף של אילן ונקרא הר ציון יפה נוף כי הוא הר הזתים (סא"א)
"משוש כל הארץ" - ומה היא משוש ירכתי צפון אנגלא"ש בלע"ז ירך המזבח צפונה ששם שוחטין חטאות ואשמות ומי שהיה עצב על עבירות שבידו מביא חטאות ואשמות ומתכפר לו והוא יוצא משם שמח ועל ידי הקרבנות טובה באה
"יפה", הגם שהר ציון י"ל כל המעלות, שהוא מצד עצמו "יפה נוף", שהאקלים שההר שוכן בו הוא יפה מאד, וגם הוא "משוש כל הארץ", וגם הוא "קרית מלך רב", ששם עיר הבירה של מלך גדול, בכ"ז כל אלה המעלות אינם המשגב והתוקף של המקום ההוא, רק מה.
