המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ותשא בריתי" - את דברי התורה הנתונה בברית תשא לבד על פיך לדבר בהם מן השפה ולחוץ ובלא לב תדבר
"ולרשע" - אבל לרשע שאינו מתודה על פשעיו בעת הבאת הקרבן ולא שב מהם אליו יאמר אלהים מה לך לספר חוקי ר"ל לעשות מצוה מבלי כוונת הלב כאשר יספר האדם ספורי דברים מבלי כוונה מכוונת
"ולרשע" עפ"ז "יאמר אלהים אל הרשע" החושב שישחד את ה' בקרבנותיו שמרבה להביא, "מה לך לספר חקי", הנה ה' צוה חקים שהם מצות שאין להם טעם כמו מצות הקרבנות, ומצות שכליות שטעמם ידוע כמו על הגניבה והניאוף ולשון הרע והוצאת דבה וכדומה, ואתה המרשיע במצות השכליות "תספר חקי" במה שאתה מביא קרבנות שהם חקים, ובזה "תשא בריתי עלי פיך", כאילו בעבור זה כרתי אתך ברית לאהבה אותך, כמ"ש כורתי בריתי עלי זבח:
