מ"ג תהלים נ טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים נ · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי וַתִּשָּׂא בְרִיתִי עֲלֵי פִיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלָ֤רָשָׁ֨ע ׀ אָ֘מַ֤ר אֱלֹהִ֗ים
  מַה־לְּ֭ךָ לְסַפֵּ֣ר חֻקָּ֑י
    וַתִּשָּׂ֖א בְרִיתִ֣י עֲלֵי־פִֽיךָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותשא בריתי" - תורתי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ולרשע" עפ"ז "יאמר אלהים אל הרשע" החושב שישחד את ה' בקרבנותיו שמרבה להביא, "מה לך לספר חקי", הנה ה' צוה חקים שהם מצות שאין להם טעם כמו מצות הקרבנות, ומצות שכליות שטעמם ידוע כמו על הגניבה והניאוף ולשון הרע והוצאת דבה וכדומה, ואתה המרשיע במצות השכליות "תספר חקי" במה שאתה מביא קרבנות שהם חקים, ובזה "תשא בריתי עלי פיך", כאילו בעבור זה כרתי אתך ברית לאהבה אותך, כמ"ש כורתי בריתי עלי זבח:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותשא בריתי" - את דברי התורה הנתונה בברית תשא לבד על פיך לדבר בהם מן השפה ולחוץ ובלא לב תדבר

"ולרשע" - אבל לרשע שאינו מתודה על פשעיו בעת הבאת הקרבן ולא שב מהם אליו יאמר אלהים מה לך לספר חוקי ר"ל לעשות מצוה מבלי כוונת הלב כאשר יספר האדם ספורי דברים מבלי כוונה מכוונת

<< · מ"ג תהלים · נ · טז · >>