קטגוריה:שמואל ב יג לט

אחרי שאבשלום בן דוד רצח את אמנון אחיו, הוא ברח אל תלמי מלך גשור. בסוף הפרק נאמר:

(שמואל ב יג לט): "ותכל דוד המלך לצאת אל אבשלום, כי נחם על אמנון כי מת"

1. הפירוש המקובל הוא שדוד מאד התגעגע אל אבשלום: "ותכל דוד" = כלתה נפשו של דוד, הוא השתוקק ורצה לצאת ולפגוש אותו, כי הוא כבר ניחם ונרגע מהאבל על מותו של אמנון.

אבל הפירוש הזה יוצר כמה בעיות בהבנה של הפרק הבא - שמואל ב יד:

• הסיפור של האישה התקועית בפרק יד לא מתאים, כי בסיפור שלה המשפחה (שמקבילה לדוד) רוצה להרוג את הרוצח, ולא מתגעגעת אליו.
  • אפשר לענות לכך שכאן יש רק הוכחה שיואב חשב שדוד רוצה להרוג את אבשלום, אבל לא בטוח שיואב צדק.
• אם דוד כל-כך התגעגע לאבשלום, אז למה כשאבשלום חזר, דוד בכלל לא רצה לראות אותו?! (שמואל ב יד כד).

2. לכן נראה לי, כפירוש מלבי"ם, שפירוש המילה "ותכל" הוא "מנעה", כמו בדברי דוד לאביגיל (שמואל א כה לג): "וברוך טעמך וברוכה את, אשר כלתני היום הזה מבוא בדמים והשע ידי לי" = מנעת אותי מלבוא בדמים ולהרוג את נבל.

דוד לא סלח לאבשלום: הוא רצה לצאת לגשור כדי לתפוס את אבשלום ולהרוג אותו.

הפסוק שלנו מתפרש כך:

"ותכל (כלאה מישהי [המלבי"ם מציע את מעכה או תמר] את) דוד המלך (מ)לצאת אל אבשלום, כי (בגלל שהיא ראתה שיש הזדמנות לשכנע את דוד שלא לתקוף את אבשלום, כי ראתה שהוא) נחם על אמנון כי מת".

אישה אחת מנעה מדוד לצאת אל אבשלום - כי הצליחה לגרום לו להינחם (או הבחינה בכך שהוא התנחם) ולהירגע מהאבל על מותו של אמנון.

איזו אישה? יתכן שהכוונה כאן לאישה התקועית שסיפורה מובא בפרק הבא.

פרק יד מסביר איך בדיוק קרה הדבר - איך בדיוק הצליחה האישה החכמה מתקוע למנוע מדוד להרוג את אבשלום; ראו פרשת האישה התקועית.

שתי נשים חכמות מנעו מדוד לשפוך דמים:

• אביגיל מנעה ממנו להרוג את נבל - "אשר כלתני היום הזה מבוא בדמים",
• והאישה התקועית החכמה מנעה מדוד להרוג את אבשלום - "ותכל דוד המלך לצאת אל אבשלום".

ראו גם: השקפות העולם השונות של דוד ויואב.

3. הסבר נוסף לפסוק זה יכול להיות ע"פ "אין מוקדם ומאוחר בתורה", שפסוק זה מקומו לאחר המסופר בפרק הבא. כלומר: בשלב שאנו נמצאים בו דוד רוצה להרוג את אבשלום, אך לאחר כל מעשה האישה התקועית, נפשו של דוד כלתה "לצאת אל אבשלום, כי נחם על אמנון כי מת".