לדלג לתוכן

מ"ג שמואל ב יג לט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ותכל דוד המלך לצאת אל אבשלום כי נחם על אמנון כי מת.

מנוקד:
וַתְּכַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ לָצֵאת אֶל אַבְשָׁלוֹם כִּי נִחַם עַל אַמְנוֹן כִּי מֵת.

עם טעמים:
וַתְּכַל֙ דָּוִ֣ד הַמֶּ֔לֶךְ לָצֵ֖את אֶל־אַבְשָׁל֑וֹם כִּי־נִחַ֥ם עַל־אַמְנ֖וֹן כִּי־מֵֽת׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותכל דוד" - הרי זה מקרא קצר ותכל נפש דוד וכן תרגם יונתן וחמידת נפשא דדוד כמו (תהלים פד ג) נכספה וגם כלתה לשון תאוה כי נחם על אמנון קבל תנחומין

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ותכל דוד" - תחסר מלת נפש ולזה אמר בלשון נקבה שעל הנפש ידבר כאלו אמר ותכל נפש דוד 

מצודת דוד

"כי נחם" - אף שהתאבל עליו כל הימים מכל מקום קבל עליו תנחומין מה כי מת הוא ונגזר לקבל תנחומין על המתים (סוף מסכת סופרים בראשית רבה פד כא)

"ותכל דוד" - כלתה נפש דוד לצאת בעבור אבשלום והוא ענין תאוה וחשק אל הדבר כמו (תהלים קיט פא) כלתה לתשועתך נפשי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (לט) מ"ש ותכל דוד, הוא זר בלשון כמבואר: