המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
(ט) "רגלי חסידיו ישמר". אחר שאין קיום לשום נמצא בעולם בעצמו רק ע"י השגחתו ושמירתו אותו, א"כ החסידים שהם משומרים מאת השגחתו יש להם קיום ולא ימעדו אשורם: "ורשעים". אשר אינם מושגחים מאתו: "בחשך ידמו". תדמה במליצה את ההשגחה לנר מאיר אשר ביד השומר, והצדיקים לא לבד כי הולכים לאור הנר שהוא אור התורה והמצוה, כי גם ה' ישמור רגלם מלכד, "והרשעים" שמתרחקים מן השומר ומן האור אשר בידו להאיר מחשכיהם, "ידמו מעצמם בחשכה", אשר בה יתהלכו (וכמו שבאר זאת במורה נבוכים ח"ג פנ"א, כי ההשגחה נמשכת אחר השכל עיין שם) ולא מאת ה' בא השינוי הזה, רק מאת ההולכים לאורו או המתרחקים מאור ה' לשכון בערפל, וע"ז אמרה "כי לא בכח יגבר איש", שאין לשום יש ונמצא כח עצמי אשר בו יגבר, כי כח כל איש ונמצא הוא מושפע בכל רגע מאת בעל היכולת ובעל הכחות כולם, ועת יפסק השפע מעליו כמעט רגע יופסק כח האיש והיש ההוא מעצמו:
