רש"ש על המשנה/פסחים/ה
רש"ש על המשנה מסכת פסחים פרק ה
<< · רש"ש על המשנה · מסכת פסחים · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
א
[עריכה]במשנה בין בחול בין בשבת הן בין לאביי בין לרבא בפי' פלוגתת רי"ש ור"ע לקמן בגמ' הרבותא היא בבין השני וכי"ב הרבה במשנה וגמ'. וזה דלא כמו שהבאתי (בברכות נ') בשם הסמ"ע ובריש הוריות בגמ' על הא דתנן בין שעשו ועשה עמהן כו'. מוכח דיותר מסתבר לינקוט הרבותא בהשני (ובשבת ק"ח ב') במשנה אר"י וה"ה הלמי בין מרובה ובין מועט ובגמ' אבע"ל ר"י לאסור או להתיר ועמש"כ עוד בזה (שם קנ"ה):
ה
[עריכה]במשנה ובידיהם בזיכי כו'. הן בכ"מ איתא מזרקות לקבלת הדם. ואולי הכא מפני שלא היו להם שוליים רחבים קוראן בזיכין שכן דרך הכף עי' כלים פ' בתרא מ"ב ובזיכי לבונה אע"ג דה"ל שוליים יתכן שמלאכתם היה כעין כף בעגול ארוך: שם שורה. שכולה כסף כסף. ושורה שכולה זהב זהב כ"ה כוונת המשנה כאשר הפסקתיה: משנה ז בתו"ח על הרע"ב ד"ה קראו את ההלל. וי"ל כיון כשקוראין ההלל כו' נ"ב כ"כ הש"ל. ובאמת לא הרע"ב לבדו פי' כן כ"א גם רש"י פי' כאן שהכתות היו קורין. וכ"פ רש"י בסוכה (נ"ד רע"ב) ושם השיגו בתוס' עליו מהתוספתא. אך יש להעיר שהרע"ב בעצמו בפ"ב דערכין (מ"ג) כתב הלשון. והיו הלוים משוררים בפה את ההלל כו' ע"כ וחידוש על הרמ"ז והב"ד והש"ל שלא הזכירוהו:
ח
[עריכה]בתוס' רע"א אות כ' ד"ה במחילת כתה"ק אשתמיטתיה כו'. נ"ב כ"כ הרמ"ז ועי' בש"ל וכן העיר בספר מחנה ראובן. מהגרמ"ש:
י
[עריכה]במשנה והשלישית במקומה עומדת. לכאורה קשה כיון דהשלישית נשארה במקומה יכלה הראשונה לשבת בחיל ושניה בעזרת נשים ויש לומר דבשעה שיצאה הראשונה היתה אז כת הב' עומדת הכן בע"נ והג' בחיל לכן הוכרחה לשוב עד הר הבית וכן בשובת השניה מצאה אז השלישית בע"נ לכן היתה מוכרחת לשוב עד החיל: בתוי"ט ד"ה והוצא כו' והרב שכתב כו' ובפסח נאמר האליה כו'. ל"ד דבפסח עצמו לא כתיב אימורין כלל ולקמן יליף ריה"ג מן ואת חלבם תקטיר דכתיב גבי בכור ולקמן צ"ו ב' יליף עוד מקרא אחר לאליה: