"צרי יהודה ובנימין" - הם העכו"ם אשר הושיב סנחריב בא"י כמו שנאמר (מלכים ב' י"ז) ויבא מלך אשור מבבל ומכותה ומעוה ומחמת ומספרוים ויושב אותם בערי שומרון תחת בני ישראל
"ויאמרו נבנה עמכם" - היו אומרים כך למען תתבטל מלאכת הבית על ידיהם שלא לבנות עוד
"מימי אסר חדון מלך אשור" - בנו של סנחריב שלאחר שסנחריב הושיבם שם הרגוהו אדרמלך ושראצר בניו וימלוך אסר חדון בנו תחתיו שנאמר (ישעיהו ל"ו) ויהי הוא משתחוה בית נסרוך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכוהו בחרב וגו' וימלך אסר חדון בנו תחתיו
"וסוכרים" - כתיב בסמ"ך ופתרונו כאלו כתוב בשי"ן שהיו שוכרים יועצים כדי לבטל המלאכה
"כל ימי" - מלכות כורש ומלכות אחשורוש אשר מלך אחר כורש עד שנת שתים לדריוש שמלך אחר אחשורוש היתה המלאכה בטלה
"ובימי ארתחששתא" - הוא כורש מלך פרס מנין אותיות של כורש עולה למנין אותיות דריוש וכן שנינו במסכת ר"ה הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחששתא כורש על שם שמלך כשר היה ארתחששתא על שם המלכות ובסדר עולם מצאתי דריוש הוא ארתחששתא וכל המלכות כולה נקראת ארתחששתא וכו'
"רחום בעל טעם" - רחום היה מזכיר ובעל דברים לסדר המכתב
"ושמשי ספרא" - ושמשי היה סופר הוא שמשי בנו של המן וכן דרך המקרא להזכיר סופר ומזכיר שניהם ביחד לפי שהם זקוקים זה לזה הא' מסדר ומזכירו והסופר כותב שנאמר (מלכים א ד') אליחרף ואחיה בני שישא סופרים יהושפט בן אחילוד המזכיר ובמקום אחר נאמר ויבא אליקים בן חלקיהו וגו' (שם ב י"ח) ושבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר
"כתבו אגרא" - הללו שניהם רחום ושמשי כתבו האגרת כאשר צוה אליהם מתרדת וטבאל וכולם היו מיושבים בערי שומרון
"על ירושלים" - על אודות בנין ב"ה אשר בירושלים
"כנמא" - כאשר נאמר והוא דוגמת לשון גמרא כדבעינן למימר קמן
"עבדך אנש עבר נהרא וכענת" - עבדיך הם אנשי עבר הנהר ואנשי כענת כל עכו"ם המנויות כאן נכללות בכלל זה שכולן היו לצד א"י שהוא עבר הנהר לאותם השוכנים בבבל וזהו תחלת המכתב עבדיך אנש עבר נהרה וגו' עד לא איתי לך
"כען כל קבל די מלח היכלא מלחנא" - עתה כל כנגד דבר זה אשר חורבן ההיכל אנו רוצים להחריב די מלח ל' חורבן ושממון כמו ארץ מלחה ולא תשב מלחנא אנו רוצים לסתור ולהחריב
"וערות מלכא" - ובזיון המלך
"לא אריך" - אינו הגון לנו לראות אריך הגון כמו אריך או לא אריך במסכת סוכה
"שים טעם" - ומאתי היתה שימת דבר ציווי אשר צויתי
"ובקרו והשכחו" - ובדקו בספר הזכרונות המלכים ומצאו כתוב אשר העיר הזאת מימות העולם היתה מתנשאת ומתרוממת על כל מלכי העכו"ם ומרד וסרבנות היו עושים בה למרוד במלכי העכו"ם
"ומלכין תקיפין" - ומלכים חזקים היו בירושלים שהיו מושלים ושליטים בכל עבר הנהר של צד א"י כמו שנאמר בשלמה כי הוא רודה בכל עבר הנהר וגו' (מלכים א ד')
"ומסים" - וכסף גולגולת היה נתון להם שהיו העכו"ם מעלין להם מס
"כען שימו טעם" - עתה שימו דבר להכריז בארץ לבטל אנשים הללו בני ישראל מן הבנין והעיר הזאת ירושלים לא תבנה עד אשר ממני יושם הדבר לבנות העיר על דעתי ורשותי
"באדין" - אז היתה בטלה מלאכת בנין בית אלהים אשר בירושלים עד שנת שתים לדריוש מלך פרס שאחר כורש מלך אחשורוש שלקח אסתר ואחר אחשורוש מלך דריוש בנו של אחשורוש שהוא בן אסתר ומשנת אחת לכורש מלך פרס עד שנת שתים לדריוש י"ח שנה שהשלימו שבעים שנה לחרבות ירושלים שהרי מחורבן הבית שגלה צדקיהו עד שנת אחת לכורש חמשים ושתים שנה כמפורש בסדר עולם וי"ח שנה משנת א' לכורש עד שנת שתים לדריוש נמצאו שבעים שנה שלימים ובשנת שתים לדריוש התחילו לבנות הבנין עד שגמרוהו
