רש"י על עזרא ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"צרי יהודה ובנימין" - הם העכו"ם אשר הושיב סנחריב בא"י כמו שנאמר (מלכים ב' י"ז) ויבא מלך אשור מבבל ומכותה ומעוה ומחמת ומספרוים ויושב אותם בערי שומרון תחת בני ישראל

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויאמרו נבנה עמכם" - היו אומרים כך למען תתבטל מלאכת הבית על ידיהם שלא לבנות עוד "מימי אסר חדון מלך אשור" - בנו של סנחריב שלאחר שסנחריב הושיבם שם הרגוהו אדרמלך ושראצר בניו וימלוך אסר חדון בנו תחתיו שנאמר (ישעיהו ל"ו) ויהי הוא משתחוה בית נסרוך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכוהו בחרב וגו' וימלך אסר חדון בנו תחתיו

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי אנחנו" - אלא אנחנו לבדנו נבנה כי זה משמש במקום אלא

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עם הארץ" - הם צרי יהודה ובנימין

"מרפים" - לבטלם ממלאכתם

"לבנות" - כמו מלבנות וכן עד כי חדל לספור

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וסוכרים" - כתיב בסמ"ך ופתרונו כאלו כתוב בשי"ן שהיו שוכרים יועצים כדי לבטל המלאכה "כל ימי" - מלכות כורש ומלכות אחשורוש אשר מלך אחר כורש עד שנת שתים לדריוש שמלך אחר אחשורוש היתה המלאכה בטלה

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ובמלכות אחשורוש" - שמלך אחר כורש הוא אחשורוש שלקח אסתר

"כתבו שטנה" - שלא לבנות בית המקדש

"על יושבי יהודה וירושלים" - להלשינם ולקנתרם שלא יבנו הבית

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ובימי ארתחששתא" - הוא כורש מלך פרס מנין אותיות של כורש עולה למנין אותיות דריוש וכן שנינו במסכת ר"ה הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחששתא כורש על שם שמלך כשר היה ארתחששתא על שם המלכות ובסדר עולם מצאתי דריוש הוא ארתחששתא וכל המלכות כולה נקראת ארתחששתא וכו'

"כתב בשלם" - כתב מכתבו בדברים של שלום

"מתרדת טבאל" - שם אדם הוא מצרי יהודה ובנימין

"ושאר כנותיו" - חברותיו וסיעותיו

"על ארתחששתא" - אל ארתחששתא

"וכתב הנשתון" - וכתב האגרת

"כתוב ארמית" - באותיות ארמית

"ומתורגם ארמית" - המכתב היה מפורש בל' ארמית

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רחום בעל טעם" - רחום היה מזכיר ובעל דברים לסדר המכתב

"ושמשי ספרא" - ושמשי היה סופר הוא שמשי בנו של המן וכן דרך המקרא להזכיר סופר ומזכיר שניהם ביחד לפי שהם זקוקים זה לזה הא' מסדר ומזכירו והסופר כותב שנאמר (מלכים א ד') אליחרף ואחיה בני שישא סופרים יהושפט בן אחילוד המזכיר ובמקום אחר נאמר ויבא אליקים בן חלקיהו וגו' (שם ב י"ח) ושבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר

"כתבו אגרא" - הללו שניהם רחום ושמשי כתבו האגרת כאשר צוה אליהם מתרדת וטבאל וכולם היו מיושבים בערי שומרון

"על ירושלים" - על אודות בנין ב"ה אשר בירושלים

"כנמא" - כאשר נאמר והוא דוגמת לשון גמרא כדבעינן למימר קמן

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אדין" - אז

"רחום" - שם אדם

"בעל טעם" - מזכיר ובעל דברים

"ושאר כנותהון" - ושאר סיעותיהם

"דיניא וארפסתכיא וגו'" - הללו כולם שמות של עכו"ם שהושיב סנחריב בערי שומרון

"אפרסיא" - הם פרסיים שהושיב סנחריב בערי שומרון

"ארכוי" - הם בני ארך שנאמר וארך ואכד וכלנה (בראשית י')

"בבליא" - הם בני בבל

"שושנכיא" - בני שושן הבירה

"עלמיא" - בני עילם מכל העכו"ם הללו הושיב סנחריב בא"י וכולן היו משיבין ומסכימים בשליחות המכתב זה

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושאר אומיא" - ושאר העכו"ם אשר הגלה סנחרב כולם הסכימו

"אסנפר" - סנחריב

"רבא ויקירא" - שהיה מלך גדול ומכובד שנאמר כה אמר המלך הגדול מלך אשור (ישעיהו ל"ו)

"והותב המו" - הושיב אותם

"בקריה די שמרין" - בערים אשר סביבות שומרון

"ושאר עבר נהרה" - ושאר העכו"ם אשר בעבר הנהר לפי שהנהר נהר פרת מפסיק בין א"י לבבל נמצאו אותן עכו"ם שלצד א"י הם בעבר הנהר לאותן העומדים בבבל

"וכענת" - שם מקום ואנשי כענת כולם היו מסכימים בשליחות המכתב הזה

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"דנה פרשגן אגרתא" - וזהו פתרון האגרת

"פרשגן" - כמו פתשגן הכתב

"די שלחו עלוהי" - אשר שלחו אליו

"על ארתחששתא" - אל ארתחששתא

"עבדך אנש עבר נהרא וכענת" - עבדיך הם אנשי עבר הנהר ואנשי כענת כל עכו"ם המנויות כאן נכללות בכלל זה שכולן היו לצד א"י שהוא עבר הנהר לאותם השוכנים בבבל וזהו תחלת המכתב עבדיך אנש עבר נהרה וגו' עד לא איתי לך

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ידיע להוא למלכא" - דבר ידוע יהיה למלך

"די יהודיא" - אשר היהודים שעלו מאתך אלינו באו לירושלים

"קריתא מרדתא ובאישתא בנין" - עיר מורדת וחוטאת הם בונים

"ושוריא שכלילו" - והחומות יסדו

"ואושיא" - הכתלים

"יחיטו" - ל' פתיל כמו אם מחוט (בראשית ט) שהם חופרים ומחברים הכתלים זה עם זה

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כען ידיע" - עתה ידוע יהיה למלך

"די הן קריתא דך תתבנא" - אשר אם העיר הזאת תבנה

"דך" - זאת

"ושוריא יתשכללון" - והחומות יהיו מיוסדות

"מנדה בלו והלך" - מיני מסים הם וכסף גולגולת

"לא יתנון" - לא יתנו עוד מס

"ואפתום מלכין תהנזיק" - ומס המלכים תוזק שלא יתנו עוד מס למלכים

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כען כל קבל די מלח היכלא מלחנא" - עתה כל כנגד דבר זה אשר חורבן ההיכל אנו רוצים להחריב די מלח ל' חורבן ושממון כמו ארץ מלחה ולא תשב מלחנא אנו רוצים לסתור ולהחריב

"וערות מלכא" - ובזיון המלך

"לא אריך" - אינו הגון לנו לראות אריך הגון כמו אריך או לא אריך במסכת סוכה

"על דנא" - על זאת שלחנו והודענו למלך

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"די יבקר" - אשר יבקר וידרוש הדורש בספר הזכרונות של אבותיך המלכים הראשונים

"ותהשכח" - ותמצא בספר הזכרונות ותדע כי העיר הזאת עיר מורדת ומזקת המלכים והמדינות

"ואשתדור עבדין בגוה" - ומרד היו עושים יושביה בתוכה שהיו ישראל מורדין במלכי העכו"ם

"מן ימות עלמא" - מימות העולם מימים קדמונים כך היה מנהגם למרוד במלכי העכו"ם

"על דנא" - על כך היתה העיר הזאת חריבה

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מהודעין אנחנא למלכא" - מודיעין אנחנא למלך

"די הן קריתא דך" - אשר אם העיר הזאת תבנה וחומותיה מיוסדין

"לקבל דנה" - כנגד כן ובשביל כך אין לך חלק בכל עבר נהרא לפי שישראל יהיו מורדין בך ויקחו הכל מידך

"בעבר נהרא" - היא כל הארץ של צד א"י שהוא עבר הנהר לאותן שבבבל

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פתגמא שלח מלכא" - דבר שלח המלך

"על רחום בעל טעם" - אל רחום המזכיר ושמשי הסופר ולשאר סיעותיהם היושבים בערי שומרון ולשאר העכו"ם אשר בעבר הנהר לצד א"י

"שלם וכעת" - מקומות הם וכעת כמו וכענת פעמים קורהו כך ופעמים כך

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נשתונא" - כתב הנשתוון אשר שלחתם אלינו היה מפורש וקרוי לפני

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שים טעם" - ומאתי היתה שימת דבר ציווי אשר צויתי "ובקרו והשכחו" - ובדקו בספר הזכרונות המלכים ומצאו כתוב אשר העיר הזאת מימות העולם היתה מתנשאת ומתרוממת על כל מלכי העכו"ם ומרד וסרבנות היו עושים בה למרוד במלכי העכו"ם

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ומלכין תקיפין" - ומלכים חזקים היו בירושלים שהיו מושלים ושליטים בכל עבר הנהר של צד א"י כמו שנאמר בשלמה כי הוא רודה בכל עבר הנהר וגו' (מלכים א ד') "ומסים" - וכסף גולגולת היה נתון להם שהיו העכו"ם מעלין להם מס

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כען שימו טעם" - עתה שימו דבר להכריז בארץ לבטל אנשים הללו בני ישראל מן הבנין והעיר הזאת ירושלים לא תבנה עד אשר ממני יושם הדבר לבנות העיר על דעתי ורשותי

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וזהירין הוו שלו" - וזהירין תהיו לעשות דחוי ושגגה שלו דשטורביר בלע"ז

"למעבד על דנא" - לעשות על כך

"למה ישגא" - מדוע יגדל מעשה השחתה בעיר הזאת להזיק המלכים ע"כ תשובת כורש אשר השיב

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אדין" - אז

"די פרשגן" - מן פתרון כתב הנשתוון של ארתחששתא המלך הוא כורש היה המעשה הזה

"קרי קדם" - שהיה כתב הנשתוון קרוי לפני רחום ושמשי וסיעתיהם והלכו במרוצה ובבהלה לירושלים אל היהודים ובטלו אותם בזרוע וכח שלא לבנות עוד הבנין

"על יהודיא" - אל היהודים

"המו" - הם

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"באדין" - אז היתה בטלה מלאכת בנין בית אלהים אשר בירושלים עד שנת שתים לדריוש מלך פרס שאחר כורש מלך אחשורוש שלקח אסתר ואחר אחשורוש מלך דריוש בנו של אחשורוש שהוא בן אסתר ומשנת אחת לכורש מלך פרס עד שנת שתים לדריוש י"ח שנה שהשלימו שבעים שנה לחרבות ירושלים שהרי מחורבן הבית שגלה צדקיהו עד שנת אחת לכורש חמשים ושתים שנה כמפורש בסדר עולם וי"ח שנה משנת א' לכורש עד שנת שתים לדריוש נמצאו שבעים שנה שלימים ובשנת שתים לדריוש התחילו לבנות הבנין עד שגמרוהו