רש"י על ישעיהו לד
<< · רש"י על ישעיהו · לד · >>
פסוק ד (כל הפסוק)
"ונמקו כל צבא השמים" - יפחדו כשאשליך את שרי אשור ובבל
"ונגולו" - ל' גולל ונגלו כספר השמים ת"י ויתמחון מתחות שמיא כמא דאמיר עליהן בסיפרא ואני מפרשו לפי הענין מפני שעכשיו הטובה והאורה לאומות ישמעאלים לכשימחו ויחרבו יהיה דומה העולם חשך עליהם כאילו נגלל השמש והאור כגלילת ספר
"יבול" - יכמוש
"וכנובלת מתאנה" - כמושה באילן קרויה נובלת וזהו שפירשו רבותינו (ברכות מ) מאי נובלות בושלי כומרא שנתבשלו בכומר לאחר לקיטתן צוברן ומתחממות ומתבשלותפסוק ה (כל הפסוק)
"כי רותה בשמים חרבי" - להרוג שרים של מעלה ואחר כך תרד על עמלק למטה שאין כל אומה לוקה עד שילקה שר שלה במרום
"עם חרמי" - עם מלחמתי ל' משנה (כתובות יז) בשעת חירום שנו וכן (מלכים א כ) את איש חרמי דאחאבפסוק ו (כל הפסוק)
"כרים ועתודים" - שרים ושלטונים
"בבצרה" - מארץ מואב היא אבל לפי שהעמידה מלך לאדום שנאמר וימת חושם וימלוך תחתיו יובב בן זרח מבצרה (בראשית לו) לפיכך תלקה עמהם בפסיקתאפסוק ז (כל הפסוק)
"ראמים עמם" - עם העתודים הכתובים למעלה
"אבירים" - פרים בריאים וגדולים כמה דאת אמר אבירי בשן כתרוניפסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
"וקפוד" - עוף הפורח בלילה (צואיט"א בלע"ז)
"קו תהו" - משפט של שממה
"ואבני בוהו" - משקלות של דין חורבן כמו (דברים כה) אבן שלמהפסוק יב (כל הפסוק)
"חוריה ואין שם מלוכה יקראו" - שרים שלה עומדים ואין אחד מהם קורא על עצמו שם שררה ומלוכה
"אפס" - כלייהפסוק יג (כל הפסוק)
"ועלתה ארמנותיה סירים" - כך דרך חורבות לצמוח בהם קוצים וסנאים והוא קימוש והוא חוח כולם מיני קוצים הם כגון ארוטיא"ש וכיוצא בהם
"נוה תנים" - הוא מדבר שהוא דרך להיו' בו תנים שהוא מין חיה רעה ופגשופסוק יד (כל הפסוק)
"ציים את איים" - ויערען תמון בחתולין כך תירגם יונתן תמון נמיות (מרקרינ"ש בלע"ז)
"ושעיר" - שד
"הרגיעה" - לשון מרגוע
"לילית" - שם שידהפסוק טו (כל הפסוק)
"קננה" - לשון קן צפור (דברים כב)
"קפוז" - הוא קפוד
"ותמלט" - ותלד ביציה
"ובקעה" - היא יציאת האפרוחים מן הביצה וכן הוא אומר ביצי צפעוני בקעו (לקמן נט)
"ודגרה" - היא קריאה שהעוף קורא בגרונו להמשיך אפרוחים אחריו (גלוציי"ר בלע"ז) וכן (ירמיהו יז) קורא דגר
"דיות" - (וולטוייר"ש בלע"ז)
"אשה רעותה" - כמו אל רעותהפסוק טז (כל הפסוק)
"דרשו מעל ספר ה'" - קראו מעל ספר בראשית כשהביא המבול גזר שיתקבצו כל הבריות להסגר בתיבה זכר ונקבה אחת מהנה לא נעדרה מלבא על אחת כמה וכמה כשיגזור עליהם זאת ולהקבץ לשתות דם לאכול בשר וחלב
"לא פקדו" - לא חסרו כמו (במדבר לא) לא נפקד ממנו איש
"כי פי הוא צוה" - שיבואו
"ורוחו" - של פי
"הוא קבצן" - רוחו מוסב על פי כמו (תהלים לג) וברוח פיו כל צבאם אף כאן רוחו של פי הוא קבצן רוחו מוסב על פי כמו (תהלים לג) וברוח פיו כל צבאם אף כאן רוחו של פי הוא קבצן