רש"י על יחזקאל לח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על יחזקאל · לח · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל גוג" - כך שם המלך

"המגוג" - שם האומה כד"א גומר ומגוג (בראשית י)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושובבתיך" - אעשה אותך שובב אנבו"יישיר בלע"ז כל ההולך בשרירות לבו נקרא שובב כמו (ישעיהו נ"ז) וילך שובב בדרך לבו

"ונתתי חחים בלחייך" - דרך חיה להוציאה בחחים שבלחייה לפי שאינה רוצה לצאת גם אני אתן בלבך הרהורין ויצר המושך אותך מארצך לבא על ארץ ישראל

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכל אגפיה" - כל סביביה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הכון והכן לך" - הכון אותך והכן לך חיל אחרי'

"הכון" - הזדמן

"והיית להם למשמר" - דרך המלכים לתת לב על חיילותיהם היאך יצאו ולהעמיד משמרות שלא יבא משחית על חילו בלילה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מימים רבים תפקד" - מימים רבים שחטאת לי תפקד עתה לפני לזכור עונותיך ולהשיב גמולך ואשיאך באחרית השנים לבא אל ארץ ישראל המשובבת מחרב ששבו יושביה מן הגולה אשר גלו שם ע"י חרב האויב

"אשר היו לחרבה תמיד" - זה שנים רבות וסמוך לבואך עליהם חזרו

"והיא מעמים הוצאה" - והיה לך לשום על לב שהיא מעמים הוצאה והמוציאה מן העמים לא יעזבנה בידך

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כשואה" - כחשך המכסה את הארץ שואה ברואינ"ה בלע"ז

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יעלו דברים" - יסקון הרהורין

"מחשבת רעה" - להלחם כנגדי

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על ארץ פרזות" - יושבי כפרים מאין חומה שבוטחים במעוזם ואינם יראים להתאסף אל ערי מבצר פרזות כמו מערי הפרזי מאין חומה

"אבוא" - אל השוקטים ואראה מה הוא מבטחם

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"להשיב ידך על חרבות נושבות" - להשחית שנית את הערים שהיו חורבות עד הנה ועכשיו נתיישבו

"ואל עם מאוסף" - מעמים העושים עתה מקנה וקניין

"על טבור הארץ" - על גובה וחוזק הארץ כטבור זה שהוא אמצעי של אדם ומשופע מכל צדדיו

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכל כפיריה" - סוחרים חריפין שבה הרגילין לצאת ולשוט ככפירים בכל המדינות ויודעין איזה מקום העושר

"יאמרו לך הלשלול שלל אתה בא" - כלומר מי הגיד לך את מקום העושר הידעת כי לארץ מלאה שלל ובז אתה הולך ושם באמת תמצא הון עתק

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תדע" - ת"י תדע פורענות גבורתי כלו' תדע ותכיר מי הוא מעוזם ומבטחם

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"האתה הוא" - באותן הימים יאמר הקב"ה האתה הוא אותו אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל כגון יחזקאל וזכריה שאף הוא נתנבא על מלחמות גוג ומגוג ואספתי את כל הגוים וגו' (זכריה יד) ורבותינו אמרו אלדד ומידד הם נתנבאו עליו וזהו שנים האמור כאן אל תיקרי שנים אלא שנים (בפת"ח) שני נביאים נתנבאו נבואה א' בפרק אחד (אבל לא בסגנון אחד)

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"רעש גדול" - על ידי קולות ורעמים כמו שהוא אומר

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונפלו המדרגות" - אני שמעתי שהם סלעים הזקופים ותלויים ונראים כנופלים ואני אומר הם תלי מגדלים שחופרים סביב וזורקים העפר באמצע להגביה התל ועשוי מדרגות מדרגות אשקלונ"ש בלע"ז כדי שיעמוד העפר ולאחר שנכבש יפה נוטלים המלבנים מעמידי המדרגה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וקראתי עליו לכל הרי חרב" - לבא חרב בהם עליו וקראתי וזימנתי ומה היא החרב שאקרא עליו חרבם של עצמם חרב איש באחיו

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואבני אלגביש" - אבני ברד המאירות כאבנים טובות ששמם גביש כענין שנאמר (איוב כ"ח) ראמות וגביש ורבותינו אמרו אל גב איש אבני ברד שהתחילו לירד על מצרים ועמדו באויר על גב האיש משה שהתפלל שלא ירדו כענין שנאמר (שמות ה) לא נתך ארצה לא הגיע לארץ