רש"י על יחזקאל לט
<< · רש"י על יחזקאל · לט · >>
פסוק ב
פסוק ז
פסוק ט
פסוק יא
"גי העוברים" - גי שהם עוברים את ים כנרת להביא משם פירות גינוסר תמיד
"קדמת ים" - ת"י במדנח ים גינוסר
"וחוסמת היא את העוברים" - וסוגרת היא את העוברים כמו לא תחסום (דברים כה) שרוב פגרים שיפלו שם יחדלו את העוברים מעבור לפיכך יעברו עליהם ויקברו אותם ומנחם פתרו בספרו יחסמו את אפם מלהריח ריח הפגרי'פסוק יג
פסוק יד
"מקברים את העוברים" - מקברים עם העוברים את הפגרים החוסמין ומעכבין את המעבר שהעוברין את הים מקברים אותם להנאתם את העוברים עם העוברים כך שמעתי וכן ת"י
"את הנותרים על פני הארץ" - רחוק מן המעבר שאין העוברי' את הים מתעסקים בהם לקוברם יקברום אלה המותמדי' ומובדלים לכך
"מקצה שבעה חדשים" - יכלו מרבית הפגרים הנראים לעינם להקבר ומאז והלאה יחקורו בארץ במקום המסתרים בחוחים ובין הקוצי' ויקברו מה שימצאופסוק טו
"ובנה אצלו ציון" - סימן שיש כאן עצם של מת כדי שיפרשו ממנו הולכי דרכים ועושי טהרות
"עד" - בא אנשי התמיד המובדלים לחקור וקברו אותן (טז)
"וגם שם עיר המונה" - וגם העיר ששמה עיר הומיה מרוב אדם היא עיר הגדולה גם היא חיל יושביה שם יקברו
"וטהרו הארץ" - את ישראל בארץ את טהרותיהם ותרומותיהם
"המונה" - לא מפיק ה"א לפי שה"א אחרונה משמשת שם דבר המונה כמו הומיה