כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושבבתיך וששאתיך והעליתיך מירכתי צפון והבאותך על הרי ישראל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשֹׁבַבְתִּיךָ וְשִׁשֵּׁאתִיךָ וְהַעֲלִיתִיךָ מִיַּרְכְּתֵי צָפוֹן, וַהֲבִאוֹתִךָ עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשֹׁבַבְתִּ֙יךָ֙ וְשִׁשֵּׁאתִ֔יךָ וְהַעֲלִיתִ֖יךָ מִיַּרְכְּתֵ֣י צָפ֑וֹן וַהֲבִאוֹתִ֖ךָ עַל־הָרֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
"והעליתיך מירכתי צפון" שתעלה שנית על הרי ישראל למלחמה, והנה בפעם הראשון אומר "והיה ביום בוא גוג על אדמת ישראל", שיהיה מפלתו תיכף בבואו בגבולם ועל אדמתם, אבל בפעם השני "יגיע על הרי ישראל", ויצור על ירושלים, ואז.
ביאור המילות
"וששאתיך". פי' הרד"ק מענין השאה ופיתוי, או מענין ששית, שיביא עליו שש משפטים, דבר, דם, וגשם, אבני אלגביש, אש, וגפרית, וגם יל"פ על שילחמו שם שש מחנות שלשה מול שלשה (כמ"ש למעלה סי' ל"ב) והוא יהיה הששי הלוחם:
