רמב"ם על תמיד א
ראו גם נוסח המשנה תמיד א רמבם
תמיד פרק א
[עריכה]כשנצייר המקדש במידות יתבאר לך שאלו המקומות מחוץ לעזרה, ושם נצייר תכונתם בעזרה איך היתה.
ודע שאלו השומרים ששומרים המקדש על פי המשמרות, אינו מחמת פחד אבל זה דרך גדולה לבית לכבוד ויקר, וכן היו שומרים המשכן במדבר ובימי שלמה ועד לעולמי עד שנאמר "והחונים לפני המשכן קדמה"(במדבר ג, לח), ומקרא זה הוא רמז לכהנים שהיו שומרים שלשה משמרות בשלושה מקומות, ממה שנאמר "שומרים משמרת למשמרת".
ופירוש רובדין של אבן - איצטבאות של אבן.
והרובין - שם. ונתבאר בתלמוד שרובין הם הרובין ומורין בקשת, הנקראים פרחי כהונה.
וכיפה - היא ידועה שגגה דומה למקצת עגולה.
ומה שאמר איש כסותו בארץ - להודיעך שאינו מותר לישן במיטות במקום ההוא.
ומה שאמר בבגדי כהונה מניחין אותן תחת ראשיהן - רוצה לומר כנגד ראשיהן. וכן באר התלמוד שאינם יכולין להניחם תחתיהן, לפי שבגדי כהונה יש בהם שעטנז אינו מותר ליהנות בהם אלא בשעת עבודה, ובגדי כהן הדיוט יש בהם שעטנז רוצה לומר האבנט.
ומה שאמר שבעל קרי הולך במסבה - והוא הדרך שתחת המקדש, ראיה על העיקר שבידינו והוא מה שאמרנו "מחילות לא נתקדשו", והמחילות הם השבילים שתחת קרקע העזרה.
ומה שאמר יוצא והולך לו - לפי שהוא טבול יום ואין מותר לו לבא בעזרה עד שיעריב שמשו, כמו שיתבאר בתחילת כלים:
עניין מאמר זה שכל המתכוין להרים הדשן מן המזבח יטהר, ויזהר להיות מזומן עד שיפילו גורל כל הכהנים המזומנים לתרומת הדשן, ומי שיפול עליו הגורל זכה בו. וכבר בארנו בשני מיומא איך היו הגורלות במקדש.
וקריאת הגבר - נאמר קריאת שכוי, והוא בתלמוד, ואמר שהוא הכרזת קריאת איש שהיה מכריז במקדש בעלות השחר רוצה לומר קרוב לעלות השחר.
ולשון דופק מורה על המקיש בפתח בנחת, כמו "קול דודי דופק"(שיר השירים ה, ב):
כבר בארנו פעמים שאכסדרא הוא החצר, הנקרא בלעז "פורגא", שלפני הבתים, והם זיזים של עץ שיוצאין מן הבתים, ואין מותר לעשות כן במקדש, והוא שנאמר "מניין שאין עושין אכסדראות במקדש, תלמוד לומר לא תטע לך אשרה כל עץ". ולפיכך אמרו בתלמוד שהאכסדרא הנזכרת כאן הוא גוף בולט מגוף כתלי העזרה שסביב על כולה, והוא שאמרו "אכסדראות של בניין היו", ולא היה שם גג של קורות כשאר הזיזים.
ופירוש פשפש - פתח קטן בתוך גוף פתח גדול, כגון אלו הנקראים "פושטיק".
ומה שאמר אלו הולכין ואלו הולכין - רוצה לומר הולכין אחר נושא האבוקות, וההולכין גם כן אחר נושאי האבוקות השנית.
ועושי חביתין - הם העושין חביתי כהן גדול. וכשנצייר המקדש יתבאר לך מקום הבית הזה, באיזה מקום היתה מן העזרה:
דבר תורה הוא שאין קרבים למזבח ולא לשום דבר מן העבודות אלא לאחר קידוש ידים ורגלים, אמר רחמנא "בבואם אל אהל מועד"(שמות ל, כ).
מקצוע - הוא קרן זוית.
וכבר נתבאר בשלישי מיומא שבן קטין עשה כלי על הכיור להיות מלא מים, והיה סביב לכיור כדי שלא יפסלו מימיו בלינה, רוצה לומר שלא ילינו אחר שנתקדשו המים בכיור, לפי שכל דבר שנתקדש בכלי שרת אם לן נפסל.
המאוכלות הפנימיות - הם הגחלים המאוכלות היטב שבמזבח, שהרי הם באמצע האש.
ושאר העניין מבואר:
משנה תמיד, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב