משנה תמיד א רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש בבית אבטינס ובבית הניצוץ ובבית המוקד בית אבטינס ובית הניצוץ היו עלייות והרובין שומרים שם בית המוקד כיפה ובית גדול היה מוקף רובדין של אבן וזקני בית אב ישנים שם ומפתחות העזרה בידם ופרחי כהונה איש כסותו בארץ ולא היו ישנים בבגדי קודש אלא פושטין ומקפלין ומניחין אותן תחת ראשיהם ומתכסין בכסות עצמן אירע קרי באחד מהן יוצא והולך לו במסיבה ההולכת תחת הבירה והנרות דולקות מיכן ומיכן עד שהוא מגיע לבית הטבילה ומדורה הייתה שם ובית כיסא של כבוד וזה הוא כבודו מצאו נעול יודע שיש שם אדם פתוח יודע שאין שם אדם ירד וטבל עלה ונסתפג ונתחמם כנגד המדורה בא וישב לו אצל אחיו הכהנים עד שהשערים נפתחים יוצא והולך לו.

(ב) מי שהוא רוצה לתרום את המזבח משכים וטובל עד שלא יבוא הממונה ובאיזו שעה הממונה בא לא כל העיתים שוות פעמים שהוא בא מקריאת הגבר או סמוך לו מלאחריו או מלפניו הממונה בא ודפק עליהם והן פותחין לו אמר להן מי שטבל יבוא ויפיס הפיסו זכה מי שזכה.

(ג) נטל את המפתח ופתח את הפשפש ונכנס מבית המוקד לעזרה ונכנסו אחריו ושתי אבוקות של אור בידן נחלקו לשתי כיתות אלו הולכין באכסדרה דרך המזרח ואלו הולכין באכסדרה דרך המערב היו בודקין והולכין עד שהן מגיעין למקום בית עושי חביתין הגיעו אלו ואלו אומרין שלום הכל שלום העמידו עושי חביתין לעשות חביתין.

(ד) מי שזכה לתרום את המזבח הוא יתרום את המזבח אומרים לו היזהר שמא תיגע בכלי עד שתקדש ידיך ורגליך מן הכיור והרי המחתה נתונה במקצוע בין כבש למזבח במערבו של כבש אין אדם נכנס עימו ולא נר בידו אלא מהלך לאור המערכה לא היו רואין אותו ולא שומעין את קולו עד ששומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור והן אומרין הגיע קידש ידיו ורגליו מן הכיור נטל מחתת הכסף ועלה לראש המזבח ופינה את הגחלים הילך והילך וחתה מן המאוכלות הפנימייות וירד הגיע לרצפה הפך פניו לצפון הלך במזרחו של כבש כעשר אמות צבר את הגחלים על גבי הרצפה רחוק מן הכבש שלשה טפחים מקום שנותנין מוראת העוף ודישון מזבח הפנימי והמנורה.

הדף הראשי של משנה תמיד א